ההכרזות מפיהם של ראש הממשלה
בנימין נתניהו ושר הביטחון
אהוד ברק, מהן ניתן ללמוד על תקיפה קרובה ובלתי נמנעת של מתקני הגרעין באירן - אלא אם תקדים ארה"ב ותעשה את המלאכה השחורה עבור כולם; הביקורים התכופים מצד בכירים אמריקנים בישראל להפעלת לחץ על ישראל לבל תתקוף, או שמא התיאומים לתקיפה משותפת ו/או בהסכמה; אי-האמון מצד נתניהו וברק בנשיא
ברק אובמה - שיקיים הבטחתו למנוע מאירן נשק גרעיני, בכל מחיר, כולל בדרך של פעולה צבאית; והאיומים המתעצמים מצד מנהיגי אירן, ובראשם מפי נשיאה מחמוד
אחמדינג'אד, על כוונתם להשמיד את ישראל, גורמים כבר עכשיו לעלייה חדה במפלס החרדה מפני העתיד לבוא.
החרדה ההולכת וגוברת גוררת, כבר עתה, היערכות מיוחדת מצד רבים, החוששים מפני מימוש התוכניות ו/או הסכנות, במיוחד בסתיו הקרוב, היינו: בחודש אוקטובר או לכל המאוחר בחודש נובמבר, תתקוף ישראל את מתקני הגרעין באירן. במקרה זה, יגיבו אירן, החיזבאללה והחמאס בירי מאסיבי של עשרות אלפי טילים לעבר ישראל, וגרמו להרג ולהרס בישראל.
הדאגה נובעת לא במעט מכותרות אמצעי התקשורת בישראל, שעוסקים בנושא זה מדי יום באופן סנסציוני ומבהיל. הפאניקה גוברת. הנה, לדוגמה, כותרות ראשיות בעיתוני יום שישי (10.08.12):
- ישראל היום - "אירן הגבירה משמעותית את קצב ההתקדמות לפצצה";
- מעריב - "37.5% מהציבור: אם יהיה לאירן נשק גרעיני תיתכן שואה שנייה";
- הארץ - "בכיר ישראלי: החרב האירנית על צווארנו חדה יותר מהמצב ב-1967";
מיותר כמעט לציין: כותרות אמצעי התקשורת האלקטרוניים, ובהם טלוויזיה, רדיו ואתרי חדשות באינטרנט, עוסקות גם כן באותו מידע ובאופן אינטנסיבי ביותר.
ההיערכות המיוחדת נעשית מצד גורמים ביטחוניים ומשרדי הממשלה השונים, אך גם מצד פרטיים החוששים לבני משפחותיהם ולעצמם. המשק נקלע לשיתוק יחסי. משקיעים זרים מעכבים השקעות חדשות בישראל וגם בעלי הון ישראלים נמנעים מלהיכנס להשקעות חדשות. לחומרת המצב התייחס אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ'
סטנלי פישר, שהזהיר מפני
הסכנה החמורה לכלכלת ישראל במקרה של מתקפה.
החשש הגדול המושמע עתה בעיקר מתחת לפני השטח הוא: מפני בריחת מאות אלפי ישראלים לחו"ל עוד לפני שיחלו הטילים לנחות בישראל, במקרה של מתקפה על אירן. נזכור נא: כך אירע בשנת 1991, ערב מתקפת הטילים על ישראל מצד עירק, ומגמה זו הסתמנה גם ב-2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה. תקופת הסתיו, כאמור, היא זו המסומנת עתה כנקודת אל-חזור שתחייב מתקפה על אירן.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שחגי תשרי יחלו באמצע ספטמבר וימשכו עד תחילת אוקטובר, סביר להניח שהיציאה מישראל תהא לפני החגים ובמהלכם, וזו תתעצם בתחילת חודש אוקטובר. מדובר כאמור בצפי ליציאת מאות אלפי ישראלים. אלה שיצאו לפני החגים "יעכבו שובם" לרגל עסקים או עניינים אישיים, וישהו בחו"ל תקופה נוספת, יחד עם בני משפחותיהם. לפחות עד שיחלוף הסתיו.
סוכנויות הנסיעות וחברות התעופה כבר נערכות לתרחיש שכזה ולאספקת כרטיסי טיסות, במיוחד מחמת הנחות העבודה: במקרה של מלחמה, נמל התעופה בן-גוריון, שיהיה בלאו-הכי יעד למתקפת טילים, עלול להיסגר לטיסות אזרחיות לתקופה של ימים ואולי אף למשך שבועות.
לפאניקה המתגלגלת אחראים לא במעט מנהיגי ישראל, המזהירים מפגיעה קשה במדינה ובאזרחיה - אם לא נקדים ונתקוף את מתקני הגרעין של אירן, אך גם כמה מאמצעי התקשורת, המלבים את האש ועושים דה-לגיטימציה דווקא נגד נתניהו וברק. מוביל בכך עיתון ידיעות אחרונות וכמה מפרשניו, שנוקטים קו מערכתי ברור ומסוכן: כאילו נתניהו וברק פועלים משיקולים זרים תוך סיכונה של מדינת ישראל.
