|   15:07:40
דלג
  עומר דוסטרי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

לא מספיק לזכור

על ישראל מוטלת החובה לעשות הכל כדי שאופציה, כמו זו שהייתה בידי הנאצים הארורים, לא תחזור ותהא ריאלית גם בעידן שלנו – על אפם וחמתם של העולם, הציניקנים, האוטו-אנטישמיים והניאו-אנטישמיים, מבית ומחוץ
18/04/2012  |   עומר דוסטרי   |   מאמרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
לא לשכוח. 6 מיליון יהודים נספו [צילום: פלאש 90]

גם היום - עולם כמנהגו נוהג
נדמה שהעולם הגדול, ברובו, לא למד דבר וחצי דבר מן האסון האנושי הגדול ביותר בכל הזמנים - בשום היסטוריה של עם אחר, לא היה זכר לרצח על סמך גזע מסוים. רק את היהודים רצחו משום עצם היותם, אבוי, יהודים. יותר מ-60 שנה אחרי, ועדיין, עולם כמנהגו נוהג

היום, יום השואה לשנת 2012, יעמוד עם ישראל ואיתו היהודים בשאר התפוצות, ויחזור על הביטוי השגור בפי כל: "לזכור ולא לשכוח". אלא שביטוי זה, החוזר על עצמו פעם אחת בשנה, אין לו את הפריבילגיה להמשיך ולנטוע את האדישות המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל בפרט – לאורך העשורים האחרונים - ושל הנורמות בקרב אוכלוסיית היהודים בכלל. עלינו לנדור נדר זה בכל יום ויום.

את השואה יש לזכור, ללמוד ולקחת אותה עימנו לכל מקום, בכל זמן ולכל החלטה גורלית שנקרית בפני העם היושב בציון ובכלל, לעם היהודי בתפוצות. השואה אמורה להוות נר בוער שעוזר לנו בכל פעם שאנו נכנסים למערה חשוכה ולא יודעים להיכן לפנות.

העולם לא למד דבר

ואולם, נדמה שהעולם הגדול, ברובו, לא למד דבר וחצי דבר מן האסון האנושי הגדול ביותר בכל הזמנים - בשום היסטוריה של עם אחר, לא היה זכר לרצח על סמך גזע מסוים. רק את היהודים רצחו משום עצם היותם, אבוי, יהודים. יותר מ-60 שנה אחרי, ועדיין, עולם כמנהגו נוהג. הדבר האלמנטרי ביותר – ביטחון מדינת ישראל ושמירה על אזרחיה – מוגבל בידי העולם, שנדמה כי לא הפנים את גורלו של העם היהודי – "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".

למשל, מועצת זכויות האדם, שהיא ללא ספק ההוכחה הטובה ביותר לצביעותו של העולם המודרני ושומרי הסף של התקינות הפוליטית. מועצה זו היא הוכחה ברורה וחותכת לכך שהעולם, שישים שנה אחרי, לא מתיר ליהודים (במקרה זה, מדינת היהודים) לשמור על עצמם מפני הכחדה ואיומים של מדינות אחרות, אשר מצידן משתמשות בארגוני ובסייעני טרור כגרורות.

עד היום, קיבלה המועצה לזכויות אדם של האו"ם 91 החלטות. מתוכן 39 עסקו בישראל. לצורך השוואה: רק שלוש החלטות עסקו בסוריה, שהציגה לעולם טבח נוראי בשלטונו של חאפז אסד וכעת בגרסה המודרנית של בנו, בשאר. החלטה אחת בלבד עסקה באירן, ארץ אפשרויות הדיכוי הבלתי נגמרות. ואם באירן עסקינן, נדמה שהעולם מראה את חוסר ידיעת ההיסטוריה, גם במדיניות הטיפול בפרויקט הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית הגדולה.

משיכות זמן, סנקציות חסרות שיניים רק כדי לצאת ידי חובה, שיתופי פעולה כלכליים מתחת לשולחן – כל אלו מנת חלקן של מדינות רבות, שמעדיפות נפט זול וזמין, על פני פירוק פרויקט הגרעין האירני, המאיים בהשמדת מדינה (גם נושא זה הוא תקדים, שהרי אין שום מדינה בעולם שמצהירה על כוונתה להשמיד מדינה אחרת, מלבד הצהרות אירן נגד ישראל).

ומה בדבר ה"אנטישמיות החדשה"? זו השמה דגש על הפריזמה האנטי-ציונית, רק בתור אצטלה ובמסווה נוח. אישים בכירים, אנשי רוח ועיתונאים, כדוגמת גינטר גראס והלן תומאס, שמוציאים דיבתה של ישראל בעולם, בתואנות שווא בלתי-מבוססות על "אפרטהייד" ו"פשעי מלחמה". אלו אותם אנשים שרק מחכים למעידה קטנה מצד ישראל ומשתמשים בכל במה, "תחת כל עץ רענן", כדי לנגח כמעט כל פעולה ישראלית.

וישנה גם האוטו-אנטישמיות. נועם פינקלשטיין, ריצ'רד גולדסטון ועוד "רבים וטובים". תופעה מדאיגה ביותר, שהולכת ומתרחבת, בעיקר בשיח הפוסט-מודרני.

גם ישראל עצמה אינה חפה מטעויות

אך בבואנו לבקר את העולם הנאור על כך שלא למד דבר וחצי דבר, אל לנו להתעלם גם מהבעיות שלנו פנימה. הבעיות המקומיות, אשר לא פחות – ולפעמים אף יותר – קריטיות לזיכרון ולעשייה של "לזכור ולעולם לא לשכוח".

לאורך שנים, ישראל לא נשארה נאמנה לעיקרון "קביעת עובדות בשטח", של ראש ממשלתה הראשון, דוד בן-גוריון. אותו בן-גוריון ידע כבר אז, מראשית הקמת המדינה, כי מדינת ישראל חייבת לקבוע עובדות בשטח (הווה אומר – התיישבות) כדי לסגל ולגבש לעצמה גבולות ברי-הגנה. ואכן, זו הייתה הדרך, עד שנות התשעים, לערך. מאז, מדינת ישראל הפסיקה את מפעל ההתיישבות וחשפה ואף ויתרה על שטחים חשובים ביותר להמשך קיומה.

כך, ביד אחת מנפנפת המדינה שהיא "לא תשכח" את מעשי הזוועה ולא תחשוף יהודים שוב לטבח. וביד השנייה, ממשיכה זה עשורים לסכן את אזרחי מדינת ישראל, עם גבולות שאינם ברי-הגנה והקמת מובלעת ערבית נוספת למובלעת שיש בעזה.

כאמור, לא רק שהמדינה לא המשיכה "לקבוע עובדות בשטח" ואגב כך להרחיב את ביטחון אזרחיה, היא ויתרה על יישובים וביצעה את תוכנית הגירוש, המכונה "הינתקות". שיא השפל המוסרי שהמדינה הגיעה אליו מאז ועד היום.

הנה כי כן, רק לאחרונה יצא לנו לראות הכיצד זה מדינת ישראל מיישרת קו עם המועצה לזכויות האדם באו"ם, וזאת על-רקע הביקורת שישראל מטיחה בפני מועצה זו. ישראל, הטוענת לקיפוח מצד מועצת זכויות האדם באו"ם (בצדק רב), יוצאת בפומבי נגד חייליה שלה ומפקירה אותם לבית-דין-שדה. היחס לחיילים, שטועים לעתים (אין ספק שסא"ל שלום אייזנר הגיב בצורה בלתי-ראויה, גם אם היכה בו האנרכיסט תחילה וגם אם לאו), הוא ללא ספק יחס מנוכר ומרחיק. מובן שכלפי חוץ, יש צורך להיות דיפלומטים. אך היחס לו זוכים החיילים מצה"ל עצמו ומהמדינה, הוא יחס מחפיר ויש לגדוע נורמה זו בהקדם. חייל צריך גיבוי מהמדינה – גם במקרה בו טעה.

גם היחס הציני מבית, של כל מיני פרשנים וכתבים בעלי אג'נדה ואינטרסים, לדבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשהוא מדבר על "לעולם לא עוד", הוא יחס מזלזל ולא רציני, הפוגע במעמדה של ישראל בעולם ובמאמציה למנוע מאירן השגת נשק גרעיני. אותם פרשנים טוענים כי ראש הממשלה משתמש בזילות השואה ומנצל אותה ככלי ציני כדי לצאת לתקיפה באירן.

גם אם אכן אירן איננה מעוניינת, באמת ובתמים, להשמיד את מדינת ישראל, עצם ההתבטאויות של המדינה, הצהרות מנהיגיה, גרורותיה המטילות על ישראל טרור בגבולות וחריטת שמה של ישראל על הטילים האירניים – הללו מספיקים דיים כדי לקחת ברצינות את מטרותיה, הרציניות או הפופוליסטיות, של אירן, ביתר שאת. לישראל, כמדינת העם היהודי, אין שום פריבילגיה לקחת את איומיה של אירן שלא ברצינות ולהתנהל כברבות הימים.

על ישראל לנהוג כלפי בית וכלפי חוץ, כמדינה הזוכרת את השואה האכזרית והמזוויעה, שנעשתה לעם היהודי רק בשל היותו יהודי, יום-יום ולא רק שנה-שנה. על ישראל מוטלת החובה לעשות הכל כדי שאופציה, כמו זו שהייתה בידי הנאצים הארורים, לא תחזור ותהא ריאלית גם בעידן שלנו – על אפם וחמתם של העולם, הציניקנים, האוטו-אנטישמים והניאו-אנטישמים, מבית ומחוץ.

הכותב הוא פובליציסט, מפעיל וכותב הבלוג ״למה לא פוליטיקה עכשיו״, עורך וכתב באתר הספורט "השישית באירופה", כתב באתר ליכודניק, פעיל בתא לביא-אריאל ובצעירי הליכוד. סטודנט לתואר ראשון במדע המדינה ותקשורת.
תאריך:  18/04/2012   |   עודכן:  19/04/2012
עומר דוסטרי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כואב, מזעזע ועצוב, שביום הולדתה ה-64 של מדינת ישראל, עדיין מהדהדים קולות התופת ותחושת הרעב בקרב שארית הפליטה של ניצולי השואה החיים בקרבנו. הם זכו לראות את תקומת העם היהודי ותחייתו מחדש, הם היו לנו מסד וטפחות בבניין הארץ, נטלו חלק בהגנה על המולדת והקימו מחדש את משפחתם.
18/04/2012  |  אבנר אביב  |   מאמרים
יום קשה הוא יום השואה לכלל עם ישראל. הלב נחצה בין הרצון לדעת עוד, לראות עוד תמונות, לקרוא עוד סיפורים, לבין הנוראה שנחשפת לנו, האכזריות, הגועל, והמשטמה הנאצית - בשילוב תמונות הזוועה - גורמת לנו קבס ורצון להתרחק מכל הרוע.
18/04/2012  |  מני ישי  |   מאמרים
אין כמו התקשורת הישראלית להפוך אירוע סולידרי לאירוע תעמולה של שנאה-עצמית. חיידקי השנאה יתורצו כרייטינג, האלוהים החדש. התרגלנו. אבל למה כל צמרת המדינה מזינה את הרייטינג החולני הזה? מדוע כל צמרת המדינה מתעסקת בזוטות? מה אכפת לראש ממשלה מאיזה פעיל בארגון טרור שחטף מכה? איך צבא שלם יוצא נגד מפקד בכיר, משעה אותו, דובר צה"ל מדברר בחריצות "בחומרה רבה", איך נשיא מדינה שבעבר מסר נשק לאויבים (לא עם אופניים) שרצחו אלפי יהודים יוצא "מזועזע" מאירוע שולי שכזה?.
18/04/2012  |  אורן קאשי   |   מאמרים
משחרב בית מקדשנו וגלינו מארצנו ונפוצנו בין אומות העולם הגדולות והקטנות בארבע קצוות הארץ, הפכה רומא למטאפורה של עוצמה ארצית שאין לה סכרים. היא הייתה לסוכנת הכיבוש כהשקפת עולם והיוהרה שאינה יראה לא אלוהים ולא אדם, ומלכותה המתריסה הייתה גדולה שבעה מונים ממלכותה בגבולותיה ובמחוזות פלישותיה.
18/04/2012  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
על הבימה המרכזית, נושאים נאומים כל רמי המעלה. כל אחד מערבב את המילים בסדר קצת שונה, וכולם ממלמלים את אותו הדבר. אבל אז מגיע תור רה"מ. והוא מסיט מיד את הדיון לרווח הפוליטי שלו. "לעולם לא עוד" מקבל השנה שוב את התפנית האירנית. רה"מ יזכיר לנו מה קורה לעם שלא קם ומגן על עצמו, והוא יעשה זאת משום שזה ממצב אותו בתור "הראשון שידע"
18/04/2012  |  דן אלון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
בסוף נהייה שורה קטנה, יותר ממילה יחידה, אות בודדה, תג יחיד, פסיק קטן. נהייה שורה קטנה, שורה בעמוד הריק של ההיסטוריה היהודית עתיקת היומין
הפינוי הגדול בתולדות המדינה [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
אריאל היימן, אלון ברקמן
פינוי מאות אלפי תושבים מגבולות הדרום והצפון מאפשר להפיק מספר לקחים למקרה הבא - בין אם הסיבה תהיה ביטחונית ובין אם היא תהיה בשל אסון טבע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il