זוטי דברים <span style='font-weight:normal;'>[8]</span>: קרקס מזרח תיכוני

מדינת ישראל מגייסת בשנה כמליארד דולר במפעל איגרות הבונדס. המפעל רובו ככולו מנוהל מארה"ב.

למותר לציין, שהמדינה בוחרת את הטובים שבבניה לנהל מפעל חשוב זה, שמשמש במיוחד בימים טרופים אלו כצינור הזרמה מהמעלה הראשונה.

משרת מנהל מפעל הבונדס, מבוקשת מאוד בין הפוליטיקאים ומשרתי הציבור שלנו. לא רק טובת המדינה לנגד עיניהם. אלא, גם תגמול צנוע של משכורת בסך של כ-300,000 דולר בשנה ותנאים נלווים עד אין קץ עד אין גמר.

לא ייפלא, שהשר הליברלי לשעבר מר גדעון פת מתקשה לחזור ארצה, למרות הגעגועים העזים התוקפים אותו למולדתו (לדבריו), והפצרות אישתו לשחק עם הנכדים (גם לדבריו).

את מר פת עומד להחליף כישרון ציבורי אדיר הלוא הוא מר יהושע מצא.

גם מר מצא לא מוכן לוותר על ההזדמנות לשרת את מולדתו.

לרוע המזל, רשות ניירות הערך האמריקנית דורשת ממנהלי מפעלים פיננסים מסוגו של הבונדס לעמוד בבחינות, כולל מה לעשות, גם אנגלית (השפה הזו שמלמדים ביסודי ותיכון...).

הרשות לניירות ערך (האמריקנית) אינה מוכנה גם להסתפק בתארים אמריקנים, כגון: מאוניברסיטת ברלינגטון, שכה חביבים על המגזר הציבורי בישראל.

אכן, אנטישמיות לשמה.

מכשולים פעוטים כאלו לא ירתיעו שועל קרבות ותיק כמצא.

ולכן, הפיתרון ברור לקורא החריף מלכתחילה:
גם פת, גם מצא.

את החיסרון הפעוט של משכורת כפולה ישמח משלם המיסים (כרגיל) לממן מכיסו.

מכיוון שהשימוש בשפה העברית ובמכמניה קצת מרוחק מנבחרינו ומעובדי הציבור שלנו, ארשה לעצמי להעיר אי אלו הערות:

- ח"כ הנדל:

מר קרצר אינו "יהודון קטן" אלא דווקא "יהודון גדול". לתשומת לבך.

- מר בן-שבת:

הנ"ל התקבל על-ידי חבריו ב"חיבוקים ונשיקות" לאחר המעצר והחקירה.

דומני, צריך להיות "חיבוקות ונישוקים".

עד שנמצא ד"ר לטבי לדקדוק, נסתפק בדבריו של מר בן-שבת "זו מאידה חד פאמיט".

- יוסי שריד:

הח"כ הסהרורי משהו לעתים, מציע לאמריקנים להכריז על האיחוד הלאומי כארגון אנטישמי. אכן, הצעה ראויה.
למר שריד, המתחלחל, מזדעזע, נבעת, משתומם וכו' וכו', מגיע ציון 100 בשליטה בשמות תואר אך ה - I.Q אללי, חד-ספרתי.

מר אבי יחזקאל, סגן שר התחבורה, ממהר ממקום למקום על-מנת להלחם בתאונות הדרכים.

המשטרה לכדה את מר יחזקאל ונהגו (טייסו הפרטי) במהירות העלה על 150 קמ"ש (לא, לא בהליקופטר - במכונית).

מסביר מר יחזקאל שישב ליד הנהג, כי היה טרוד בקריאת מסמכים?!!.

ברור לחלוטין כי המכונית, שכבוד סגן השר מצוייד בה, אינה מתאימה לתפקידו.

יש לצייד את מר יחזקאל בלמבורגיני (או פרארי כאופציה חלופית ראויה) לאלתר.

כך יוכל למהר עוד יותר לטפל בתאונות הדרכים.
אל, אל יחזקאל.

הקטע הבא מוקדש למר יאסר עראפת, שעומד להקים ועדת חקירה לברור מי אחראי לספינת הנשק.

שרלוק הולמס מפתיע את ד"ר ווטסון:

- ווטסון ידידי, אני רואה שהתכוננת לחורף ולבשת את תחתוני החורף הארוכות שלך;

- מדהים, שרלוק ידידי כיצד גילית זאת!;

- אלמנטרי, ווטסון יקירי, שכחת ללבוש את מכנסיך.

הסכנות האורבות לאזרחי ישראל בתחום הכלכלי הן לא פחותות, לדעת כותב שורות אלו, מהסכנות הבטיחוניות העכשויות.

בתחום הביטחוני יש לנו מומחים לרוב. מראש הממשלה ועד לשר המדע.

הניהול של המשק והכלכלה הלאומית, לעומת זאת, מנוהלים בצורה היכולה לעורר השתהות גם אצל מומחים ללוליינות קרקסים.

על רמתם והשכלתם הכלכלית של הפוליטיקאים, המנהלים אותנו חבל להכביר מלים. רובם אינו מסוגל להבחין בין רווח גולמי וגולם רווחי.

אבל הדרגים המקצועיים והעיתונות? היכן המרי, ההתפטרויות, זעקה ציבורית?

אי אישור תקציב המדינה במועד זו, השנה השלישית ברציפות, מדגים את הזלזול וההפקרות שפשו בשדרות השלטון שלנו.

כל הגבורות החסמב"איות של מנהיגינו, חשמנינו ופקידינו והשבחים העצמיים שבהם הם מעטירים זה על זה (ובעיקר כל אחד על עצמו) לא יכסו את ערוותם הכלכלית.

חוסר האחריות המופגן גרוע אף מהבירוקרטיה הבלתי נסבלת והשחיתות שבה נגועים חלקים גדולים מהממסד שלנו.

אם ברצוננו לא להפוך למדינת עולם שלישי מוטב לנו לבוא חשבון עם אלו המוליכים אותנו לחורבננו.

Remember, it is the economy, stupid