הטבח שהיה השבוע בבית הספר ברוסיה הוא חלק מגל טרור עולמי נמשך. הנשיא בוש הגדיר השבוע בוועידת המפלגה שלו בארצות הברית את סדר היום הלאומי הנוכחי של ארצות הברית, ומכאן גם של העולם כולו כיום כצורך ב"עולם בטוח". הגישה הקיימת כיום בעולם בנושא, היא הפקדת בטחון הפנים ומכאן גם מכשירי הגילוי רק בידי אנשי כוחות הביטחון.
אולם, כפי שמתברר שוב ושוב בישראל ובעולם, הגישה הזאת לא מספיקה. שוב ושוב מתברר, כי אנשי הביטחון אינם נמצאים בכל מקום, וכשהם נמצאים, הם עובדים עם מכשירים יקרים ומסורבלים. לכן, כדי להשיג את הצורך בעולם בטוח יותר, לכל אזרח, יש צורך לתת למספר גדול ככל האפשר של אזרחים נגישות למכשירי גילוי והתראה. נגישות שתהיה קלה יותר למשל מן הנגישות לאקדחים, ומסוכנת פחות מן הנגישות להם.
התעשיה בעולם וגם בישראל פיתחה בשנים האחרונות ממוצריה המסורתיים, מוצרים ממוחשבים זעירים להגברת ביטחון הציבור על כל מרכיביו. מכשירים קיימים כאלו פועלים לרוב בצורה מהירה ואוטומטית והם קטנים ונוחים לתפעול. כך שהם יכולים לאפשר גם לאזרחים גילוי חומרי נפץ וחשודים.
בשוק נמכרים לאחרונה מכשירים היכולים לאתר חומרי נפץ או אף אנשים חשודים במהירות וביעילות. מכשירים חדשים רבים מבוססים על מצלמה. מצלמות קיימות יכולות להתריע על התמוטטות, איתור בחושך, או מדידות רפואיות ראשוניות להערכת פציעות. המשותף לדוגמאות הקיימות האלו מבין המוצרים הזעירים החדשים שקיימים בשוק, הוא יכולת הפעלתם במצלמה דיגיטלית ממוחשבת וזעירה. מצלמה כזו ניתן לתת לכאורה לכל אזרח או שומר.
אולם, התעשיה, ובעיקר הישראלית, מעדיפה להשאיר את הטכניקות האלו רק בידי כוחות הביטחון. זאת לא מסיבה של הסתרת מידע על אמצעי גילוי חדשים מן הטרור. התברר זה מכבר שארגוני הטרור בעולם רוכשים כל מכשיר חדש ולומדים אותו. הסיבה היא שיתוף האינטרסים בין התעשיה לשלטון, המעודד תג מחיר יקר של מכשירים אלו ומכאן השארתם רק בידי מומחים. העובדה שמכשירים רבים מבוססים על מצלמה, של אינפרא אדום, מאפשרת את שילובה הטכני בטלפון סלולרי של שומר למשל של בית הספר, ביעילות גבוהה ובעלות נמוכה. אולם כאמור, דבר זה לא מתבצע כאמור בגלל שמרנות היצרנים שמעודדת על-ידי השלטון.
בכנס הבין לאומי הראשון לביטחון פנים בישראל שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, ציין הסמנכ"ל המשרד החדש לביטחון פנים האמריקני, כי את המצב הקיים אצל היצרניות ניתן לתאר בעזרת הדימוי של "האיכר שלא ידע שהוא מדבר פרוזה". משמעות דימוי זה היא שבאותן חברות כבר יש טכנולוגיה שיכולה להתאים למוצר הנדרש להפצה רחבה בציבור. אולם, בגלל גודל הארגון יש בו שמרנות רבה.
בבדיקות טכניות שערכתי עם מהנדסים, ופורסמו במאמר מקצועי התברר כי יש כיום ידע ומוצרים לאבחון חומרי נפץ באמצעות מצלמה, ולאבחון חשודים במצלמה. נמצא, כי מצלמות אינפרא אדום יכולות לבצע גם את שתי המטלות האלו. ניתן אף לשלבן בטלפון סלולרי לשימוש נגיש למאבטח הבודד בקניון במחיר סביר. אולם, ליצרני המצלמות האלו כיום לשוק הבטחוני הממשלתי, אין רצון להחליף את המחיר המובטח והגבוה שהם מקבלים מן הממשלות, במחיר נמוך ללקוח בודד ובשוק תחרותי. זאת גם אם שמרנות כזו פוגעת בביצועי היצרן.
יש לקוות כי הכישלון בעולם ובישראל במתן ביטחון לציבור, יביא את היצרנים לשקול מחדש את אופן השיווק של הטכנולוגיה הזאת. טלפון סלולרי יעודי כזה, של שומר, הורה, או תלמיד באירוע טבח, היה יכול לסייע באיתור חשודים, ולעזור אחר כך במשימות הצלה.
