בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סוגיית המסתננים - מתווה ליציאה מהסבך
|
הציונים הצליחו להפריח את השממה בארץ ישראל ואני מאמין, וכן המציאות מוכיחה, כי ישראל, שהיא מעצמת ידע חקלאי, יכולה לסייע להושיע את אפריקה
סוגיית המסתננים היא בהחלט סוגייה שראוי כי יתקיים לגביה דיון ציבורי שבסופו החלטות נחושות. השגת יעד בלימת הגעת מסתננים חדשים נראית באופק כאפשרית ולכן בראש ובראשונה יש לחתור לבלימה מוחלטת. מיד לאחר שלב הבלימה צריכה לבוא שעת הבשורה - מה עושים עם אלו שכאן? הבשורה חייבת להיות מורכבת מכמה היבטים: 1. במישור ההומני - אין מעשה נעלה יותר מלימוד הרעב כיצד לדוג. מעשה זה גדול לאין ערוך ממתן דג לרעב או אפילו דגים רבים כי בכך שלימדת אותו אפשרת לו סיכוי לשקם את עצמו ולבנות את עתידו. העסקת המסתננים בחוות חקלאיות באזור הנגב תוך כדי מתן לימוד והכשרה לעבודה חקלאית בתנאים מדבריים, תחום המשווע לידיים עובדות יעילה. עובדים אלו יוכלו לחזור לאחר שנה או שנתיים לכל היותר לארצות מוצאם מוכות הבצורת, כשבידם מפתח לחיים חדשים להם ואולי לאפריקה כולה. מימון הפרויקט יכול להגיע מעבודתם עצמם. 2. במישור המשפטי - יש לקבע את כל המסמרות המשפטיים המונעים מאי אלו מסתננים להגיע למעמד של תושב או אזרח קבע. מתחילתו של התהליך צריך להיות ברור לכל הנוגעים בדבר - מדינת ישראל תלמד אתכם כיצד, ואתם תצטרכו לחזור לארצכם כדי להצליח להביא לה מזור. ותהיה לחזרתם לארצם לוח זמנים מסודר. 3. במישור החברתי - יש לרתום את הנוער העברי למשימה הציונית הנעלה הזו - סיוע לעמים חלשים לחזור מחוזקים לארצותיהם - בעיני זוהי "ציונות רוממה". הציונים הצליחו להפריח את השממה בארץ ישראל ואני מאמין, וכן המציאות מוכיחה, כי ישראל, שהיא מעצמת ידע חקלאי, יכולה לסייע להושיע את אפריקה. לא באמצעות קליטת פליטים אלא באמצעות לימודם של המוחלשים לקיים את עצמם ומשפחתם. מתנה זו יכולה להיות עוד מתנה נפלאה של העם היהודי לעולם. רק אל תצפו שמישהו יעריך את זה.
|
|
הכותב הוא איש עסקים פרטי עם מודעות ציונית ולאומית גבוהה. בעבר איש חינוך ופעיל במערכת הפוליטית.
|
|
תאריך:
|
28/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
29/10/2012
|
|
ארז מזרחי
|
סוגיית המסתננים - מתווה ליציאה מהסבך
|
|
ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי הוא אישיות מקובלת ואהודה על עורכי החדשות הישראלים והעיתונות הבינלאומית. חדשות לבקרים, תרתי משמע, נפתחות המהדורות בדברים שאמר ראש המוסד בדימוס, והתהודה שלה זכו אלה בעולם. היותו יליד לונדון מוסיפה לו הדרת כבוד שיליד נהלל או גבעתיים לא יכול לזכות בה. עברו הביטחוני הוא למהדרין, עברו המדיני - לשומרי גלאט, ואין כמוהו להתמודד עם ההנחות המופרכות של מחרחרי המלחמה מסוגו של ראש ממשלת ישראל הנוכחי, ושל המתמודד לנשיאות ארצות-הברית מטעם השיקוץ הרפובליקני, מיט רומני. הלוי הוא ראש החץ של התנועה לשימור האופציה גרעינית של אירן שחברים בה מכובדי מערכת הביטחון כיובל דיסקין, מאיר דגן, גיורא איילנד, יצחק בן-ישראל, ושמעון פרס.
|
|
|
תחילה ברא אלוהים את האור כדי לקטוע את רצף החושך ולהשליט את מחזוריות היום והלילה (בראשית א:ג-ה). לאחר מכן עשה את הרקיע כדי לחצות את האוקיינוס הבראשיתי באמצעו, בלב ליבו, ולהפריד בין מים עליונים למים תחתונים (פס' ו-ח). בסופו של שלב זה פקד על המים התחתונים להיקוות אל מקום אחד כדי שתיווצר חציצה בין ים ליבשה (פס' ט). משטור האוקיינוס הבראשיתי בפרק הראשון של ספר בראשית נעשה לכאורה בקלות וללא כל מכשול.
|
|
|
סיפור על החזן יעקב אביטן: בבית הכנסת הקטן, אך גדל במהירות, שבו אני בדרך כלל משתתפת בתפילות שבת והימים נוראים, יהודים ממוצא ספרדי ואשכנזי מתפללים יחד באחדות.
|
|
|
במאמרו "אילו הייתה בחירה ישירה", (הארץ 24.10.12) מתגעגע אלוף בן לשיטת הבחירה הישירה של ראש הממשלה, שבוטלה לפני יותר מעשור. הכותב, שהוא עורך העיתון המסרב לבלוע את הגלולה המרה ולהפנים, כי למרבה השערוריה, בבחירות קובע רצונו של "עמך ישראל" ולא תובנותיה של שושלת שוקן, מסביר כי "בשיטה הנוכחית, בנימין נתניהו מתמודד כמועמד יחיד להנהגת המדינה, (בעוד ש)מנהיגי המפלגות היריבות מתחרים ביניהם רק על סידור הכיסאות בממשלתו הבאה". הוא מסביר כי השיטה הקיימת אשמה, כי היא מקלה על מועמדים אפשריים (טובים יותר, כמובן) להתחמק מעלייה למגרש ולהסתתר מאחורי הסקרים שמעניקים לנתניהו עדיפות מוחצת על פני כל פוליטיקאי אחר במידת "התאמתו לראשות הממשלה".
|
|
|
העולם הערבי ברובו אינו משלים עם קיומה של ישראל. אך במרוצת 64 שנות קיומה של המדינה, הערבים מושפעים מן המציאות והחלו להכיר בכך שאין להם פתרון צבאי לסכסוך וכי בכל מלחמה מצבם רק מתדרדר מדחי אל דחי.
|
|
|
|