כל האופציות על השולחן

מי אינו מכיר את הביטוי המופלג הזה, המתנפנף ברוח לכל עבר: "כל האופציות על השולחן!!!"? מי בעולם הזה לא השמיע אותו למעננו ונגדנו?

הביטוי הזה שגרעינו לועזית כבר הפך לתמציתה של תורה משיחית חדשה, עולה כפורחת. כל הסוליסטים הגדולים כמו ברק, אובמה, נתניהו, בוש, רייס, קלינטון (שניהם), פוטין, מזכיר האו"ם, תומס אלווה פרידמן, האיחוד האירופי, מרקל, ניו-יורק טיימס, שמעון פרס – עלו על כל במה ותחת כל עץ רענן וזימרו את פזמון האהבה והתקווה הזה.

נשיא המדינה שר את זה עם מירי מסיקה ושלמה ארצי שר בקיסריה. ויסגלס שר כשהוא מייצג את שרון ביד אחת ואת החווה הסינית בשנייה ובשלישית. מופז מפזם, לפני ואחרי שהיו לו מפלגה, ציפי לבני, אולמרט. לאו-דווקא לפי הסדר הכרוני הזה. לא שכחנו את כל ראשי ארגוני המודיעין בעולם ושלום עכשיו (בעצם כבר הזכרנו את אירופה). נו, מי לא?

כל האופציות על השולחן והכורים הגרעיניים מתחת לשולחן. כמו הריון שהוא תוצאה של הזדווגות עם השטן – כולנו ממתינים לפטרייה אטומית. מה ילד יום? איזו מפלצת רוחשת שם מתחת לסדינים? אז כמובן, כל האופציות נפתחות. כבר שלוש או ארבע אצבעות...

מזכיר סיפור פיקנטי של בלזאק, סטנדל, או סקנדל על מהות החיים. אותה שנה השיקו בפריז בורדל מלכותי, חלום רטוב של אצולת הייחוס וממון עוד מימי המבול על הארץ. הוותיקן של כל כנסיות המין, בית זונות פאר אקסלנס לנבחרי האומות. שנה שלמה נמשכו הלחישות: מתי הוא יפתח ואיך מבטיחים כרטיס חבר במועדון?

בסופו של דבר זכה ברון המין מינכהאוזן בהזמנה המיוחלת ועצר את הכרכרה המוזהבת שלו בשערי המפעל המאושר. שטיח אדום פרסי נפרס לרגליו והוא פסע אל גרם המדרגות בשעה שדלתות הזהב נפתחו לרווחה וצלילי הסימפוניה הבלתי נגמרת פרצו על גלי סמים נרקוטיים. השוער בלבוש הדר מפואר, תרבוש משי על ראשו, קד קידה, עיניו נוצצות בזימה, נשימתו כולה זימים, אמר צחצחות: אדוני, מה ברצונך?
נו, כמובן, חייך אליו הברון.
זכר, נקבה, אולי חיה? שאל השוער בחמש שפות.
שיהיה אישה, ענה הברון בשפה שסועה.
מיד הופנה אל המסדרון הרביעי מימין שהיה מעוטר כולו בשטיחי קיר וגובלנים שנשדדו מאחת המהפכות הצרפתיות באסיה או באפריקה. יופי, תפארת, מרונן, חשב הברון מינכהאוזן. לפניו ניצב שומר סף הדור כגנרל אלף לילה ולילה, מעוטר בשברייה מעוקלת שנדנה משובץ יהלומים וקד קידה עמוקה.
אדוני?
נו, לאן? תהה הברון.
צבע?
זה משחק קלפים? שאל הברון.
לבנה, סינית, קווקזית, פולינזית, צ'כית, ערבייה, יהודיה או כושית?
כוסית, כמובן, הגה הברון. לבנה, הוסיף והסמיק.
מסדרון שלישי מימין, החווה השוער הנכבד והתקדד.
שוב פסע הברון מינכהאוזן במבוך נפלא עטור מזרקות כסף ומים, אפוף גלי מוזיקה נשגבה, בלתי מסתיימת. לפניו בין שיחי תדהר ניצב שוער גבה קומה בלבוש שומרי ראשה של המלכה.
אדוני? הגה השוער והצביע על שש או שבע דלתות נכספות. מה הגיל?
חמישים, אמר הברון שכבר היה על סף השבעים. אתם מספקים גם קטטר?
גיל הנקבה הלבנה? הציע שוער המלכה.
הברון התבונן בו בשימת לב וסבר שכבר ראה אותו באחד המסדרונות למרות עורו הכהה.
אולי 12, אמר הברון.
בבקשה, קד האיש לפניו קידה עמוקה. מסדרון שני משמאל.
הברון האיץ ולבסוף מצא עצמו לפני שער. שני גנרלים ניצבו מימינו ושמאלו והוליכו אותו לעבר השער שנפתח באיטיות מסקרנת. המוזיקה התפרצה ולפתע, כמו בתוך חלום, מצא הברון שהוא ניצב ברחוב. מנהל בית הבושת הופיע מולו במעיל כנפות מחופף.
אדוני הברון?
מה זה? הזדעק הברון, אני מוצא את עצמי ברחוב.
כן, כמובן. הודה המנהל.
והזונות? זעק הברון אוחז בין ידיו את מה שבין רגליו.
עדין אין לנו, התחייך מנהל הבמה. אבל איך השירות?

חיידק עם וירוס בוער במוח

כשהייתי ילד ושמעתי שמועות נוראות על השואה שמתחוללת באירופה הנאורה, בקשתי נקמה. לא נקמת ילד קטן ושחוט, אלא משהו יותר מחושב וממשי. רציתי להמציא חיידק או וירוס מתורבת שיוכל להתמודד עם הגנים המחושבים והמתוכנתים של עמי הארצות ולהשמיד אותם, חיידק תחת חיידק.

שנים ארוכות של ילדות עשיתי ימים ולילות במעבדה וירטואלית מנסה לברוא את החיידק היהודי שישמיד גויים ללא אבחנה ובאבחה חדה. הגעתי במסעותיי אל חיידק המגפה השחורה, אבל הסבירו לי שבניגוד לפרסומי הבלים זדוניים בפרוטוקולים של זקני ציון החיידק הזה השמיד גם יהודים.

על סף בגרותי פגשתי מדען יהודי שעבד עם איינשטיין. הוא אמר לי כי העולם בעצם אמביוולנטי ואין לו כיוון מוגדר בין חומר לאנרגיה, בין הבל לזבל. הפוטון, יחידת האור הקטנה והבלתי נחלקת, הוא גל וגם חלקיק. זה מה שאנחנו רוצים כי יש בחירה חופשית.

ואז הוא הציע לי, כמעט באותה נשימה, למה שלא תיקח חיידק אנטישמי ותהפוך אותו לפילושמי. תעשה הרכבה כמו בבוטניקה. תצמיח רימון על ערבה בוכייה או סירה קוצנית.
אבל הערבים שונאים אותנו ביותר והם נחשבים שמים, אמרתי.
כן, הוא הודה, שנאה זו תכונה עולמית מכובדת. בעת קבלת התורה בהר סיני התפשט חיידק נורא של שנאה ליהודים. מרבית העולם סביבנו, כולל עמלק, היה אז שמי. נסה לתפוס את החיידק הזה ושכנע אותו להפוך את עורו. חברבר את חברבורותיו, אם אתה מבין את כוונת הנביא.

הלכתי הביתה שקוע בסרעפים והתחלתי לעבוד על זה. מתברר שעוד אנשים חשבו כמוני והתחילו לעבוד על זה. אומנם איש מאיתנו לא הצליח להשמיד את החיידק האנטישמי, אבל היו כאלה שתפסו אותו בצנצנת של ג'וקים מסוממים ועברתו אותו. כלומר, הקרינו עליו משהו דביק שהפנט אותו והפך את גופו, את הכרומוזונות שלו, למוטציה חריפה. הוא שינה את צורתו ואופיו והתפשט בעולם. חיידק מעוברת שכזה. גרסה חדשה של חלונות מיקרוסוף למסעות צלב וג'יהאד. מישהו הצליח במקום שבו אני נכשלתי. עובדה.

אתן לכם שתי דוגמאות להמחשה ולמחשבה שנייה ושלילית: טרור אירלנדי. טרור איסלמיסטי. ועוד היד נטויה כי יש גם יוזמה פרטית בשפע. עכשיו זה כבר לא מיסטי.

קזינו עולמי

מעת לעת צץ לו יתום (יזם תורן מוסמך) טרי ומציע שוב להקים קזינו יהודי במדבר יהודה או בים המלח או בערבה, ואולי בתמנע ואפילו באילת. היתום המצוי מביא לפרסום שורה ארוכה של נימוקים לטובת הפרויקט הזה.

ראשית, מהו החזון? שתקום לה קריה רבתי חדשה, מעין לאס-וגאס או סן-סיטי, נווה מדברי פורח, שבו ישתלבו בגאון תעשיות אבן-וסיד, תעשיות הימורים ומין, תעשיות מלונות ותיירות. גם בנקים, תאגידי אשראי וסחר נשים. אסטרטגיה כזו מנצחת בהליכה כי היא תביא את הרכבת הקלה מירושלים לאילת ואת שדה התעופה לתמנע. זה מתכון אולטימטיבי ליצירת כסף אם רוצים להימנע מהדפסתו התכופה למדי.

למפסידים בקזינו יאפשרו להתגורר כשלוש שנים בארץ, במתקנים שנועדו מלכתחילה למסתנני עבודה לא רצויים מאפריקה ואסיה. מחנות עבודה יוקמו בתשלובת מכרות המלך שלמה (רחבעם גרוע יותר). זה יהיה תרגיל חינוכי בציונות: עליכם לחצוב את הנחושת במטרה נחושה להחזיר את חובותיכם. תספורת חינם, ציונות ככריות אויר נגד קריסה...

שמעתי יתום שהסביר ברדיו כי הקזינו יפריח את השממה, יתחזק את התיירות וחוץ מזה, אם אנחנו בכלל רוצים להיחשב פעם מדינה נאורה, מתקדמת, מפותחת כמו אמריקה, אזי רצוי שיהיה גם אצלנו קזינו אחד או שניים כמו באמריקה.

תארו לעצמכם, מתלהב היתום ומתנשף, עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים מתווספים למשק מדי שנה. תקום גם הסתדרות עובדים חדשה. כיום יש לנו שתי הסתדרויות ותיקות: הסתדרות המשק והסתדרות הנשק. עתה תקום גם הסתדרות החשק. מצוין!

עובדים לתעשיות הרעננות יזרמו למכביר, חלקם מאבו-כביר והרוב המכריע ממחנות האוהלים של מסתנני העבודה בניצנים. רכבת אטומה תיקח אותם כל בוקר לעבודה ותחזיר אותם בערב לאחר ניעור קל של ז'יטונים ואכזבה. ים של דמעות מול ים המלח.

קזינו בונים גם היום רק כדי להפיק רווחים. אז מי אמור להפסיד פה, וכמה? כמה עולה קזינו?

קומפלקס שמכיל גם מלונות, אגם שעשועים, פארק שעשועים, קניונים, מגורי עובדים ושאר ירקות, מחירו שני מיליארד עד ארבעה לפחות, מלבד הוצאות שוטפות. לא כולל מכרות שלמה המלך ואורוות סוסיו. משקיעים רוצים את כל הכסף בחזרה תוך חמש שנים או שהם חותכים לך את הגרון. האם יש פה ציבור שמסוגל להפסיד את הכסף הזה בחמש שנים ולא להתאבד?

נניח שהמשקיעים יהיו זרים וכל העובדים זרים. זה בסדר, כי עובדים זרים לתפיסת העולם שלנו. האם גם המהמרים יהיו כולם זרים? מי יוכל למנוע ישראלים מלהמר? לצבא אנחנו טובים, יש לנו רישיון להרוג בשם המדינה ולהמר אסור לנו? האם אתם מסוגלים לדמיין את הפגנות המחאה של ארגוני חופש הפרט והחידקל, זכויות האזרח וחופש הביטוי והמר"צ? הנה כותרת ענקית בכיכר רבין: "נתתם חופש להרוג - תנו חופש להמר על חיינו". כל מה שצריך בנוסף זו חופשה קצרה...

שימו לב לאן זורם הכסף. הרווחים הולכים למשקיעים הזרים, המשכורות למשפחות העובדים באפריקה ובאוקראינה - משם באות כל הכלות, המארחות והדוגמניות. המהמרים הרצוצים נשארים בארץ ומשתלבים, על חשבון משלם המסים הישראלי, במרפאות גמילה מסמים, שתייה והימורים. במרפאות מכשירים אותם לחיים בריאים לאחר הלם הקרב. מטפלים בכוויות הנפשיות שלהם. בזה אנחנו מוכשרים, רחמנים בני רחמנים. נקים למענם מערך לתפארת של עובדים סוציאליים, משפחות אומנות, פסיכולוגים ופסיכיאטרים לטיפול בנזקקים.

בנוסף, משפחות המהמרים שאומללו יגישו תביעות עתק בארצות מגוריהם נגד מדינת ישראל ורשות ההימורים הישראלית בשל נזקי יקיריהם שנפלו חלל במערכות ישראל. הם יטענו כי מדינת הטרור היהודית הפעילה טרור פסיכולוגי מתוחכם מסוג השליח ממנצ'וריה, נגד יקיריהם חפי הפשע שנפלו קורבן...

אני יודע, אתם מגחכים ומפנים כלפי בוז אילם: האם זה יתכן בעולם הנאור, אתם שואלים?
כן, זה יתכן. עובדה. אירן.
אתה מגזים, אתם אומרים. קצת הימורים בסוף שבוע להריץ את הדם בעורקים, לשבח את זרימת האדרנלין, למי זה מזיק?

גבירותיי ורבותי, כבר בנינו פה את הקזינו הענק והגדול מכולם – מדינת ישראל. הז'יטונים הם אנחנו ומכונות המזל - הילדים שלנו. הרולטה, כמו סחרחורת בלונה-פארק, סובבת ללא הרף ותובעת קורבנות חדשים, דם ודמים.

עולם ההימורים, אני אומר לכם, קטן עלינו.