|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מעריצים את ישראל, תומכים באסד ובאירן
|
עמוס נדאי, שגריר ישראל בסין, מסכם חמש שנים בסין ומפנה את הבמה למתן וילנאי. הוא מרוצה משיתופי הפעולה בין ישראל לסין בתחומי החקלאות והמים, מאוכזב מהעמדה המתנגדת לסנקציות תקיפות נגד טהרן ולא מוטרד מהביקורת על מצב זכויות האדם בסין. ראיון
|
|
עמוס נדאי. "שר החוץ הסיני שביקר בישראל חזר מבולבל מהעמדות השונות ששמע מהמנהיגים" צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "הם אומה עם מטען תרבותי שאינו נופל מזה שלנו, וכשהם מדברים עלינו בהערצה זה מחמם את הלב. אולי אחד התפקידים החשובים של השגרירות הוא לשמר את 'הקונספציה השגויה' שכל היהודים חכמים. זה לא קל אבל אנחנו מנצלים כל הזדמנות, כולל אלו הקשורות בתרבות ובאמנות" | |
|
|
|
|
"לעם הסיני יש שריטה בלתי מוסברת: הוא סבור שכל היהודים הם נכדים של איינשטיין, גאונים מאין כמוהם. לדעתי, הם סובלים ממה שאני מכנה 'קונספציה שגויה'". את ההבחנה הזו השמיע באוזניי שגרירנו בסין, עמוס נדאי, המסיים בימים אלה חמש שנות כהונה מעניינות ומרתקות בבייג'ין. "אף שאני מנסה לצנן את התלהבותם, גם מטעמי צניעות וגם כדי להיצמד לעובדות, הם חוזרים ומנפנפים לי במספר הגבוה של יהודים זוכי פרס נובל העומד בלי שום פרופורציה למספרם בעולם. פשוט אי-אפשר לשכנע את הסינים שהעם היושב בציון אינו עם של חכמים וגאונים". ההערכה העצומה שהעם הסיני רוחש ליהודים בכלל ולישראל בפרט היא המפתח להבנת מערכת היחסים המורכבת מאוד בין ישראל לסין. השנה מציינות שתי המדינות 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אך לדברי נדאי לא יהיה זה נכון לדבר על יחסים בני שני עשורים בלבד שכן מדובר בשני עמים עתיקי יומין, אולי העתיקים ביותר בתולדות האנושות. יהודים היו בסין כבר לפני אלף שנה. הסוחרים הראשונים הגיעו ב'דרך המשי' מהמערב והקימו קהילה יהודית-סינית בקאי-פנג, דרומית לבייג'ין. בסוף המאה ה-19 הגיעו לסין פליטים מהפוגרומים ברוסיה הצארית והסינים באזור חארבין פתחו את שערי העיר ואת לבם לפליטים הללו. "בסופו של דבר זה השתלם להם שכן היהודים היו אלה שהפכו את העיר למודרנית, עתירת תעשיה והיי-טק", מספר נדאי. "הם אלה שבנו מלונות, בתי חולים, בתי ספר ומערכת חינוך טובה. עד היום מוכרים בחארבין בירה מקומית שעל הבקבוק שלה מוטבע מגן דוד, סמלה של משפחה יהודית שמבשלות השיכר היו בבעלותה". בתקופת מלחמת העולם השנייה הגיעו לסין אלפי יהודים שנמלטו מאימי הנאצים באירופה. הסינים קיבלו אותם בזרועות פתוחות. קונסול סין בווינה חה פאנגשאן, המכונה 'שינדלר הסיני', הנפיק להם ויזות שהצילו את חייהם. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהכירו ברפובליקה העממית של מאו צה-טונג שקמה ב-1949, בניגוד לעמדת ארצות הברית, בעוד רוב מדינות העולם תמכו בטייוואן הלאומנית של צ'יאנג קאי-שק. "בן-גוריון, שהיה איש בעל חזון, ניתח נכון את ההתפתחויות וחזה שסין תזכה בהגמוניה בעוד כמה עשורים ותהיה המעצמה האדירה בעולם. סין ראתה ביצירת קשרים עם ישראל אפשרות נוספת ליצירת סדק במצור הבינלאומי שהוטל עליה בהנהגת ארצות הברית, למרות הידע הדל על העם היהודי ועל-אף תפיסתה את הציונות כתנועה עוינת הקשורה לאימפריאליזם המערבי. "הם אומה בעלת מטען תרבותי שאינו נופל מזה שלנו, וכשהם מדברים עלינו בהערצה זה מחמם את הלב. אולי אחד התפקידים החשובים של השגרירות הוא לשמר את 'הקונספציה השגויה' שכל היהודים חכמים. זה לא קל אבל אנחנו מנצלים כל הזדמנות, כולל אלו הקשורות בתרבות ובאמנות".
למרות הכול, יחסים דיפלומטיים עם ישראל כוננו רק בשנת 1992. איך אתה מסביר את זה?
"צריך להבין את מערך האינטרסים המסובך שבו יש הפרדה מוחלטת בין הערכה והערצה לבין מדיניות ודיפלומטיה, שנקבעות על-פי אינטרסים קרים לחלוטין. מה שמעניין אותם זה שימור שיעורי הצמיחה הגבוהים ובזה הם דווקא רואים דמיון לנו".
על-רקע העימות השקט המתמשך בין סין וארה"ב, הקִרבה הגדולה בין ישראל וארה"ב אינה מפריעה להם?
"הם דווקא מתרשמים מהעובדה שיש בכוחה של אומה בת שבעה מיליון נפש להשפיע על ההחלטות של אמריקה. ייתכן שהם רואים בישראל ידידה בעלת השפעה בארה"ב שאפשר להיעזר בה ולהשתמש בשירותיה". הסינים עדיין זוכרים את שתי הפרשיות שהעיבו כצל כבד על יחסי שתי המדינות. עסקת השבחת מטוסי הפלקון בשנת 2000 והסכם אספקת חלקי חילוף למזל"טים בשנת 2005, שבוטלו כתוצאה מלחץ אמריקני כבד. ישראל נאלצה לשלם פיצוי של מאות מיליוני דולרים והסינים ציננו את היחסים עמה. מפעם לפעם, אף שעברו שנים, הנושא עולה בשיחותיו של השגריר עם הסינים.
עד היום הפרשות האלה הן פצע פתוח?
"כן. אני מנסה להסביר להם שבניגוד לסינים שלמעט פלישות שבטיות שמרו על ריבונותם אלפי שנים בארץ של כעשרה מיליון קמ"ר, אנחנו מדינה קטנה של 20 אלף קמ"ר בסך הכול, מוקפת אויבים, שהותקפה בעבר ויש הזוממים לתקוף אותנו בעתיד. כך, אם יש מדינה אחת בעולם המוכנה להבטיח לנו גב ביטחוני, אף שאנו לא מבקשים שחיילים אמריקנים יילחמו עבורנו, אין לנו ברירה אלא להיענות לבקשותיה. אבל המשבר הזה, אף שהם טורחים להזכיר לנו אותו מדי פעם, אינו מרכיב במערכת היחסים שלנו".
עם כל ההערצה לישראל, סין מאז ומתמיד הייתה פרו-ערבית. איך זה מוסבר?
"נכון, ההערצה אינה מתורגמת להצבעות באו"ם או לשפת הדיפלומטיה. הדבר החשוב ביותר בעיני סין הוא צמיחה של 10 אחוזים בשנה. לשם כך יש צורך בשרידות גבוהה של המשטר ובנגישות לכל מקום בעולם שיש בו אנרגיה ומחצבים. למשל, 50 אחוז מהמלט בעולם מגיעים לסין. הנטייה הפרו-ערבית שלהם אינה נובעת מכניעה ללחצים. ערפאת היה בסין נסיך ותמיד התקבל ב כבוד מלכים משום שהוא נחשב בעיניהם מהפכן שהצליח להביא למודעות העולם את בעיית בני עמו ולזכות בתמיכה עולמית. אחרי שהוא מת החלה סין לדבר על פתרון שתי המדינות. לסינים היה חשוב שישראל תיראה כמדינה השואפת להסדר מדיני בדרכי שלום. זו הסיבה לדפוס ההצבעות באו"ם. הם אינם גרועים יותר ממדינות אירופה".
כן, אבל מדינות אירופה אינן נמנות על חוג המעריצים שלנו והסינים כן.
"אני דווקא לא רואה אסון גדול בעובדה שהסינים מצביעים נגדנו בכל מיני הצבעות חסרות חשיבות ופתטיות לחלוטין. הם יודעים זאת. כאשר על הפרק עומדים נושאים מהותיים יותר, כמו דוח גולדסטון או הכרה במדינה פלשתינית, אנו מרכזים מאמצים גדולים יותר לשכנע את הסינים בנזק הרב שהצבעתם עלולה לגרום לתהליך המדיני. אני שמח שיש ביכולתם להפריד בין הערכתם ויחסם החיובי לישראל לבין המערכה הדיפלומטית הרשמית. אין הרבה מדינות המסוגלות לבצע הפרדה כזו". |
|
|
|
|
[סי סיאוצ´י/האתר העברי של הרדיו הבינלאומי של סין]
|
|
|
בתמונה: השגריר בטקס קבלת אזרחות הכבוד מראש עיריית צ'נגדו
|
| ▪ ▪ ▪ |
איך מוסברת תמיכתם בשליט רוצח המונים כמו נשיא סוריה אסד?
"התמיכה באסד נובעת מהתנגדות אינהרנטית, כמעט טבועה בדנ"א שלהם, לכל מהלך שעלול לערער שרידות של שלטון, ולא משנה איזה שלטון. זו גם הסיבה שהם מתנגדים להטלת סנקציות על אירן. "הם מצהירים חד-משמעית שהם מתנגדים להתחמשות אירן בנשק גרעיני, אך בו בזמן הם גם אומרים שנשק גרעיני הוא גורם מייצב, ואם להודו, לפקיסטן ולישראל יש, למה שלאירן לא יהיה. זו תפישה אסטרטגית ידועה. הם משתבחים בכך שהם תמכו בהעברת הנושא למועצת הביטחון ובהטלת הסנקציות נגד אירן, אבל זה קרה רק לאחר שהסנקציות הללו דוללו באופן משמעותי בלחצם של הסינים. הם מסתכלים על מכלול האינטרסים שיש להם מול אירן, ולא מדובר רק באנרגיה. לתפיסתם, התנהלות נכונה מול אירן תחסוך מהם את הצרות העלולות לנבוע מזליגת הרדיקליות האיסלאמית אל תוך ארצם. הם מהלכים על גבול דק שבו מצד אחד הם אינם מעוניינים להיות מנותקים מהקהילייה הבינלאומית, ומצד שני הם רואים במדינת האייתוללות גורם שעתיד לתפוס מעמד מכובד יותר במרחב המזרח התיכון על חשבון ארה"ב, וזה לא מה שיגרום להם לבכות בלילה".
ומה שגריר ישראל עושה בעניין?
"יש לי הרבה מאוד תסכולים בנושא הזה. אני מייחס לסינים אינטליגנציה גבוהה והרבה פחות נאיביות בהשוואה לאירופים הנותנים לאירנים להוליכם שולל שנים כה רבות. אני אומר לסינים שהם חכמים הרבה יותר מהאירופים, שממשיכים לקיים שיחות בזמן שהאירנים דוחפים קדימה את פרויקט הנשק הגרעיני, אבל התסכול שלי נובע מכך שאיני מצליח לשכנע אותם שאירן גרעינית עומדת בסתירה מוחלטת לאינטרסים החשובים ביותר שלהם. מרוץ חימוש גרעיני של כל המדינות בסביבה, וחשש שהנשק יגיע לידי מדינות שונות וארגוני טרור, רק יערער את שארית היציבות שיש באזור. למדינה המעוניינת להבטיח יציבות מבחינת אספקת האנרגיה שלה, יש אינטרס מובהק לא לאפשר מהלך שסופו מי ישורנו".
ומה הם אומרים לך?
"הם מקשיבים בסבלנות, מבטיחים לדון בעניין, אבל הם חושבים אחרת. בנושא הזה אני לא כל כך בטוח מי מחליט מה. יש כאן חור שחור מבחינת ההנהגה, ואני לא יודע איזה דרג מכריע. במבחן התוצאה זה לא הולך. מה שמשחק לטובתנו הוא שהם שומעים דברים דומים מערב הסעודית וממדינות המפרץ ולא רק מ'היהודים המקובעים'. הם חוששים מאוד שישראל תנקוט צעד התקפי שיגרום מהומה אזורית. עוד ב-2008, כשההתבטאויות בישראל בנושא התקיפה היו מינוריות, הובהל אליי שליח בכיר ממשרד החוץ שלהם כדי לבקש את דחיית המתקפה עד אחרי האולימפיאדה".
הפוליטיקה הפנימית שלנו מעניינת את הסינים?
נדאי מודה שהסינים מתקשים להבין את הפוליטיקה הפנימית בישראל. הוא מספר שכמה חודשים אחרי כינונה של ממשלת נתניהו הגיע ארצה שר החוץ הסיני ונפגש עם ראש הממשלה, עם שר החוץ ועם הנשיא פרס ויצא מבולבל לגמרי מהעמדות השונות ששמע. בסין דברים כאלה לא קורים. "הם רוצים לדעת איך תיראה המנהיגות של ישראל. שר החוץ שביקר כאן זכה ל כבוד מלכים כי הוא נחשב גורם בכיר העשוי להגיע לשלטון. קשה להם עם מצב שבו כל אחד אומר משהו אחר. לא הייתי קורא לזה מסרים סותרים, הייתי מעדיף לכנות זאת ניואנסים-פלוס".
|
|
|
|
|
| "300 אלף סטודנטים סינים נוסעים לאוסטרליה ולניו-זילנד, משלמים שם ים של כסף ולומדים באוניברסיטאות טובות פחות משלנו בישראל. הצלחתי לשכנע את האוצר והחל בינואר 2013 יבואו מדי שנה 150 סטודנטים ללמוד בארץ. נמצא את הטובים ביותר, ואף שמדובר בכמה מאות, אפשר לקלוע להנהגה העתידית. שלוש או ארבע שנים של בחור כזה בארץ, בחשיפה לרוח היצירתיות והחדשנות היהודית, והוא יחזור שגריר מצוין של ישראל" | |
|
|
|
כשכוננו היחסים הדיפלומטיים נחתם גם הסכם סחר בין המדינות (MFN) שנתן לישראל מעמד של מדינה מועדפת בעיקר בהורדת שיעורי המכס. עם השנים התברר שהיקפי הייצוא לסין נמוכים לאין ערוך מהייבוא.
דומה שאנו מוצפים במוצרים סיניים, אני שואל את השגריר נדאי, אבל מה אנחנו מייצאים אליהם? נדאי מחייך ובתשובה שולח אותי לכפר לא רחוק מבייג'ין, לבקר את הפרות ברפת.
"בנינו להם רפת חלב להדגמה. ראש ממשלת סין אמר פעם שהוא שואף לספק כוס חלב לכל ילד. כדי לספק אפילו מחצית מהדרישה הזו לא יספיקו כל פרות העולם גם יחד. מה עשינו? הבאנו מומחים שיחד עם הסינים לקחו פרה סינית ובתוך שנה הכפילו את תפוקת החלב שלה. כל זה ללא שינויים גנטיים. בתוך שלוש שנים הפרות הסיניות שילשו את תפוקתן, מ-4,000 ליטר בשנה ל-12 אלף".
ישראל גם ערוכה לספק לסינים ידע רב וטכנולוגיות לאספקת מים, על-אף שזה נשמע מפתיע. סין הגדולה, הירוקה, שרק עתה סיימה את עונת המונסונים (בימים האחרונים הייתה בבייג'ין סופת גשמים חסרת תקדים), סובלת ממחסור חריף במים. "אנחנו מספקים להם את כל היכולות שלנו במִחזור מים, השקיה, התפלת מי ים ועוד. העתיד טמון בתעשיית המים, אך יש כאן בעיה. כיום המים מסובסדים בשיעור גבוה בידי השלטון המרכזי. אם תלך לאחת הפרובינציות ותציע טכנולוגיית התפלה זה יֵצא להם יקר יותר. אבל אנחנו מגלים שפה ושם יש כבר אנשים שצופים פני עתיד ואנו מקווים שהם ישכילו להבין שאם לא יפתרו את הבעיה היא רק תלך ותחמיר".
הבעיה האמיתית של סין היא התוכנית הממשלתית להעביר 300 מיליון איש מהכפרים החקלאיים אל הערים הגדולות, כמות הגדולה ב-20 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית כולה. "זו תוכנית שאפתנית מאוד, אבל אני מאמין גדול בכושר הביצוע של הסינים", אומר השגריר. "הדבר יביא לכך שחקלאים מעטים יותר יצטרכו להאכיל את המדינה כולה. צריך להבין שעניין האוכל חרוט עמוק מאוד אצל הסינים, מכיוון שבהיסטוריה שלהם הם חוו רעב כבד בתקופות של חילופי שושלות שלטון. הקומוניסטים פתרו את הבעיה הזו, אבל האכלה של 1.33 מיליארד איש היא אתגר מתמיד עבורם. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, שהרי ישראל היא שם דבר בנושא החקלאי.
"כדי לשמר צמיחה של 10 אחוזים אי-אפשר להמשיך להסתפק בייצור נעלי אדידס בדולר. צריך לעבור לתעשיות דמויות היי-טק, ואנחנו התשובה לחלק גדול מהבעיות שלהם".
נדאי אומר שקשה מאוד לישראלים לעשות עסקים בסין. לכאורה, רק חברות גדולות ובעלות תשתית רחבה עשויות להצליח. אחת הדוגמאות לכך היא חברת 'קרדן' שהבינה שאסור להתמקד רק בבייג'ין ובשנחאי אלא צריך לצאת לערים אחרות. נציג של החברה יושב בשאנדו, שם בונה 'קרדן' בנייני מגורים ומפעלים למחזור מים. לחברות קטנות ובינוניות יהיה קשה הרבה יותר.
מה המגבלה, ממה נובע הקושי?
"הבעיה היא בעיקר בתחום הבנת התרבות הסינית והנגישות לגורמים המאשרים. יש חברות רבות שהטכנולוגיה שלהן רלוונטית מאוד לצורכי המדינה אבל הן מתקשות להגיע לגורמים הנכונים. אתה תמיד צריך את החברה הסינית שתטפל בך, שתתמרן איתך במבוך אל ההצלחה. הישראלים לא מבינים שעסקים עם הסינים אי-אפשר לנהל בשלט רחוק, באמצעות דוא"ל – לבוא, לחתום וללכת הביתה. אם אתה לא פה אתה לא קיים. לאט-לאט החלו להבין שכדי להצליח אתה צריך אדם שיֵשב כאן וינהל את העסק. במשרד התמ"ת הבינו את זה, ייאמר לשבחם, והיום יש כבר תוכניות סיוע לחברות השולחות עובדים ל'רילוקיישן' ומבקשות לגייס כוח אדם מקומי".
בתחום אחד מצביע נדאי על כישלון מתמשך – התיירות. הוא משוכנע שמיליוני הסינים שבשנים האחרונות החלו לצאת מגבולות המדינה כתיירים, אחרי מניעה ארוכת שנים, עשויים למצוא עניין בישראל. נדאי כועס על חברות התעופה המקיימות נפח נמוך של תעבורה אווירית אל ישראל וממנה.
גם בתחום הצבאי, חרף כישלונות עסקות הפלקון והמזל"טים, יש שיתוף פעולה שלא מרבים לדבר עליו. בחודש הבא יתייצבו בישראל 12 קצינים סיניים שיבואו לכמה שבועות של השתלמות בפיקוד העורף בנושאי חילוץ והצלה.
יש השקעות סיניות בחברות ישראליות?
"חברת 'כים צ'יינה' רכשה 60 אחוזים מ'מכתשים אגן' בהשקעה של 2.4 מיליארד דולר. התועלת שלנו היא לא רק המס שייכנס לקופת המדינה אלא הערך הסימבולי של התחלת השקעות בישראל. אנשים רבים בסין חושבים שישראל היא מקום מסוכן והעובדה שממשלת סין אישרה עסקה כזו עשויה לשנות את התדמית ולהעביר מסר חשוב".
נדאי משבח גם את משרד האוצר שהבין את החשיבות של מתן מלגות לסטודנטים סינים שלומדים בארץ. "300 אלף סטודנטים נוסעים לאוסטרליה ולניו-זילנד, משלמים שם ים של כסף ולומדים באוניברסיטאות טובות פחות משלנו. הצלחתי לשכנע את האוצר והחל בינואר 2013 יבואו מדי שנה 150 סטודנטים ללמוד בארץ. יהיו גם תוכניות לפוסט-דוקטורט. נמצא את הטובים ביותר, ואף שמדובר בכמה מאות אפשר לקלוע להנהגה העתידית. שלוש או ארבע שנים של בחור כזה בארץ, בחשיפה לרוח היצירתיות והחדשנות היהודית, והוא יחזור 'תותח' ויהיה שגריר מצוין של ישראל", אומר נדאי.
|
|
|
[האתר העברי של הרדיו הבינלאומי של סין]
|
|
|
את המשבר העולמי של 2008, הנמשך עד היום, עברה סין בשלום. ראשית משום שלא שעתה לעצות מדינות המערב, אך בעיקר משום שבסין יש תכנון לטווח ארוך. "כל מה שהם היו צריכים זה לפתוח מגירה והתוכנית כבר שם", אומר נדאי. "התוכנית להעברת המיליונים אל הערים תרחיב את רצועת מעמד הביניים ותיצור שוק פנימי שיצמצם במידה משמעותית את התלות בשוקי הייצוא". אך אליה וקוץ בה. כלכלני המערב צריכים להיות מודאגים מצעד כזה, שכן דווקא התלות בין הכלכלה הסינית לכלכלה האמריקנית מתפקדת כגורם מייצב. הדשדוש האמריקני והצמיחה הסינית מעוררים מחשבות בדבר אפשרות של חילופי מקומות בין השתיים. בינתיים מחזיקה סין ביתרות מט"ח ובאגרות חוב של ממשלת ארה"ב בשווי שני טריליון דולר, וכך באפשרותה להשפיע באופן משמעותי על כלכלת ארה"ב והמערב. נדאי משוכנע שהתלות הזו דווקא מבטיחה את ביטחונו הכלכלי של העולם. אני שואל אותו אם לא קשה לו לפתח יחס של כבוד והערכה לממשל שזכויות האדם אינן בדיוק נר לרגליו. מתנגדי ממשל מוכנסים לכלא (ומשם זוכים לפרסי נובל לשלום, כמו ליו שיאבו, פעיל זכויות אדם סיני שנאסר בשל פעילותו למען רפורמות דמוקרטיות במדינה), אנשי הפאלון-גונג נעלמים, ופועלים באולמות ייצור מועסקים בתנאי עבדות וחלקם אף מתאבדים בשל התנאים הקשים. "אם אומר לך את דעתי בנדון", משיב נדאי, "אני אשמע כמי שנחשף יותר מדי לתעמולה הסינית בנושא זכויות אדם. אבל אם תערוך משאל דעת קהל היום בסין, ותשאל את האנשים אם הם היו רוצים לשנות משהו ולהפוך, לדוגמה, לנורווגיה, שבה הייתי שגריר פעם, הם היו עונים שעדיף שישאירו את המצב הקיים, יניחו להם להרוויח כסף ויעזבו אותם במנוחה מכל הרעיונות האירופיים על זכויות אדם. אנשים שפעם היו מאבדים את ילדיהם מחמת הרעב ולבשו בלויי סחבות, נמצאים היום במקום אחר לגמרי".
ואיפה הם יהיו בעוד 20 שנה?
"באותו מקום בדיוק, אבל עשירים יותר. הפערים היום גדולים אבל יש להם בסיס להצלחה ויש להם שאיפות. נכון, יש כאן שחיתות, אבל היכן אין? רק אצלנו אוהבים לגלגל עיניים לשמים. פה הבינו שצריכים לעבור לתעשיה מבוססת היי-טק ושחיקויים והעתקות הם דבר רע, ואני לא מדבר על חולצות של לקוסט או על שעוני רולקס מזויפים, אלא על מחקר ופיתוח רציניים. כיום הסינים מבינים שהם צריכים לנהל מאבק רציני על שמירת זכויות יוצרים ועל מניעת חיקויים והעתקות". עמוס נדאי חותם 35 שנות שירות וחוזר לארץ. בעברו קריירה ארוכה של תפקידים דיפלומטיים רבים, מחציתם במדינות מזרח אסיה. לפני כמה שבועות ניהל מאבק לקבל תפקיד בכיר במשרד החוץ ואף פנה ל מבקר המדינה בעניין. בחודש הבא צפוי להיכנס לבניין השגרירות המפואר בפרבר שקט של בייג'ין השגריר החדש, מתן וילנאי. "אני מקווה שיצליח למרות חוסר הניסיון הדיפלומטי. לא קל להיות שגריר בסין", אומר נדאי. שני אירועים בתקופת שירותו בסין הוא לא ישכח. טקס פתיחת האולימפיאדה ב-2008 ("משהו בלתי נתפס בכל קנה מידה, אתה חושב שזה בא מהחלל החיצון!"), והביקור הראשון שלו בעיירה קטנה, "רק" בת 4 מיליון נפש, שבה נולד חסיד אומות העולם חה פאנגשאן. "כבן לניצולי שואה הייתה לכך משמעות מיוחדת עבורי. ישבתי עם ראש העיר כמו שהסינים נוהגים, לא זה מול זה אלא זה לצד זה, ושוחחנו. חזרתי לשם אחרי ארבע שנים ופשוט לא הכרתי את המקום. העיירה הפכה לעיר וצמחה לגובה מדהים. קצב הפיתוח כאן לא ייאמן". וזה הסיפור הסיני כולו.
|
|
| תאריך:
|
20/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
20/08/2012
|
|
מיכאל טוכפלד, בייג'ין
|
|
מעריצים את ישראל, תומכים באסד ובאירן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
המפקח
|
21/08/12 04:10
|
|
"על-פי הסכם משנת 1969 שנעלם שהיה נחתם בציריך במשרד של באבאזדה מורטזה מרדכי, על הרווחים 90% למורטזה מורדכי באבאזדה ו-10% לאברהם איברהים באבאזדה, ובדיוק על אמת ואמונה כל מה שהיה כתוב בהסכם הזה מילה במילה מכבדים ועושים כל החשבונות של מזומנים שלקח אברהם מחשבונות בנק שהיה לו יפוי כוח עליהם וגם על העסקים מאה שלו מורטזה, שני מגרשים, 23 דונם ו-42 דונם בגבעת שמואל, מאז שנת 1980, 1981 (ו-1983) בכל דרכים פסולות, סחורה של שטיחים, ועל נזקים כספיים, על כסף מזומן שגרם אברהם לאחיו מורטזה הפסדים, על-פי החוקים שרגילים אצל הבנקים עד עכשיו, ישלם עם תשלומים חודשיים עד שנה, וסוגר באהבת שלום ואחוה כל החשבונות. סך הכל הם אחים ומרדכי האח הגדול היה במקום אבא של כן המשפחה".
|
|
|
|
|
קוראים יקרים, למקרה שהידיעה חלפה ככה מעל לראשיכם, קפריסין היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. איכשהו קרה שדווקא בימים שסדר היום הבינלאומי נע בין סוריה ואירן לבין המשבר הכלכלי של גוש היורו, נפל דווקא בחלקה של קפריסין הקטנה להנהיג את האיחוד האירופי. ושלא ישתמע מדבריי זלזול, חס ושלום, אך לצורך ההשוואה, כאשר רוסיה פלשה לגאורגיה ב-2008, צרפת הייתה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, והנשיא דאז ניקולא סרקוזי הוא שניהל ביד רמה את המהלכים המדיניים עם רוסיה.
|
|
|
|
|
למען האמת לא לגמרי ברור כיצד זה קרה. עד לפני לא יותר מתריסר חודש, לא היה נושא קונצנזואלי יותר בישראל. במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון, בדרג המדיני ובקרב מעצבי דעת הקהל - לכול היה ברור שהתחמשות איראן בנשק גרעיני היא סכנה ברורה ומידית. אחרי קרוב ל-40 שנה שבהן הטרור היה האיום העיקרי, איש לא חלק על ההבנה שאיראן גרעינית תציב לפני ישראל משוואת כוחות חדשה לחלוטין.
|
|
|
|
|
ידיעות אחרונות ו"ישראל היום" מצאו מקום בשעריהם לדיווח על תקיפת ערבי  עובדי פניציה וערוץ 10 נאבקים על עבודתם מוסף "השבוע" של הארץ נסגר
|
|
|
|
|
דברים ברורים, והם עושים להוכיח זאת. ונכונים גם הדברים שנכתבו בפתח החוברת, לעת הזו שחלק מן הספרות ומן השירה נעשו כמו מזון מהיר שנוטלים בדוכנים, (שלא לדבר על אופן השיווק המזנֵה של הספרים עצמם, וכמובן היעדרם המוחלט כמעט של ספרי שירה ממדפיהן של חנויות הספרים), והשפה דלה, רזה, דיאטטית, כתיבה כאילו מקרית לעתים, כאילו חסרת מחויבות, אם לספרות ואם לקורא. זוהי, אפוא, כמין מתקפת נגד, גיליון ראשון שהפיקה חבורת יוצרים שהלהבה בוערת בתוכם, בני גילים שונים אך שאותו חום מלכד אותם כדי לייסד כתב עת ספרותי חדש הרוצה מאוד לכבד את הכותבים בו, את הכתוב בו ואת אלה הקוראים בו.
|
|
|
|
|
![[צילום: AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20a2fe6700b0aa4b2cafd8bdab3eab641c.jpg)
עלינו ליטול את היוזמה לידיים ולתקוף בהתמדה בנקודות הכי כואבות 
