אשליית גדר הביטחון

הריטואל התקופתי שחוזר על עצמו, עם כל פיגוע וגם ביניהם - כאשר אנשים וארגונים תולים את תקוותם ויהבם על "גדר הביטחון" כפתרון אולטימטיבי לבעיית הטרור, אין שגיאה גדולה מכך.

אין ויכוח שהשלמת בניית הגדר היתה מביאה לצמצום, לרגיעה ולהקלה רבה על כוחות הביטחון, בביצוע המשימה של לחימה בטרור ומניעת פיגועים. מבחינה זו - אין ויכוח בציבור שהנושא חשוב יעיל מועיל ומציל חיים. אבל אסור לשגות באשליות כי השלמת הגדר תפתור את בעיית הטרור או כמעט תפתור - זאת שגיאה שאסור להתפתות להאמין בה ולתוצאותיה.

נניח, תיאורטית, שהגדר אכן הושלמה במלואה, בכל הקטעים בכל החזיתות - ומה אם אז יקרה ארוע, פיגוע, מחבל מתאבד - האם גם אז נאשים את הממשלה וצה"ל שהם אחראים למרות שיש כבר גדר?

ברור לכל העוסקים בנושא - כולל המטיפים הקנאים לגדר - שטרור אישי, נוסח מתאבד בודד או מכונית תופת - קשה למנוע גם אם תהיה גדר - אלא אם יש מודיעין שטח מעולה, עדכני, שוטף כפי שאכן מוכיח השב"כ - הן בסיכולים הרגילים והן בסיכולים הממוקדים. ככל שיש יותר עצורים חשודים, פעילים ומשת"פים - יש יותר חומר מודיעיני שהופך לסיכול מונע ומעצרים.

אם נוסיף לכך, שרבים מן הפיגועים - נעזרים על-ידי אנשי קשר, אזרחי ישראל, פלשתינים בעלי תעודות כחולות וחוליות מחבלים מזדהות עם האחים הפלשתינים בשטחים - כולל מספר מתאבדים פלשתינים אזרחי ישראל - המסקנה: הגדר תעזור, תרתיע, תשפיע - אך לא תפתור הרמטית את הבעיה הקריטית.

כדי להגיע למקסימום ביטחון אפשרי - צריך בנוסף למלחמה בלתי מתפשרת בטרור, על-ידי המשך סיכולים, מעצרים, סיכולים ממוקדים, לחץ בלתי פוסק על ההנהגה המיליטנטית, פגיעה בנפש, ברכוש ובתשתיות של ארגוני החבלה - לקבל גיבוי מהסדר מדיני וניסיונות הדברות עם שרידי המנהיגות הפלשתינית, שעדיין קיימת ומעוניינת בהסדר כלשהו זמני, חלקי או משולב - עם או בלי התערבות חיצונית.

אשליית הגדר מנסה להתחמק מהסוגיה הקשה והסבוכה של תוואי הגדר. אם הממשלה היתה מחליטה על גדר לאורך קווי 67' - המלאכה היתה קלה יותר - בית הדין בהאג לא היה מתערב ובג"צ שלנו לא היה פוסל. אבל, המציאות שונה - שהרי אין הסכמה לא בציבור לא בממשלה ולא בכנסת על תוואי מוסכם לגדר. יש קונצנזוס שצריך גדר - אבל הבעיה העיקרית איפה לבנות אותה.

גם בימין אין אחדות דעות וגם לא בשמאל שהרי בניית גדר, יש בה סכנה "לגדר מדינית", שעה שרוצים להגדירה כ"גדר ביטחונית", המתנחלים טוענים בעוז - שהגדר צריכה לכלול את כל ההתנחלויות, ומנגד יש התנגדות עזה לכך גם מצד אירופה וארה"ב - שיש להם מה לומר באזורינו.

על דבר אחד ניתן אולי להסכים - אם היו לפני כמה שנים - בונים את הגדר במהירות והנחישות - היום היתה גמורה, עומדת וקובעת עובדות בשטח.

התכנון של הגדר החל בתקופת שלטון המערך, על-ידי תוכנית שחל שהיה שר לביטחון פנים - עבר לשיפוצים ותיקונים גם בתקופת השר קהלני ולא זז גם בתקופת שלטון ברק.

כלומר: בסיכום ניתן לומר ש"הפאשלה" שהגדר עדיין לא בנויה שייכת לכל הממשלות ביחד - וחבל. ברור - שאם יש גדר במרכז, שהיא מכשול, יזוזו המפגעים דרומה וכך הלאה - אך כפי שאמרתי, זה עוד אמצעי טוב יעיל כדאי - אך אסור לשים בו את כל מבטחנו.

טרור, גרילה, בנוסח מתאבדים - קשה להכניע. ניתן לגמדו, להוריד לו מוטיבציה, לפגוע בו קשות מבחינת תשתיות, מבחינה כלכלית ופגיעה אישית במנהיגות - ובעיקר להביאו להכרה שהמחיר הסופי, החברתי, הכלכלי הפוליטי לא כדאי - כי גרילה וטרור אישי - לא יכולים להכניע מדינה, לכופף ממשלה ובטח שלא מדינה כמו ישראל היושבת על אדמתה ונלחמת על ביתה וגבולותיה.

ולמי שמעוניין בקצת היסטוריה, ניתן לומר שמאז הקמת החומות העתיקות, החל מתקופת התנ"ך ועד ימינו - החומות לבד לא הצליחו להציל ולתת ביטחון מרבי למדינות ולערים.

החל מחומות יריחו - שנפלו בפני יהושוע בן-נון דרך החומה הסינית האדירה שאמורה היתה לבלום את השבטים הנודדים שאיימו על סין, דרך קו מז'ינו - שהיה צריך להיות בלתי עביר באירופה - וקרס מול גרמניה במלחמת העולם השניה, כך חומת ברלין האיומה - לא היתה בלתי עבירה והרמטית - כך גם קו בר-לב - שנפל וקרס ברגעי האמת. הטכניקה, הקדמה, הנשק המודרני - לא ניתנים לעצירה ובלימה על-ידי חומה סטטית מבטון - למרות היותה בהחלט מכשול טכני בעל חשיבות. בפועל, במצב שלנו - לא נראה לי מתי ניתן לסיים את בניית הגדר ועד אז מומלץ להמשיך בשיטות הישנות - ולחלום על הסדר קבע או לפחות הסדר ביניים.

לסיכום: אני בעד הגדר ובמהירות האפשרית, אני נגד האשליית שהיא תפתור את בעיית הבטחון ותחושת ההינתקות.

_______________

הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.