חיים רמון משקר

אתחיל מהסוף - הביקורת הכרחית. כמו חיים רמון גם אני סבור שמוכרחים להקים גוף שיבקר את הפרקליטות. באותה הזדמנות, אוסיף שאני תומך גם במשוב השופטים. ואחרי שאמרתי את זה, אני לא יכול להתאפק: מאסתי בחיבוק שהתקשורת מחבקת את יקיריה - לא חשוב אם ברקורד שלהם יש כתמים פליליים ו/או מוסריים. חיים רמון הוא אחד מהם.

לא הייתי מתעסק עם הלשעבר הזה, אלמלא בחש בפוליטיקה. למרות שמצא את עצמו מחוץ לזירה הפוליטית, רמון עושה מאמץ לפצל את המפלגה שהיה אחד ממקימיה. הוא זקוק לבובה על חוט, ונראה לו שציפי לבני יכולה להיות הבובה המתאימה.

מדוע נקטעה כהונתו כשר משפטים

"אני לא שר, כי ניסיתי להקים גוף מפקח על הפרקליטות", אמר רמון בוועדה לביקורת המדינה (24.7.12). כדי לתת חיזוק להאשמתו, טען באוזני חברי הוועדה, שהפרקליטות יירטה כמה פוליטיקאים שלא מצאו חן בעיניה, ובכך פגעה ברצון הבוחר - שזה בשורה התחתונה: פגיעה בדמוקרטיה. הוא הזכיר שמות: רפאל איתן, ראובן ריבלין ויעקב נאמן.

חיים רמון משקר. התיק נגד רובי ריבלין נסגר, והנאשמים רפול ויעקב נאמן נשפטו וזוכו. אין לזה שום קשר עם הפרשה שהסתבך בה. רמון נשפט והורשע על-ידי שלושה שופטים ש"יש לו אמון מלא בהם", כך אמר. למי שתהה מדוע לא ערער על ההרשעה, זאת התשובה: אמון מלא בשופטים. חיים רמון משקר מסיבה אחת: הוא יודע שיהיו בין צרכני התקשורת שיספגו את השקר כאמת צרופה.

האמת היא שכהונתו כשר משפטים נקטעה, רק משום שהתאמץ לטעום את השקדים החבויים בעומק גרונה של חיילת צעירה. וזה קורה בדיוק כשממשלת אולמרט מקיימת דיון חירום, ומחליטה על יציאה למלחמת לבנון השנייה (12.7.06).

כדי לרענן את זיכרונו של הבוחש הבואש, הלכתי לארכיון ושלפתי חמישה קטעים (יש המון) שיעזרו לו לזכור את מה שלעולם לא יישכח. בסרטון הראשון הוא מביע אמון מלא בשופטים. בסרטון השני, עודד בן-עמי מגדיר את ההרשעה של רמון כ"תמונת היום". בסרטון השלישי, רזי ברקאי מביע דעתו: חיים רמון גמר את הקריירה. בסרטון הרביעי אנחנו מקבלים ציטוטים מפסק הדין (הנאשם שיקר וסילף). ובסרטון החמישי, המתלוננת חושפת קצת ממה שעבר עליה. שופופו...