|   15:07:40
דלג
  נסים ישעיהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

צו תשע"ב

מה שחסר זה רק קבלת המלכות

הנביא זועק מרה על העובדה שעבודת ה' באמצעות הקרבנות הפכה לעניין טכני, עניין שאינו קשור עם קבלת עול מלכות שמיים. הוא מתלונן על כך שחושבים כי די בכך שיקריבו קרבנות, כלומר יתפללו בזמן, ובשאר הזמן יעשו מה שנראה להם, לפי האינטרסים שלהם
30/03/2012  |   נסים ישעיהו   |   מאמרים   |   תגובות

שמה של פרשת השבוע הוא צַו, מילה בת שתי אותיות בלבד שמופיעה כאן לראשונה בתורה. יש כמה נגזרות לשורש 'צוה' בתורה, ותמיד הכוונה היא שעל-ידי שמקיימים את המצוָה שציוָה המצוֶה, נעשים צֶוֶת אחד עמוֹ, עם המצוֶה. ומה המשמעות של להיות חלק מן הצֶוֶת של הקב"ה - המשמעות היא שמקבלים עלינו את מלכותו יתברך. והרמז הוא, אומר מורנו הרב גינזבורג שליט"א, צֶוֶת = מלכות. שהרי קיומה ושגשוגה של הממלכה, כל ממלכה, מחייבים עבודת צֶוֶת. זו מציאות שבה כולם, מתוך הזדהות עם המלך, מקבלים עליהם ברצון את קיום הוראותיו (מצוותיו) ופועלים בתיאום מלא לעשות את רצונו של המלך. בכך מתגלה האחדות ביניהם, בין הנתינים של המלך, ומתגלה גם העובדה שהם מאוחדים עם המלך עצמו. או אז יש קיום לממלכה והיא מתחזקת והולכת.

מה שאין כן במצב בו חסרה התודעה של חשיבות הצֶוֶת וכתוצאה מכך גם אין חתירה לשיתוף פעולה בשום תחום ועניין. אז קורה ההפך, מתפתחת אווירה של אנוכיות, כל אחד מושך לכיוון שנראה לו הכי מועיל לו לעצמו בלי לחשוב כלל על טובת הזולת. במצב כזה, האדם הפרטי אולי עשוי להרוויח משהו, אבל הממלכה נחלשת והולכת. וזה לגמרי מובן, כי המרכיב העיקרי במצע שעליו צומחת האווירה הזאת הוא הכחשה גורפת של עצם מציאותם של המלך ושל המלכות. ממילא, אם לא מודים שיש מי שמצווה, לא חייבים למלא שום צַו. אפשר גם שלא יכחישו את עצם מציאות המלכות, אבל יגבילו בדמיונם הכוזב את סמכותו של המלך לתחומים הנוחים להם. בין כך ובין כך, האנוכיות מתגברת ואין אפילו התחלה של עבודת צֶוֶת.

"צו" - לשון זירוז מיד ולדורות

את הפרשה הזאת קוראים תמיד לפני חג הפסח ולפעמים, בחלק מהשנים המעוברות, אפילו לפני פורים. בכל מקרה, את הפרשה הזאת קוראים בסמוך לחג של גאולה, כאשר הקשר בין תוכנה של הפרשה הדנה בקרבנות ובין תהליך של גאולה, לכאורה אינו ניכר במבט ראשון ואפילו לא במבט שני. וגם, ההתייחסות כאן בפרשתנו היא לאהרון הכהן [ויקרא ו']: [ב] צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ. ומה זה שייך לגאולת כלל ישראל? ובכן, יש עוד כמה פעמים צַו בתורה והאחרון בהם הוא [דברים ב']: [ד] וְאֶת-הָעָם, צַו לֵאמֹר, אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. [ה] אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל: כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר.

ה-צַו האחרון מתייחס אל העם, שזה בפירוש עניין של מלכות, ומורה דרך הנהגה ביחסים עם עמים שכנים; שלא בכל מקרה של חילוקי-דעות יוצאים למלחמה, לפעמים צריכים פשוט לעקוף, לא להתגרות. בפרשה שלנו, בפסוק הראשון בו משתמשת התורה בצורת ההוראה צַו, סך הכל הפסוק (שציטטנו לעיל) אומר מורנו הרב גינזבורג, עולה בגימטריא עשר פעמים 'מלכות'. אבל שוב, איך עניין המלכות קשור לעבודתם של אהרון ובניו בבית המקדש? ובכן, הפרשייה הראשונה מדברת על קרבן עולה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ. שרומזת למסירות נפש מוחלטת של היהודי על עבודת ה', המלך העליון. והמלך שעל הארץ, מלך ישראל שמולך מכוחו ובשליחותו של הקב"ה, כל עניינו הוא לייצג כלפי העם את מלכות ה' בעולם ואת זה הוא עושה במסירות נפש ממש, כי אין לו שום עניין אחר בעולם הזה.

את המילה צַו מפרש רש"י: אין צַו אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר ר' שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון-כיס: כלומר, הציווי הוא זירוז והוא נצחי. וביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון-כיס. כל-כך אקטואלי למציאות שלנו. שהרי זה מה שמונע בעדנו לקבל את מלכותו יתברך בשלמות. נכון, לא תמיד מדובר אצלנו ברווח כספי גלוי או מיידי, אבל תמיד מדובר באינטרסים כאלה ואחרים כאשר השיקול הכלכלי מסתתר ברקע של כל מהלך. זה לא פשוט לנהוג בהתאם להוראה שלמדים מקרבן הָעֹלָה, זה נגד הטבע האנושי שמחפש את הנוחות או לפחות את מה שמתקבל אצלו על הדעת. ומכיוון שכך, התופעה הזאת אינה חדשה, מאז ומעולם התקשינו לקבל עלינו את מלכותו יתברך בשלמות. אלא שזו הדרך היחידה שהובילה אותנו בעבר, ותוביל גם כעת אל הגאולה.

התכלית היא התגלות המשיח

השבת הזאת היא השבת האחרונה שלפני פסח ומכונה "שבת הגדול". ברוב קהילות ישראל נוהגים לקרוא למפטיר פרק מספר מלאכי, האחרון בנביאי התנ"ך. הספר כולו כולל שלושה פרקים והקריאה היא בפרק האחרון, מפסוק ד', שמתאר את הקשר הטוב שיהיה בינינו ובין הקב"ה בגאולה האמיתית והשלמה שתבוא מיד ממש: וְעָרְבָה, לַה', מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם--כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. לפני כן מנבא מלאכי: [א] הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, ה' צְבָאוֹת. הפסוק הזה מתפרש כמתייחס להתגלותו של המלך המשיח, ובהמשך מתאר הנביא את המבוכה שתאחז בנו כאשר נבין לפתע באלו שטויות עסקנו עד שהתגלה. שכן עליו, אי-אפשר לעבוד בסיפורי סרק על החשיבות הגדולה שייחסנו (שאנחנו מייחסים כעת) לכל מיני עניינים שוליים.

[ב] וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת-יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ: כִּי-הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים. בהמשך, המלך המשיח עושה סדר, מבהיר לכולנו מה חשוב ומה מיותר, עד שמביא למצב בו וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. אלא שמיד בהמשך הנביא פותח בהתחשבנות נוקבת עִמנו: [ה] וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט, וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים, וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי--אָמַר, ה' צְבָאוֹת. הנביא מדבר אל העם בזמן הגלות; כמו אצלנו, בארץ ישראל אבל בגלות, לפני שהתגלה המלך המשיח. וזאת, למרות שבימיו המועמד המתאים היה ידוע והאופציה להתגלותו הייתה קיימת, אלא שההתנהלות של העם לא עודדה את ההתגלות (וזה נמשך כך עד היום). ועל כך הוא מיצר, על שצרוּת מוחין וצרוּת עין מעכבות את הגאולה.

להביא את הגאולה האמיתית והשלמה

כך זה היה בדורו של מלאכי וכך זה גם בדורנו. לכן הנבואה שלו נכנסה לתנ"ך כי היא נכונה היום בדיוק כמו אז. בכל זאת, מדוע קוראים את הפרק הזה בשבת שלפני פסח, חג הגאולה, כאשר לכאורה אפשר למצוא בספרי הנביאים פרקים יותר חגיגיים מהפרק הזה? כנראה מנסים להניע אותנו להתבונן בעובדה שאנחנו חוגגים את הפסח זו כבר הפעם השלושת אלפים ושלוש מאות בערך, ולמרות זאת לא כל-כך מתרגשים מהעובדה שעדיין לא נגאלנו סופית, לא מתוסכלים מזה ולכן גם לא ממש מתאמצים לפעול את התגלות הגאולה האמיתית והשלמה. והמצב המוסרי והדתי שמתאר הנביא בפרק הזה זהה להפליא למה שמתחולל אצלנו. את הפסוק שמדבר על היחס לחלשים בחברה ציטטנו כבר, אבל מה השורש של היחס הזה, מה מניע אותו? הנה התשובה: [ז] לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר ה' צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב.

מה שיוצא מכאן הוא שכמו הפרשה, גם עניינה של ההפטרה הוא המלכות. הייתי יכול לטעות ולחשוב שזה "מקרי" שהרי זו הפטרה שקוראים בשבת שלפני פסח בלי קשר לפרשה שקוראים באותה שבת. אבל הנה כמה פסוקים מהפטרת הפרשה עצמה, פסוקים שמדברים גם הם על מלכות ה' בעולם [ירמיהו ז']: [כב] כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח. לכאורה זה הפוך מכל מה שקוראים בפרשת השבוע בפרט ובספר ויקרא בכלל, אז איך הנביא אומר דבר כזה?! אלא שהוא זועק מרה על העובדה שעבודת ה' באמצעות הקרבנות הפכה לעניין טכני, עניין שאינו קשור עם קבלת עול מלכות שמיים. הוא מתלונן על כך שחושבים כי די בכך שיתפללו בזמן, כלומר יקריבו קרבנות, ובשאר הזמן יעשו מה שנראה להם, לפי האינטרסים שלהם. אבל זו בפירוש לא הכוונה:

[כג] כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי--וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם, בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן, יִיטַב לָכֶם. זו הכוונה, שנקבל עלינו את מלכותו יתברך, נעשה את מה שהוא מצווה אותנו ובכך נהיה לצוות אחד עימו. ושהתודעה הזאת תמלא את ישותנו כך שכל היום ובכל עניין נפעל כראוי למי שחפץ לשמר את הדבקות שלו בבורא עולם ומנהיגו. לימוד התורה, הקרבנות, התפילות וגם המצוות כולן, הכל חשוב, אבל גם הכל זה תרגול ולתכלית אחת: שנקבל עלינו את מלכותו יתברך בשלמות ושהקבלה הזאת תיושם בכל עניין בחיים שלנו. וזו הדרך להביא את הגאולה האמיתית והשלמה, כאשר כל מעשינו יהיו מכוונים לאותה מטרה, שהיא קיום הרצון העליון.

תאריך:  30/03/2012   |   עודכן:  30/03/2012
נסים ישעיהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה שחסר זה רק קבלת המלכות
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הניה
31/03/12 21:26
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעליות הרבות שקלטה ישראל מארצות הפזורה היא ידעה גם הרבה מורדות. לא את כולן היא אימצה בחום הראוי להן. יתר על כן: כלפי אחדות מהן היא אפילו גילתה, שלא בצדק, יחס משפיל ומתנשא מדי.
30/03/2012  |  ראובן לייב  |   מאמרים
"איפה צחי? שיעלה מיד לבמה", הרעים את קולו השבוע בפאתוס מנהיגה החדש של קדימה שאול מופז, בשעה שניצב על בימת בית המפלגה בפתח תקוה כדי לשאת את נאום הניצחון שלו. צחי הנגבי, שנמנה על תומכיה של המנהיגה המובסת ציפי לבני, עלה בקלילות לבמה, ודחק החוצה את ה"גננת" הצבועה דליה איציק שירדה מן הגדר וניסתה להפגין לשווא שותפות בהנהגה. צחי הכריז: "אין יותר מחנות בקדימה" וקרא להתלכד סביב המנהיג החדש ותמך בפנייתו של מופז לציפי להישאר במפלגה ולהישאר בצמרת. אין לי ספק שצחי בירך בסתר על המוגמר. אולי בירך גם ברכה מקורית: "ברוך שפטרני מעונשה של זו".
30/03/2012  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
בשולי הכותרות: תעצומות הנפש של אווה סנדלר דקת דומייה למי? עשו טוב תמיד ביבי - אזרחיך קודמים ומה בין לבני ללפיד? מעלילות האח הגדול ולקינוח: הנדל לא לבד על כל אלו ועוד ברשימה שלפניכם
30/03/2012  |  ציפי לידר  |   מאמרים
למצביעי קדימה: זכרו שבחרתם שקרן לרשות ניירות ערך: הדוחות הכספיים חייבים להיות קצרים ומהירים לעובדי ציבור: למדו מעובדי הרכבת - בריונות שווה כסף לעיריית ת"א: טפלו קצת בהווה במקום לבנות מגדלים באוויר למיכאל שפיצר: הבא את מערכת "נט המשפט" לבגרות למתכוננים לפסח: זכרו מה חשוב באמת
30/03/2012  |  איתמר לוין  |   מאמרים
זהו, עד כאן המדינה הייתה שלנו, מכאן כבר אפשר להתקפל כי במלחמת העצמאות הנוכחית, שהיא שקטה, זדונית ופוגענית במיוחד, הפסדנו.
30/03/2012  |  עמוס דאי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il