'אמא לא עובדת' אחד הרגעים המבישים ביותר כל שנה בבית-הספר היסודי היה מילוי הפרטים האישיים, שמשום - מה נעשה בפומבי. ואז נשאלו כל אחד וכל אחת למשלח-ידם של הוריהם.
"אמא לא עובדת", אמרו מי שאמותיהם היו עקרות-בית. רק מי שאינם יודעים כמה טרחה יש בהחזקת בית ובגידול ילדים, או מזלזלים בזה - יכולים להגדיר עקרת-בית כמי שאינה עובדת.
אבל בעולם השדוף של הססמאות הסוציאליסטיות, שנכפה עלינו בימיה הראשונים של המדינה, עקרת-בית, שמגדלת את ילדיה, ומטפחת את ביתה - אשת-חיל אמיתית, ה"צופייה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל" (משלי ל"א, כ"ז) - לא נחשבה כלל.
נזכרתי ברגעים הללו כשקראתי דברים של הילארי רוזן, יועצת פוליטית למחנה אובמה, שהשמיצה את אן, אשתו של מיט רומני, שרץ למועמדות הרפובליקנית לנשיאות, על שלא עבדה מעולם מחוץ לביתה. החוכמולוגית רוזן (הרשו לי לשער - יהודייה, גרושה, בלי ילדים) לא ציינה, כי אומנם גברת רומני לא עבדה כלל, אלא רק גידלה את חמשת ילדיהם.
'התקשרי דחוף. קרה משהו לבעלך'
צבא ארצות-הברית פתח בהליכים משמעתיים נגד חיילת, שטלפנה לאשת חברה ליחידה, כדי להודיעה, שבעלה נפטר במהלך אימון. בשלושה באפריל צלצל הטלפון בבית של משפחת חייל בבסיס קרלסון. אריאל טיילור-בראון, אשת החייל, הרימה את הטלפון, ושמעה מחברתו למחלקה, שקרה לו משהו במהלך אימון בבסיס.
"חשבת, שאני מתעלפת", אמרה אריאל - אם לשניים, הנמצאת בתחילת השליש השני של הריונה השלישי - "החיילת לא חשבה באיזה מצב אני, והודיעה לי. ההודעה הייתה כשצוות של הצבא היה בדרכו להודיע לי את הבשורה".
אף שהאלמנה הטרייה העריכה את דאגתה של החברה לנשק, היא כעסה על כך, שנאלצה לשמוע את הבשורה המרה באמצעות התרעה בפייסבוק, שביקשה ממנה להתקשר לחיילת, ואחר כך - בטלפון.
כאמור, פתח הצבא האמריקני בהליכים משמעתיים נגד החיילת, שדיווחה לאשת החייל - כיוון שהיה אסור עליה לדווח לאריאל על האירועים. אך הכוחות המזוינים האמריקניים - ולא רק הם - נמצאים בבעיה לנוכח הטלפוניה החדישה ולנוכח המדיה החברתית, שמעבירה המון מידע ללא כל בקרה - כולל מידע רגיש - כמו מותם של חיילים בפעילות מבצעית ובאימונים.
לא מזמן הזהיר צבא ארצות-הברית את חייליו, שתמונות , שצילמו בפעילות מבצעית, והם משתפים באמצעות שירותי חברת אינסטגראם, מסוגלות לחשוף את נקודת-הציון המדויקת של מקום צילום התמונה, ולחשוף בזאת מידע ביטחוני.
חוקי צבא ארצות-הברית אוסרים על חיילים להודיע על מות חבריהם לנשק, ואת זאת עושה צוות מודיעים של הצבא - גם אם המשפחה גרה הרחק באזורים כפריים.
ספינה, או טורפדו?
התפתחות הרובוטיקה מכניסה לשירות כלי-שיט בלתי-מאוישים (כשב"ם) - למרות שעדיין לא הוגדר בחוק הבינלאומי מעמדם.
ועידה, שארגנה המכללה למלחמה (NWC) של
חיל הים האמריקני, ניסתה לדון בהגדרת החוקית של הכלים הללו - כיוון שהתעבורה הימית - כולל הפעילות המלחמתית - מוסדרת בחקיקה בינלאומית ענפה.
האם אלה ספינות מלחמה, או שמא רק טורפדו? תמה קפטן אנדרו נוריס, מרכז החקיקה הימית במכללה. לדבריו, לכל תשובה יש משמעות רבה בחקיקה הימית ובתפעול כוחות ימיים.
בוועידה דנו בהסדרת התנועה של כלי-שיט בלתי-מאוישים, בחוקי המלחמה בים ובהגדרת אזורים לפעילות ימית. כשם שהחוק הבינלאומי מגדיר את תנועת הצוללת בתוך המים הריבוניים של מדינה זרה, כך צריכים להגדיר מה זה כשב"ם, ולקבוע כללים לגבי תנועתו. בנוסף, טרם הוגדרה בחוק הבינלאומי הפעלת כשב"מים במלחמה.
קפטן נוריס הסביר, כי כאשר הכשב"ם יורה, לפי תכנות מוקדם (כתיבת אלוגריתם במערכת בקרת הנשק שלו), מרחב ההחלטה של מפקד השייטת מצומצם מאוד.
החוק הבינלאומי מפגר אחרי הטכנולוגיה, סיכמו המשתתפים בוועידה, שהשתתפו בכמה הדמיות של מצבים בים, שמעורבים בהם כשב"מים.
ביצת חג הפסחא הייתה רימון-יד
כנראה, אין לגויים שעשוע גדול מאשר משחקים בביצים בחג הפסחא. על מדשאות הבית הלבן בוואשינגטון וגם בבתים פרטיים משתעשעים בחיפוש ביצי החג.
שעשוע כזה תכננו גם תושבים בעיר הולפורד באנגליה בשבת שלפני חגם. אלא שהשעשוע הסתיים בצורה לא-מתוכננת: אחת המשפחות, שהשתעשעה בפארק מצאה, במהלך חיפושיה אחרי ביצים, רימון-יד, והזעיקה את חבלני המשטרה לנטרלו. אנשי היחידה לסילוק פצצות במשטרת סומֶרסט פוצצו את הרימון בצורה מבוקרת.
לא נמסר איזה רימון זה היה.
אין לסמח"ט שום סיכוי
הזריזות המופלאה של אלוף הפיקוד המרכז להשעות את סמח"ט הבקעה, שנראה - בסרט ערוך על-ידי גורמים אנטי-ישראלים, שפמפמה התקשורת - חובט במפגין, מדהימה. לא סתם ניצן אלון היה איש קומנדו נועז בעברו.
אבל כמשבית שמחות ידוע, נראה לי, שלו חבט סמח"ט בפיקוד המרכז במתנחל - לא היה אלוף הפיקוד משתדל להזדרז להשעותו, והתקשורת לא הייתה מזרזת לשפד את הסמח"ט.
וזה רק בגלל שנדמה לי (האם אני הוזה?!), שממשלתנו הנהדרת והעלית הישראלית החליטו מזמן להפקיר דם יהודים, והתקשורת מעודדת אותם.
הרמטכ"ל גנץ כבר הודיע, שהאירוע חמור. כלומר, במערכת הצבאית אין לסמח"ט שום סיכוי. ממילא הוא חובש כיפה, והתנכל לשמאלנים, יקירי ראשי המערכת הצבאית. אז מה אם המפגינים השתמשו באלימות - כדברי דובר צה"ל - נגד כוחות הביטחון?!
לעניות דעתי, לא תזעזע ההשעיה את החושבים, שאפשר לשרת בצבא, המתנכל ליהודים ולהתיישבותם, ועושה בהם
פשעי מלחמה בנחישות וברגישות.
ליום השואה - קראו את יעקב ברזילי
לא הייתי בפלאנטה האחרת, שבה טבחו את אחיי ואת משפחתי, ואף אחד לא קם לעזרתם - גם לא מנהיגי העם היהודי, שידעו לדבר גבוהה, אך כשלו בעשייה ובדאגה לאחינו.
גם זאת אסור לשכוח.
מי שרוצים להבין - כדאי שיקראו את
השיר, "ניגון עתיק", של הניצול יעקב ברזילי, המוקדש לזכר בתי-תפילה שנחרבו ולאחרים שהתרוקנו.
