השופטת: דנה מרשק-מרום, בית משפט השלום בכפר סבא

המועד: יום חמישי, 19.4.12, שעה 10:30

הנושא: תיקים פליליים

שני דברים בולטים באולמה של דנה מרשק-מרום, בהשוואה לאולמות אחרים בהם מתנהלים דיונים פליליים בסרט נע: השקט והסדר. אצל שופטים רבים אחרים, יום של תיקים פליליים הופך את האולם למשהו שבין תחנה מרכזית לבין שוק. לא אצל מרשק-מרום. כאשר טלפון סלולרי מצלצל, היא דורשת לכבותו. כאשר עורך דין מדבר עם מרשו, היא משתיקה אותו מיד: "זה מאוד מפריע לי, אדוני". נכון שהיא קשובה לבקשותיהם של הצדדים לגבי סדר התיקים, אך איש לא יזיז אותה מהעיקרון הנכון של עצורים תחילה.

נכנסתי כאשר הצדדים הציגו הסדר טיעון בעניינו של מי שהודה בהחזקת רכוש החשוד כגנוב ושיבוש מהלכי משפט. מרשק-מרום, בהקפדה המאפיינת אותה, מודיעה שלא תפעיל מאסר על תנאי בלי לראות את המסמך הנחוץ, ואז היא קוראת אותו. הצדדים מבקשים לכבד את ההסדר למרות שהוא נוטה לצד המקל, ומרשק-מרום מעירה: "נכון, אני הרמתי גבות". היא מכתיבה החלטה במהירות וברהיטות: לנאשם יש עבר פלילי כבד, אך היא מכבדת את ההסדר לנוכח העובדה שהעבירה בוצעה עוד ביולי 2009 ושכבר כיום הוא מרצה מאסר ממושך. הנאשם נדון לשמונה חודשי מאסר, אבל רק שבועיים מהם יתווספו למאסרו הנוכחי. מרשק-מרום חושבת שזה סביר.

בתיק הבא - עוד הסדר טיעון, הפעם בעבירה של מעשה מגונה. מרשק-מרום שמה לב לכך שהסעיף שבהסדר אינו תואם את זה שבכתב האישום, והתובעת מסבירה שמערכת המחשב החדשה אינה מאפשרת לבצע את המחיקה הדרושה. "אז תעברו על זה ותמחקו ידנית", משיבה מרשק-מרום. "תוציאי הנחיה לתובעים שחייבים לעבור על המסמכים. גם אני יכולה להגיד לך הרבה דברים על מערכת המחשב שאני תלויה בה", היא מצטרפת לטענות האין-סופיות על מערכת נט המשפט. "אם לא תתקנו, הסניגורים יוכלו לטעון כל מיני דברים ואני אקבל אותם אם יהיה מקום".

האם באמת נשקלו מכלול הנסיבות?

תיק שלישי, הסדר טיעון שלישי. שלושה אישומים של סחר בסמים, 30 חודשי מאסר, מתוכם 12 שיצטרפו למאסר הנוכחי בן 66 החודשים שהאיש מרצה על שוד וסמים. הסניגור אומר שלמרשו אין מה להוסיף, אבל אצל מרשק-מרום לא משחקים עם הנהלים: "אני רוצה לשמוע את זה ממנו", היא משיבה. שוב היא מכתיבה את גזר הדין במהירות, תוך שהיא מראה לקלדנית את המסמך המודפס כדי שלא יהיו טעויות בכתיבת שמו של הסם. הביטוי הקבוע "לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות" קצת צורם את האוזן, לנוכח המהירות בה ההסדרים מאושרים.

הסדר הטיעון הבא מציב בפני מרשק-מרום בעיה יוצאת-דופן. הנאשם אמור להודות בכך שאיים בסכין על אשתו וחתך את חולצתה ולהישלח לשמונה חודשי מאסר בפועל. אבל הנאשם מפתיע, כאשר מרשק-מרום שואלת אותו האם העובדות נכונות ופותח במונולוג ארוך: "זה לא נכון. כולם עושים עסקות ולא רוצים לשמוע. יש לי ילדים קטנים ואישה בבית שבוכים. יש מקום למחילה, לדבר ולהבין אם המקום שלו בבית סוהר. [הסניגור] אמר לי שאני אסתבך. חודשיים הילדים שלי לא ראו אותי, הם חושבים שאבא שלהם בצבא".

מרשק-מרום מבהירה: "אני לא מקבלת הודאה בצורה כזו. יש מסגרת, זה הליך פלילי. יש דברים שאתה לא מודע להם מבחינה משפטית" - היא פונה לנאשם - "ושגם אני לא מודעת להם". הנאשם: "אני לוקח אחריות, אני לא מלאך, אבל יש מקום להתחשב". מרשק-מרום: "שאלתי אם זה נכון מה שכתוב בכתב האישום". הנאשם: "נכון". מרשק-מרום: "יש לך מאסר על תנאי? אז תגיד תודה רבה על ההסדר הזה". הנאשם: "אני אומר שזה נכון ואני אסגור את העסקה".

מרשק-מרום ערה היטב לנימת קולו של הנאשם, הנשמע כמי שמדבר מן השפה ולחוץ: "אני לא מקבלת ככה הודאה. עכשיו תתאר לי מה היה באותו יום". הסניגור מציע: "אולי שיגיד שהוא מאשר את מה שכתוב בכתב האישום". משרק-מרום מסרבת: "אני יודעת מה שאני עושה. אני רוצה לקבל הודאת אמת". היא חוקרת אותו על פרטי האירוע, והאיש מודה שהניף את הסכין משום שזעם על כך שאשתו צופה בטלוויזיה. "אפשר לקבל את ההודאה?", שואלת מרשק-מרום את התובעת, ומרשיעה את הנאשם רק לאחר שזו משיבה בחיוב.

"כתר לראשי" או אישה מוכה?

בטיעונים לעונש מתברר שאכן נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי של שישה חודשים על הפרת חוקים ואיומים, גם אז - כלפי אשתו. הנאשם מנצל את זכות המילה האחרונה: "למדתי הרבה דברים, להתחתן לא למדתי. טעיתי ואני מבקש סליחה. אשתי היא כתר לראשי. זה שלא ידעתי להתנהג - טעיתי. אפשר לסלוח. אני שמח שהיא [התובעת] לא קראה [בקול] את הטעויות שעשיתי, כי אני מתבייש מהקהל". מרשק-מרום: "בפעם הבאה אם זה יקרה עם אשתך - זה יהיה יותר ארוך". הנאשם: "שיהיה לשלושים שנה, אני לפה לא אחזור אלא עם הילדים כדי להגיד לך תודה".

אשתו של הנאשם, היושבת בשורה הראשונה, מבקשת לומר משהו אך מרשק-מרום אינה מאפשרת לה. ללב מתגנבת המחשבה על תסמונת האישה המוכה, ועולה השאלה המטרידה האם זוהי באמת הפעם האחרונה בה היחסים בין השניים יהוו עניין לרשויות אכיפת החוק. מכל מקום, ודאי שאין זה עניינה של מרשק-מרום. היא מכבדת את ההסדר, ואף שמה לב לפרט שהצדדים השמיטו - שעונש המאסר הוא מיום המעצר, חודשיים קודם לכן.

השורה התחתונה: שופטת המוכיחה שהאווירה באולם של משפטים פליליים תלויה קודם כל בשופט. יעילה מאוד (למרות שאיחרה בכחצי שעה בפתיחת היום), קולטת במהירות את הפרטים ולצד זאת - מקפידה כיאות על שמירת זכויות הנאשמים ועל ההליכים הקבועים בחוק.

יעילות: 7.

מזג שיפוטי: 9.