כואב לקרוא עיתונות רוסית בישראל, שמסירה את כל ההדר של תרבות יפה וממירה אותה בלשון בוטה, רוויה בגסות רוח בשפה שופעת ביטויי דה לגיטמציה לעבר מעטים המבטאים בשפה הרוסית עמדות ביקורתיות במישור המדיני.
אני קורא כותרת באתר החדשות הרוסי-הישראלי המרכזי "איזרוס" - "הומוסקסואל רוסי תוקף את הציונות" או "הומו רוסי תוקף את מדינת ישראל". קורא ומתקשה להבין מה עניינה של כותרת בדבר זהות מינית של הכותב עם הביקורת שהשמיע.
לתומי הבנתי , שהיה מקום להתייחס לשם הפרטי של האזרח הישראלי, שכתב את הביקורת ולא לזהותו המינית. אני מתקשה להבין איך הכותרת הזו פילסה לה דרך לעיתונות הרוסית הכתובה.
במקום לגלות קבלה , הכלה ונתינת כבוד לזהותו המינית של כל אזרח במדינת ישראל, מגייסת העיתונות הרוסית בישראל פניני לשון גסה ומעליבה הצולפת בזהות המינית של אותו אזרח, רק כדי ליצור דה-לגיטימציה לדעותיו.
אודה, שאינני מקבל רבים מהדברים שכותב פשניצ'קוב בבלוג שלו על הציונות ועל מדינת ישראל. נראה לי, שהוא עלה על שרטון של הכללות ואי דיוקים לא מעטים.
במקום לנהל דיאלוג מכובד עם ביקורת, בחרה העיתונות הרוסית במדינת ישראל להטיל דופי באדם על-רקע של זהות מינית. אגב, העיתונות הרוסית הממוסדת היא זו המחליטה איזו זהות מינית יש לכותב הביקורת.
עכשיו אני מבין באיזו חממה צמחה הבוטות המבהילה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי נגד הקהילה הגאה. זו עובדה מצמררת, שביטוייה הנלוזים זכו לעיתונות רוסית אוהדת ומפרגנת, עיתונות שמדברת אל קהילייה של למעלה ממיליון אזרחים במדינת ישראל.
מצער, שדווקא העיתונות הרוסית הפורחת במדינת ישראל נתנה במה אוהדת ומפרגנת לדעות המופרכות של אנסטסיה מיכאלי, שהומואים אינם חוצים את גיל ארבעים, ובייסורי נפש רבים הם מתאבדים בגיל ארבעים.
לאותה עיתונות ולאותה חברת כנסת אני מבקש להבהיר, שבכנסת ישראל ישנו כיום חבר כנסת, המצהיר על עצמו הומו, והוא שובר את התיאוריה הנלוזה בשבע שנים. הוא חוגג באלו הימים 47 אביבים.
אגב, חבר הכנסת הראשון, פרופסור
עוזי אבן, שהצהיר על עצמו כהומו הוא כבר חצה מזמן את גיל שבעים. הפרופסורה שלו בכימיה ובמדעי הגרעין מקנה לה במות ציבוריות אוהדות והן מאוד יוקרתיות בעולם האקדמי בישראל וברחבי העולם. לא נראה, שהוא נידון לחיי סבל ובדידות כדברי אנסטסיה מיכאלי והתנא דמסייע שלה בדמות עיתונות רוסית קלוקלת במדינת ישראל.