מתנהל כמו נשיא

כבר לפני חמש שנים יצא זקהיים בגלוי נגד האפשרות שישראל תתקוף באירן. "התקפה ישראלית תגרום לעולם להמשיך לחשוב שמדובר בבעיה ישראלית, ותוביל לכך שאיש לא ינקוף אצבע לעזור לפתור את הבעיה הזאת", אמר אז. גם היום הוא סבור שהתקפה כזו תהיה משגה, אולם הקרע שנוצר בין הממשל לבין ראש ממשלת ישראל בסוגיית הקווים האדומים מטריד אותו. "אם איננו רוצים שישראל תצא מההרפתקה הזו בקומה שפופה, ואיני מאמין שמישהו בקהילת הביטחון הלאומי רוצה בכך, הדרך לעשות זאת היא לא ליצור סדק בינינו לבין הישראלים", אומר זקהיים.

בנושא ההתמודדות עם הגרעין האירני חזר רומני כמה פעמים על ההצהרה שהוא מסכים עם הנשיא. מה ההבדל המעשי ביניהם?

"ההבדל גדול. רומני מודאג מהפרצות בסנקציות שהוטלו על אירן. עם כל הקשיחות שאובמה מפגין כשהוא מדבר על הסנקציות, אירן עדיין מייצאת 800 אלף חביות נפט ביום. מישהו הרי קונה את החביות האלה. מדינות כמו הודו או סין קיבלו פטוֹר מהסנקציות. לא קשה לנחש מה אירן חושבת לעצמה על הרצינות שלנו. רומני יסגור את הפרצות האלה, ודבר זה כשלעצמו ישדר מסר חשוב ומשמעותי. ראה, העסקה לשחרור בני הערובה האמריקנים באירן נחתמה רק ב-1980, שנה וחצי אחרי החטיפה, כאשר רייגן התמנה לנשיא. הסיבה היא פשוטה: האירנים ידעו שהוא יגלה עוצמה. השקפתו של רומני שלפיה לא יהיה שלום כל עוד אתה חלש לא תיעלם מעיני האירנים. כל זה ישנה את המשוואה הקיימת כעת".

רומני יסכים לדרישת נתניהו להציב לאירן קווים אדומים?

"בין רומני ונתניהו שוררים יחסים טובים ותהיה ביניהם הבנה איך לנהל את עניין הקווים האדומים. קשה מאוד להגיע להסכמה כאשר היחסים בין הנשיא לראש הממשלה אינם טובים. הדרך היחידה להגיע לכך היא לזכות מחדש באמון הישראלים".

את הסיפור הבא סיפר לי דיפלומט ישראלי רם דרג. הוא צפה בעימות בטלוויזיה בחברת כמה מבכירי התקשורת האמריקנית. כשהסתיים העימות אמר אחד מהם, פרשן בכיר של אחת הרשתות המובילות: "אתם יודעים מי ניצח הערב בעימות? – ישראל!"

והוא צדק. המילה "ישראל" הוזכרה עשרות פעמים, ובדרך כלל הצטרף אליה הביטוי "בעלת בריתנו הטובה ביותר". שני הצדדים לא הסתירו את דאגתם ומחויבותם לביטחונה. "הסיפור האמיתי הוא שאנחנו כבר לא סיפור. חרף המאמצים להפוך אותנו לנושא שנוי במחלוקת, נשארנו מחוץ לעימות. כל מה שנאמר לגבינו נאמר בקונצנזוס מוחלט", אומר הדיפלומט. "הסיבה לכך היא שהתמיכה בישראל והקשר התרבותי, הרגשי ואפילו הדתי נמצאים ברבדים העמוקים ביותר. ראית כמה פעמים הדגישו שישראל חולקת עם ארה"ב ערכים ואמונות משותפים".

אבל אותו בכיר טעה במקצת. לא ישראל ניצחה בעימות, אלא אדם אחד ששמו ורוחו ריחפו בחלל האוויר דקות רבות. שמו הוא בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. העובדה ששני המתמודדים לא הזכירו ולו פעם אחת את המילה 'פלשתינים' מעידה כמה מוצלחת הייתה מדיניות החוץ שלו, שהעתיקה את מרכז הכובד לבעיה האירנית.

"לא קרה מעולם שמדיניות החוץ של ישראל הצליחה להפוך את סדר היום העולמי", אומר הדיפלומט הבכיר. "מבחינת הפלשתינים זה רגע שפל שחושף את כישלון מדיניות החוץ שלהם, שכן במקום להשתיתה על אסטרטגיה הם ניסו לגרום בתחבולות שונות, באו"ם ובמקומות אחרים, לכפות הסדר על ישראל מבלי לנהל מו"מ. העולם תפס זאת כתרגיל והבין שלא הישראלים הם הסרבנים אלא הפלשתינים. אגב, הדבר ישפיע גם על הבחירות בישראל", מעריך הדיפלומט הבכיר. "סוף סוף, אחרי שנים רבות, תתנהל מערכת בחירות על נושאים חברתיים, והפלשתינים יידחקו הצִדה".

זקהיים לא הופתע מכך שהנושא הפלשתיני לא עלה כלל בעימות. "הנושא הוא חשוב, אבל יש נושאים דחופים ובוערים יותר כמו סוריה, לוב, מצרים ואירן כמובן", הוא אומר.

מה יעשה רומני כדי לקדם את המו"מ בין ישראל לפלשתינים? גם הוא ילחץ על ישראל להקפיא את ההתנחלויות?

זקהיים, הידוע בתמיכתו הנלהבת ברעיון שתי המדינות לשני העמים, נבהל. "חלילה, לא יהיה שום לחץ. לדעתי ההרגשה הכללית של רומני היא שכדי להתקדם לשלום צריך להחזיר בראש ובראשונה את אמון העם וההנהגה הישראלים בממשל האמריקני. רוב הישראלים תומכים ברעיון שתי המדינות, אך הם לא בוטחים באובמה. לכן לאובמה יהיה קשה מאוד לקדם פתרון. לרומני לא תהיה בעיה. רוב הישראלים יתמכו בו והוא יזכה לאמון שיאפשר לו לעבוד עם ישראל. סוף-סוף, מי כרומני יודע לנהל מו"מ קשה ולתמרן בין עמדות מקוטבות. הוא רכש ניסיון רב כאשר ניהל מו"מ ממושך עם הדמוקרטים אצלו במסצ'וסטס. ואתה יודע מה? הוא הצליח ויצר קונסנזוס מוחלט לפעולותיו".

לדעתך, אם אובמה ונתניהו ייבחרו מחדש יהיו צרות?

"אני מקווה שלא. אינני רוצה לראות בעיות ביחסים בלי קשר לזהות הנשיא. בוא נאמר כך - היחסים בין ישראל לארה"ב יהיו חלקים יותר אם רומני ייבחר".

פלורידה היא חבל ארץ שטוף שמש, עם חופי ים כחולים וזהובים, חווילות מהודרות ובתי דירות גבוהים. נסיעה בכביש מס' 1 לאורך החוף מזמנת חוויית נוף מיוחדת במינה שאין כמוה בכל רחבי ארה"ב. מלון מאריוט בעיירה דלריי ביץ' שוכן בדיוק במרכז העיירה, על חוף הים. ביום שני שעבר נערכו במלון שיפוצים. ברחבת הכניסה נערמו צינורות וחומרי בניין, וחלקים מהגן היפהפה נחסמו ביריעות פלסטיק גדולות.

כל זה לא הפריע למיט רומני לשבת על המרפסת, מול הים, לצפות בגולשים ובמפריחי העפיפונים ולגייס את כל הרוגע והשלווה האפשריים להכנה מדוקדקת לעימות השלישי והגורלי. למטה, בלובי, הלכה התרגשותם של אנשי הקמפיין שלו וגאתה. העיתונאים הרבים נערכו ליציאה משותפת לאוניברסיטת לין בבוקה רטון הסמוכה.

רון קאופמן, יועצו הפוליטי הבכיר של רומני, ניסה לפרוק את המתח בברֵכה. לבוש במכנסי ברמודה וחולצת פולו, הוא ענה בשלווה לעיתונאים שניסו לחלץ ממנו כיצד בדיוק מתכוון רומני להלום בנשיא אובמה בערב. האם הוא מתכוון לתקוף בנושא המחדלים שהובילו לטרגדיה בלוב, האם רומני, חסר הניסיון בנושאי חוץ וביטחון, חזק דיו להתמודד מול נשיא מכהן השולט במכמני מדיניות החוץ ובכל הטריקים והשטיקים שהנושא טומן בחובו.

קופמן מרגיע: "הקמפיין הולך מצוין. המומנטום נמשך והמצב בסקרים רק הולך ומשתפר".

מעבר להתבטאויות הצפויות, לאנשי רומני בהחלט הייתה סיבה לדאגה. רומני הוא מושל מדינה שכל ימיו עסק רק בנושאים מקומיים. מעולם לא טיפל בענייני החוץ. הם חששו ממלכודת שיטמון אובמה ובה יבקש להראות שרומני הוא נִצי מדי, מחרחר מלחמה. עובדה, הוא מתנגד לקיצוץ בתקציב הביטחון הענק ורוצה להשאיר כוחות אמריקניים בעירק ובאפגניסטן.

"לצערנו, מדיניות החוץ אינה נושא שעומד בראש מעייניו של הציבור", מתלונן רון קאופמן. "הציבור לא מחשיב כמו שצריך את הצורך בנשיא שתומך בידידינו הקרובים ולא מרחיק עצמו מהם, שכן הדבר מחליש את כל הידידים הפוטנציאליים. אובמה החליש את יחסינו עם בעלת בריתנו הטובה ביותר, ישראל, וגרם לחוסר יציבות במזרח התיכון ובעולם כולו. העולם צריך אמריקה נחושה וחזקה, אחרת יהיו עוד הרבה 'בנגזים'".

אובמה מצדו הגיע לעימות ביתרון גדול. הוא לא נדרש להוכיח כישורים ההולמים עמידה בראש הכוחות המזוינים. הוא המפקד. חובת ההוכחה מוטלת על רומני. לרומני היה הרבה מה להפסיד. את סגירת הפער הגדול בינו לבין אובמה עד כדי הובלה בסקרים רכש בעבודה קשה ומאומצת. תבוסה בעימות עלולה להוריד את הכול לטמיון. ניצחון יכול להביא אותו לבית הלבן.

יועציו של רומני הזהירו אותו לא לתקוף את אובמה יתר על המידה, לא להתנהג ב"חוסר דיפלומטיות". שני הצדדים הפיקו את לקחי האגרסיביות מהעימות הקודם. ציבור המתנדנדים לא אוהב כאסח וירידות מתחת לחגורה. בעימות עצמו ניסה רומני להישמע ליועציו. הוא לא נכנס לפרטי הטרגדיה בלוב ונמנע מלהביך שוב את אובמה בנושא. אובמה מצדו שיחק בלי כפפות.

"אתה מצהיר הצהרות סותרות ומבלבל גם את החיילים שלנו וגם את ידידינו", האשים אובמה. "להתקיף אותי אישית זו לא תפיסה פוליטית", השיב רומני והזכיר לנשיא שכבר לפני שנה הצהיר שימיו של אסד בסוריה ספורים. בינתיים נרצחו 30 אלף סורים.

רומני גם נזהר שלא להיות מזוהה עם הימין הקיצוני. "איננו יכולים לפלס את דרכנו מהצרות באמצעות הרג בלתי פוסק", אמר לאובמה שהזכיר שוב ושוב את הישגו הבולט בחיסול בן-לאדן ואף גייס את הרגש האמריקני החם כשסיפר על פטי, בת לאב שנהרג במגדלי התאומים, שהודתה לו בהתרגשות על החיסול ואמרה שהוא סגר בעבורה מעגל שרדף אותה 10 שנים.

שני הצדדים ידעו עוד דבר אחד על פלורידה. המדינה הזו, והעיירה בוקה רטון שבה התקיים העימות, הן אחד הריכוזים היהודיים הגדולים ביותר בארה"ב. זו מדינה עם פוטנציאל הכרעה אדיר, בזכות 27 האלקטורים שהיא שולחת בהיותה הרביעית בגודלה בארה"ב. נכון להיום פלורידה היא תעלומה גדולה. הסקרים מדווחים על שוויון. קולם של היהודים עשוי להכריע. אין זה פלא שגם רומני וגם אובמה מגלים נחמדות מופגנת כלפי ישראל ומנסים להראות שיריבם אינו אלא מתחסד עתיר אינטרסים.

רומני דיבר על "מסע ההתנצלות" של אובמה לעולם הערבי. "היית במצרים, בערב הסעודית, בטורקיה, בסוריה ובעירק, ודילגת על ידידתנו הקרובה ביותר, ישראל". אובמה לא נשאר חייב: "כשאני נסעתי לישראל בהיותי מועמד לנשיאות, לא לקחתי איתי תורמים ולא אירחתי מגייסי כספים. ביקרתי ביד ושם ובשדרות".

תיקו. האוזן היהודית אהבה את שני הצדדים.

"הציבור נחשף לרומני אחרי העימות הראשון. עד אז, כל שידע עליו היה קמפיין 100 מיליון הדולר של אובמה, שבחוכמתו ניסה לצבוע את רומני בשחור", אומר קאופמן. "בעימותים ראה הציבור מועמד שנראה כמו נשיא, חושב כמו נשיא, מתנהל כמו נשיא ומדבר כמו נשיא. לפתע הוא הבין שהתמונה שאליה נחשף עד כה הייתה שגויה. זה מה שגרם למהפך".

בסופו של דבר, העימות הסתיים כשם שהתחיל. לא הייתה הכרעה. אובמה ניצח? אולי כן. רומני הובס? ודאי שלא. אדרבה, הוא המשיך לעצב את מעמדו כמועמד ראוי לתפקיד המפקד העליון. האם העימות עזר למתנדנדים להחליט למי להצביע? קרוב לוודאי שלא. כמו שאמר אחד המשקיפים: "בסופו של דבר, שני המועמדים מוציאים שני מיליארד דולר כדי להשפיע על הצבעתם של 400 אלף איש בשלוש מדינות מתנדנדות. זה הסיפור. שם זה נגמר".

באמריקה יחגגו עוד מעט את ליל כל הקדושים. העימות האחרון נתן לשניים הזדמנות מצוינת לעטות את המסכות שלהם ולהתאמן על היריב במשחק 'תעלול או ממתק'.