עקורי חבל-קטיף מגיעים לאתר בניצן כשהם הרוסים נפשית. הכל כאן מנסים להרים להם את המוראל. ברקע עומד סימן השאלה הגדול באשר לעתיד של חלק מהם באתר הקראווילות בניצן.

במקום שוהים נציגי משרדי הממשלה השונים, ומנסים ליצור סדר בבלגאן. אנשי מינהלת סל"ע באים עם המון רצון טוב, אך עדיין יש בילבול רב, משום שאין גורם מרכזי אחד אליו המפונים יכולים לפנות בבקשות והם נאלצים להתרוצץ בין נציגי כל המשרדים. יש קבוצות שבימים האחרונים הסכימו לפנות את בתיהם, והן אכן הורשו לשוב לגוש על-מנת לארוז את מיטלטליהן. חלק מהמשפחות יצאו מחשש לעימותים, השאירו את הנשים והילדים באתר בניצן והבעלים חזרו לגוש-קטיף לשמור על הציוד.

אין שירותים בסיסיים

מדינת ישראל לא נערכה כראוי לקליטת המפונים. המקום צפוף, לא מספיק לכולם. רובע שלם של האתר נמצא בשטח חולי. רק שבילים בלי זכר לכביש. לחלק מהבתים אין גגות. כ-50% מהאתר מוכן, אך חציו השני בשלבי בנייה. עד שהכל יהיה גמור יחלפו לפחות עוד חודשיים.

לאתר בניצן הגיעו מתנדבים רבים. הבנים מסייעים למשפחות לפרוק את הציוד ולהכניסו לקראווילות, והבנות מסייעות בניקוי הבתים החדשים ובפעילויות לילדים. ההיענות להתנדב גדולה. ועד יישובי הגולן מסייע במלוא הכוח ומגייס מתנדבים נוספים כמו: סטודנטים, בוגרי צבא ומכינות, חניכי בני-עקיבא ובנות אולפנות. גם תושבי ניצן הסמוך מגיעים מידי יום להתנדב ולסייע.

שלשום בלילה הגיעו משאיות מסוסיא כשהן עמוסות בפיתות, חומוס וחמוצים. התזמון היה במקום, משום שבאותה עת הגיעה לאתר קבוצת משפחות שלא אכלה כל היום. אדם שבבעלותו מתקני משחק מתנפחים הציע לתרום אותם ליומיים-שלושה. הכל נועד כדי להקל על המעבר הכפוי. בפועל מי שפועל הכי הרבה זה הציבור הרחב של המתנדבים, שאינם כפופים לכל מיני כללים וביורוקרטיות.

המפונים מגיעים לאתר ונופלים איש על זרועות חברו בבכי. המתיישבים החדשים נכנסים לדירות החדשות בלב כבד. חלקם אף הביאו שתילי עצים אהובים שעקרו מגינות בתיהם בגוש. בשונה מימית, הפעם איש מהמפונים לא קיבל אפילו אגורה שחוקה מראש. אפילו החותמים לא קיבלו מענק בסיסי. רבים עדיין לא יודעים איך יחיו וממה יתפרנסו.

אפילו שירותים בסיסיים כפי שיש בכל יישוב - אינם בנמצא. מאות משפחות נותרו בלי מכולת לקנות מצרכים בסיסיים. לחלק מהן אין כלי רכב, ומחוסר תחבורה ציבורית סדירה במקום, הם נאלצים לשלם 100 שקל לנסיעה הלוך-חזור במונית ספיישל לעיר הקרובה. היישוב הקרוב הוא היישוב הדתי ניצן, הנמצא במרחק הליכה של 13 דקות בדרכי קיצור. ברכב הדרך ארוכה יותר בגלל הסיבוב הגדול אותו נאלצים המתיישבים לעשות.

אין מבני ציבור, אין קופת-חולים כמו בכל מקום נורמלי, רק רופא ואחות שעושים כמיטב יכולתם ואפילו לא פינות הצללה, שאותן נאלצים המתיישבים להקים במו ידיהם. רק מראה לא מלבב של קראווילות צמודות עשויות שורות שורות, שביניהן מפרידים רק כ-3 מטרים. ברוב הקראווילות יש חשמל ומים, אך לא לכולם יש גז וטלפון. הביוב חפור, ועדיין לא נעשה פיתוח סביבתי.

קהילה דתית בלי שירותים נאותים

הרב יהושע הרשקוביץ מונה על-ידי גורמים באתר ניצן לרב של קהילת המפונים באתר הקראווילות בניצן. בחירתו התקיימה (ה', 11.8.05) בישיבה מיוחדת על-ידי פורום של 60 מתושבי הגוש, שביניהם רבנים. בישיבה שהיתה טעונה ומרגשת ישבו הרבנים יחד עם שאר התושבים ועודדו אותם.

הרב הרשקוביץ, איש הציונות הדתית, כיהן כרב אזורי בגולן ונכון להיום משמש כחבר בוועד רבני זק"א ויו"ר הוועד המנהל. תחת הרב האזורי יש עוד כמה מקומות קטנים אליהם פונו העקורים, ביניהם מבקיעים, והוא עושה לילות כימים בהתרוצצות בין המקומות השונים, כדי לספק למפונים את צורכי הדת.

במקום רשומות 151 משפחות דתיות. בית הכנסת קטן, ואין בו כדי להכיל את כל המתפללים. רק היום (17.8.05) התפללו בו למעלה ממאה אנשים בתפילת מנחה. עיקר המחסור במקום צפוי בשבתות, בהן גם ציבור מסורתי מגיע להתפלל. באין מקום חלופי בית הכנסת משמש כמקום לשיעורים והפעלות. בהוראת מנכ"ל משרד השיכון ועמיגור קיבל הרב הרשקוביץ שתי דירות לצורך בית כנסת. הממונה על שירותי הדת, מאיר שטיגלר, הבטיח תקצוב מיוחד שיאפשר רכישת תשמישי קדושה, כסאות (עד-כה ניקנו מאה) ושאר חפצים.

מקווה, מבנה ציבור שהוא חובה בכל קהילה דתית, ובנייתו לפי ההלכה קודמת אף לבית כנסת אינו בנמצא לעת עתה. ייקח זמן עד שיביאו אשקובית שתשמש כמקווה. גם עירוב, שתפקידו לאפשר לקהילה הדתית לטלטל חפצים בשבת בתוך תחומי האתר אינו בנמצא, והובטח לתושבים כי בשבת הקרובה יהיה עירוב.

משפחות רבות פנו לבתי מלון. מקום שביום יום נתפס כמקום לנופש ובילוי נראה עבורם עונש קשה מנשוא. משפחה עם 5-4 נפשות עוברת לחיות בצפיפות בתוך שני חדרים. איש מהעקורים לא יודע מה ילד יום בניצן, והאם מהניצן הזה יצא בסופו של דבר פרי ראוי?