יום לאחר הבחירות ב-22 בינואר הקרוב, כאשר תסתיים ספירת הקולות, יכול מאוד להיות שתנועת שס בהובלת
אריה דרעי הניצב בראשות הטרויקה שמינה הרב
עובדיה יוסף, תישא באמתחתה 15 מנדטים או אף יותר ותוכל, שוב, להיות לשון המאזניים שתקבע מי ירכיב את ה
ממשלה הבאה.
סביר מאוד להניח כי דרעי ירצה תחילה לנסות ולממש את שייכותו האידיאולוגית ולהיות חלק מגוש הימין שיהיה הבסיס של ממשלה בראשות
בנימין נתניהו. אבל כל מי שמכיר את הפוליטיקאי דרעי ויכולות התחמון שלו יכול להעריך בוודאות כי שס, בראשותו, לא תסכים להיום "המובן מאליו", לא תהיה מונחת בכיס של אף אחד ותעשה ככל שביכולה כדי למקסם את התמורה שתדרוש בעבור תמיכתה. אחת התביעות לקניית הסכמתה, שאין לשלול את סבירותה, יכולה להיות שאריה דרעי ידרוש לעצמו את כהונת שר המשפטים.
דרישה מן הסוג הזה מטעמו של עבריין מורשע מן הסוג של אריה דרעי תציב, ללא ספק, בעיה קשה אצל מי שעליו תוטל מלאכת הרכבת הממשלה. אבל כיוון שפוליטיקאי הוא פוליטיקאי, והרצון הכמעט בלתי נשלט לחזור אל כס השלטון אין חזק ממנו, סביר מאוד להניח כי לאחר התלבטויות קשות וביקורת ציבורית על עצם הדרישה "המחוצפת", ייכנע המועמד לעמוד בראש הממשלה ודרעי אכן ימונה לראש המערכת המשפטית, וישראל תהיה אות ומופת לגויים כאשר עבריין יעמוד בראש המערכת המשפטית.
כשרות ציבורית וכך יכול להיות ששר המשפטים דרעי יהיה אחראי על ארגון ותפעול מערכת בתי המשפט בארץ ובכלל זה: מינוי שופטים לכהונה במסגרת בית משפט ויהיה גם אחראי על ענייני חקיקה מטעם הממשלה וטיפול בסוגיות של חוק וממשל. שר המשפטים דרעי יעמוד בראש הוועדה למינוי שופטים, הוא יוכל לקבוע מי ימונה לבית המשפט העליון ואף להחליט מי יעמוד בראשו ויוכל גם להיות הגורם המשפיע בבחירת היועץ המשפטי לממשלה. ובנוסף: שר המשפטים דרעי יהיה אחראי גם על אכיפת הדין הפלילי במדינה וכחלק מתפיסת עולמו החרדית אולי גם יכפה על מוסדות החקיקה הקואליציוניים להחיל בפועל את כללי המשפט העברי על כל המערכת השיפוטית.
כל תרחיש הזוועה הזה יוכל לצאת אל הפועל תחת החותמת "כשר למהדרין" מנקודת הראות המשפטית וזאת במסגרת החוק שנחקק ב-1981 בכותרת "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים". לפי החוק הזה, אחרי פרק זמן של מספר שנים מתום מאסרו של עבריין פלילי, מתיישנת העבירה ושוב אין בה כדי למנוע מן העבריין לחזור ולכהן בתפקיד כלשהו, כולל תפקיד ציבורי. זה אף זה: מי שעבירתו התיישנה זכאי לקבל תעודת יושר.
לכאורה תסבוכת חוקית בלתי פתירה המטביעה חותם של "כשרות ציבורית" לעבריין שריצה את עונשו גם אם לא הביע חרטה על מעשיו הנלוזים. אך בפועל עדיין קיימת דרך למנוע חרפה מן הסוג שתואר לעיל.
"בדרגת סיווג עליונה" חוק "תקנת השבים" קובע כי כעבור עשר שנים ממועד ההתיישנות מגיע "זמן המחיקה". ומה פירוש הדבר? מי שעבירתו נמחקה רשאי להצהיר שמעולם לא הורשע בפלילים, ומשום בחינה חוקית לא ניתן להתחשב בהרשעתו. יחד עם זאת קיימת בחוק מגבלה מסוימת: ההרשעה בפלילים עדיין יכולה להילקח בחשבון לצורכי מינוי אפשרי של העבריין המורשע לתפקיד נשיא המדינה, שופט, בכיר בבנק ישראל או "מינויים אחרים בדרגת סיווג עליונה".
וכבר היו דברים מעולם כמו שניתן לראות משתי הדוגמאות הבאות: בג"ץ הטעים באחת מפסיקותיו שגם מחיקה אינה מונעת לחלוטין את הצורך לקחת בחשבון את העבירה ועל כן פסל את מינויו של יוסי גינוסר לתפקיד ציבורי. כך גם בוטל מינויו של
אהוד יתום לתפקיד ראש המטה למלחמה בטרור בשל חלקו בפרשת קו 300, למרות שעברו יותר מ-17 שנה ממועד ביצוע העבירה.
לאריה דרעי יש חברים רבים בתקשורת אשר מזה שנים מנסים להשכיח מתודעת הציבור את עברו הפלילי כדי לטהר את שמו ולאפשר לו שיבה אל שולחן הממשלה וגם אל ראשות שס "אחרי מאה ועשרים" לחייו של הרב עובדיה יוסף בבחינת מי ש"שילם את חובו לחברה". אך בהחלט יכול להיות כי חובה ציבורית חשובה מאין כמותה מוטלת על אזרחי ישראל להעמיד למבחן בג"ץ את השאלה אם אין מקום לגזור על דרעי גזירה שווה, כמו שנגזרה על יוסי גינוסר ואהוד יתום, כדי לברר אחת ולתמיד אם תפקיד שר בממשלה או שר המשפטים, למשל, הינו אחד מן התפקידים הציבוריים "בדרגת סיווג עליונה" שאריה דרעי אינו ראוי לכהן בהם.
