רוב מנהיגי ישראל סרחו שנייה אחרי שנשבעו אמונים למדינת ישראל. יש להם טיעון רציני ביותר לקביעה העממית הפושה בציבור המיואש בישראל: "מה שרואים מכאן לא רואים משם". לא רק שאינני מבטל טיעון זה על הסף, אלא שאני מסכים איתו מהותית, למרות התוצאות הנוראיות שאנו חווים כתוצאה מהבנתם של נבחרי הציבור את מקומם המעמדי בציבוריות הישראלית.
אבל טרם הסתיימה ההקדמה הלוגית המובילה לאחריה את ההסבר הממצה לגופו של שיעור המנהיגות: המנהיגים לא מנתחים נכון את מה שהם רואים מהמקום המיוחד אליו הגיעו. זו הבעיה. מטאפורית, הם מביטים מכס מושבם ליד שרביט ההנהגה דרך משקפת שהמכסים לא הוסרו מעדשותיה... בדיוק כפי שהצטייר בעינינו
עמיר פרץ.
על מה אני מדבר? הוציאו מחברות ועטים... וקדימה לעבודה.
הבלגה, תגובה, הסלמה ניקח את הבעיה הביטחונית שכנראה הייתה ותישאר עוד הרבה זמן המסך הרחב ביותר להתדיינות והתעסקות ציבורית ו/או פוליטית - בטח לפני כל בחירות, המסתירה כל נושא אחר ומשאירה אותו בצל - למרות שזה צריך היה להיות כבר מזמן מאחורינו.
העובדות ברורות. מדינת ישראל הסכימה בדרכה היא לקבל את המשוואה הערבית/פלשתינית/מוסלמית שלמרות ההכרזה באו"ם על הקמתה הלגיטימית של מדינת ישראל ליד שכנותיה (ולא רק) המעוניינות להכחידה – היא מוכנה להיות מנוקבת כדורים בכל עת שהמתנגדים לקיומה ירצו בכך.
תקראו לעובדה הזו באיזה שם שתרצו: הבלגה, מלחמה, מבצע, תגובה, הסלמה, הפסקת אש, חידוש הירי... והמונחים מוכרים לנו זה 65 שנה. מה שקורה כעת בדרום ו/או בזעיר אנפין גם בצפון (אינני יודע אם תפסתי אתכם ברגע של "רגיעה" ו/או "חידוש הירי עלינו" ו/או "תגובה ישראלית"... אבל בטוח שלהיסטוריונים לא יהיה קשה מדי לסווג את המצב באותה רובריקה של 1948: חוסר-ודאות.
הנה הגענו למרכזו של שיעור המנהיגות. המנהיג הישראלי - שכרגע מי שמככב במשבצת הזו הוא
בנימין נתניהו - אינו יודע מה לעשות. לא כי "אין לו אג'נדה". האג'נדאי הנוכחי נתניהו היה רוצה להרוג את כל האויבים מסביבנו, להרוס את כל תשתיותיהם, ולקבל 80 מנדטים של תמיכה ציבורית בבחירות הקרובות שנורא לוחצות לו בצוואר. אלא מאי? הבעיה שלו בסך-הכל פשוטה: הוא אינו מנהיג.
עומד במבחן המנהיגות? נחזור ל"מה שרואים מכאן לא רואים משם". נתניהו מוצף מסמכים, דיווחים, יועצים, שיחות טלפון מכל קצוות הארץ ו...העולם, ובסך-הכל מגחך לאלה שמבקשים ממנו: "מדינה אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מופקרת כמו ישראל שכל מי שרוצה לירות עליה... אהלן וסהלן". "אתם יודעים איזה מידע יש לי?" מגחך נתניהו לפרשנים ו/או לאזרחים המודאגים הרואים כיצד מדינת ישראל הפכה מזמן לסמרטוט הנזרק לכל עבר על-ידי כל זב חוטם ערבי/פלשתיני/מוסלמי? "לו ראיתם את אינסוף האינפורמציה שאני מקבל... החל מגורמי ביטחון ישראלים, דרך גורמי ביטחון מחו"ל, עבור לבעיות מדיניות, כלכליות, מוסריות... שאלוהים ישמור אתכם ויצילכם מהיות מנהיג במדינה כל כך בעייתית".
הנה לכם הרגע שנתניהו חייב לקבל את מכת האגרוף בפרצופו, להעיפו מהזירה בנוק-אאוט (בחירות), ולסמן למי שמעוניין להחליפו – שאין צורת מחשבה כזו ו/או הסברים "רציונאליים" כאלה, תרוץ נאות, מהותי, וענייני למצב האמיתי בו נמצאת מדינת ישראל.
כי מה מבחן התוצאה? חוסר מנהיגות אמיתית של מנהיג ישראלי לבטחונה של מדינת ישראל איננו ב"שב ואל תעשה" שמא יאמרו... יעשו... יתנגדו... לא יבינו... וכולי. מנהיגות בישראל צריכה להיות עוצמה אישית וכישורים טבעיים לעשות את מה שדרוש כדי שלא יהיה מצב בו אינסוף שנים חולפות ושום דבר טוב לא מעלים את "המצב הביטחוני" מסדר היום של חיינו.
אינני אומר שחייבים לעשות א' ו/או ב'. לא ניכנס לסוגייה אם כדרך הימין להכות, או כרצון השמאל לדבר על שלום מוחלט. אני אומר שמנהיג חייב לתת תשובות לשאלות, בדיוק כמו שמורה מחויב לתלמידיו.
דרך מלחמה או שלום ייתכן שצריך לצאת למלחמה כזו שהאויב יחטוף באבי אביו, אלפי ומאות אלפי הרוגים, אובדן מנהיגיו ותשתיותיו; אבל יבין שלא פוגעים במדינת ישראל רק כי "ככה אנחנו בונים את המפלגות בסדר היום הפוליטי שלנו במארג הכל כך מסובך שלנו בגדה ובעזה". סליחה, לא בבית ספרנו. אם מישהו נמנה על פלג פלשתיני שרוצה לומר משהו לפלג שהוא מתנגד לו – שלא יעביר את המסר דרך ירי על שדרות, נתיבות, באר שבע, אשקלון, עוטף עזה, או עוטף כל דבר אחר. מנהיג ישראלי אינו יכול ו/או רשאי להסכים עם מצב עניינים כזה.
ייתכן כי צריך ללכת בדרכי שלום ולמצוא פתרון אמיתי, מיידי וסופי – למצב המדיני העקום בינינו ובין הפלשתינים – למרות שכביכול אין כל סיכוי נראה לעין בלתי מזוינת של אדם סביר. אבל גם זו דרך שמעולם לא נסללה על-ידי מיטב המנהיגים שרשאים לקרוא לעצמם ככאלה.
אני מאוד מקווה שאת השיעור המאוד קצר אך הנורא כואב עניינית, למד מישהו... ואם הדברים נפלו שוב בעת שיחה מקדימה בין הליכוד לשס על הרכבת הקואליציה אחרי הבחירות (כסף...) שעוד אפילו לא חיממו ממש את המנועים הנכונים להמראה אליהן ומהן... אז שוב נחתנו על אותו מסלול התרסקות שכבר מזמן נשפכו עליו כל המילים האפשריות.
