בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת לה התופעה של התקליט ● אתה מתקשר למשרד ממשלתי או לחברה גדולה ומייד עונה לך תקליט, מברך אותך, ולאחר מכן מתחיל לשגע אותך...
את מי אתה רוצה/איזה שרות אתה רוצה? לאחר מכן - מה אתה רוצה, למה אתה רוצה, תעבור לשם, תלחץ לפה, תפנה לכאן, תצפצף לשם, תשמיע קול, אנו מזהים את קולך, תאמר לנו בקול ברור מי אתה. לאחר כרבע שעה של לחיצות, סוף סוף הגעת ללחיצה האחרונה ואז מודיעים לך בשמחה שאתה מועבר למקום המבוקש, סוף סוף! אתה חושב לעצמך, אני מגיע למקום שניסיתי להגיע אליו כבר למעלה מ - 15 דקות. ואז עומדות בפניך שתי אפשרויות: או שהטלפון יצלצל ויצלצל ואף אחד לא יענה ושוב תוחזר לתקליט: "השאר הודעה, שיחתך חשובה לנו". אשאיר הודעה, אתה אומר לעצמך, אבל אז חוזר ואומר התקליט: "אין למנוי זה שירות קבלת הודעות. אנא התקשר במועד מאוחר יותר" ומנתק. באפשרות השנייה אתה מגיע סוף סוף לעמדה ואז המספר תפוס. בדרך כלל שוב עומדות בפניך שתי אפשרויות: להמתין - ואז תחזיר אותך המערכת לצליל תפוס, התקליט יכריז כי "העמדה תפוסה" ו...ינתק אותך, או יחזיר אותך ל"השאר הודעה, שיחתך חשובה לנו". מעטים המקרים שבהם ניתן באמת להשאיר הודעה. במרבית המקרים אתה מגיע אל המנוי, אבל אין לו תא קולי להודעות והשיחה פשוט מתנתקת. המהדרין יאמרו לך דרך התקליט "חזור לתפריט הראשי", כל זה על-מנת להחזיר אותך שוב ל-15 דקות של לחיצות כשבסופן, לא אתה מנתק את הטלפון, אלא התקליט המהולל עושה את זה למענך - חלילה, שלא תשתגע. מלחמת ההתשה מעניין, רק בחברות הממשלתיות, במשרדי הממשלה ובחברות הציבוריות יש את הנוהג הזה לגמור אותנו, לרסק אותנו באמצעות תקליטים עם לחיצות אין סופיות. הכול מתוכנן כך, שלפני שנגיע למטרה הסופית נהיה שבורים ורצוצים מרוב לחיצות ותקליטים. אומנם בסוף - כשכבר נקבל מענה, יאמרו לנו פשוט ללכת לעזאזל, אבל לנו כבר לא יהיה כוח להגיב. ואני שואל - לזה קוראים ממשל זמין? עדיף שיחזירו לנו את המענה האנושי ויפסיקו לבזות אותנו עם תקליטים מעצבנים וחיוגים מתישים. אנו הרי משלמים לכם את המשכורות שלכם ואתם מזלזלים בנו, מבזים אותנו באמצעות תקליטים עם מיליון לחיצים. ממשל זמין. הצחקתם אותנו.
|
תאריך:
|
28/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2012
|
|
אלכס לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אילנה .פ
|
28/06/12 20:24
|
|
2
|
|
סתם אחד
|
29/06/12 07:42
|
|
בטרם אגש לנושא המאמר, ביקורו של פוטין בארץ ישראל, אני רואה חובה לעצמי לצרף את קולי למביעים הוקרה לזאב חבר, זמביש, על כל מה שהוא עושה בארץ ישראל בשביל עם ישראל זה עשרות רבות בשנים - ללא ליאות, בכישרון נדיר ועם הישגים היסטוריים. העם היהודי ממעיט להכיר תודה למיטיביו מבני עמו, בוודאי לא כמו שהוא יודע לעשות זאת כלפי זרים.
|
|
|
כואב לקרוא עיתונות רוסית בישראל, שמסירה את כל ההדר של תרבות יפה וממירה אותה בלשון בוטה, רוויה בגסות רוח בשפה שופעת ביטויי דה לגיטמציה לעבר מעטים המבטאים בשפה הרוסית עמדות ביקורתיות במישור המדיני.
|
|
|
בדיכוטומיה המקובלת בשיח הציבורי והתקשורתי הגזען הוא בור, חשוך, מלא בדעות קדומות, רדוף פחדים וחרדות מפני השונה, לא סובלני, אטום, שונא זרים, פרימיטיבי ותסלחו לי אם שכחתי בדרך כמה תכונות חביבות. אלו המתנגדים בתוקף לכל גילויי הגזענות שייכים לצד המואר של האנושות, ליברלים, סובלניים, שופעי אהבת אדם ואחווה אנושית, רגישים, הומניים וכן הלאה וכן הלאה - להוסיף הרי אוכלה - כמאמר הפזמון.
|
|
|
אם היינו קוראים רק את גזר דינו המתוקן של קובי בן-גור בפרשת רשות המיסים, היינו מקבלים את הרושם החד-משמעי שעונשו הקל המקורי (שישה חודשי עבודות שירות) נבע כמעט אך ורק מהמחלה הקשה בה לקה בעבר ומן החשש שמא היא תשוב ותתפרץ. הליקויים הבריאותיים האחרים שהעלתה ההגנה שיחקו תפקיד שולי - כך נדמה.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - מאמינים, מתאבק, יעוטרו? מקפחים, לא תרם, כפול ושִכים
|
|
|
|