עד היום, היה דמרי ידוע בתור יזם מצליח בבנייה למגורים. ב-2011 היו לחברתו הכנסות של 437 מיליון שקל, ו-98 מיליון שקל רווח לפני מס. השנה האחרונה, עם זאת, פחות מוצלחת, והרווח לפני מס בינואר-ספטמבר ירד בשיעור חד, ל-26 מיליון שקל. דמרי בונה כיום, בשלבים שונים, כ-2,000 דירות, רובן באזור הדרום – באר שבע, אשקלון, נתיבות, אופקים. זה אולי טבעי, כי משפחת דמרי מתגוררת באיזור. התוכניות הבאות הן לבנות עד 1,150 דירות באופקים ו-1,500 דירות בחדרה, ודמרי מקדמת את שני הפרויקטים הללו.

דמרי התפשטה גם לשטחים אחרים. בבעלותה חברה לעבודות עפר ותשתית, חברה ליבוא עובדים זרים וחברה לעבודות איטום ובידוד. בנוסף, מרכזים מסחריים ומשרדים, בשטח כולל של 9,300 מ"ר. היא גם רכשה 6 מגרשים לבנייה ו-2 בצ'כיה, אך הבנייה מוקפאת בשל המשבר הכלכלי.

אבל כל הפעילות הזו סובבת סביב ענף הבנייה. הכניסה לסינמה סיטי היא משהו חדש. מדוע? ההסבר הטבעי והפשוט הוא, שיגאל דמרי מבקש לנצל בצורה הרווחית ביותר את המגרש בן 20 הדונם בבאר שבע, הנמצא בבעלותו. הוא יכניס את המגרש לשותפות העסקית שתוארה לעיל, וזה יבטא מן הסתם את רוב השקעתו במזומן. חוץ מזה, דמרי אוהב גם להתרחב. הוא התחיל כקבלן ויזם בדרום ובנגב, ועבר גם לבנייה בצפון תל אביב, במתחם "עיר ימים" בנתניה, בירושלים וגם במודיעין.

דמרי יודע איך להרוויח מנכסים מבלי לבנות עליהם כלל. לפני שבעה חודשים, למשל, מכר לחברת אזורים מגרש ל-108 דירות ב"עיר ימים" ב-74 מיליון שקל. הוא הרוויח על העסקה כ-12 מיליון שקל.

בימים אלו מתגבשת עסקת מימוש גדולה: דמרי רכש מקבוצת ברגאורין, במרס 2010, שישה בניינים לשימור, ב-141 מיליון שקל. באחרונה מכר את אחד הבניינים בכ-35 מיליון שקל. זו רק ההתחלה, כי הקונה קיבל אופציה לקנות שלושה בניינים נוספים ב-129 מיליון שקל. אם ינצל הקונה את האופציה, יעשה דמרי רווח נאה: הוא קנה שישה בנינים ב-141 מיליון שקל, ומוכר ארבעה מהם ב-165 מיליון שקל, עם רווח של 24 מיליון שקל, ועוד יישארו לו שני בניינים. בנק הפועלים, שמימן את עיקר הרכישות בהלוואה, יקבל גם חלק מהתמורה, בתור פרעון ההלוואה.

דמרי מגדיר את מדיניות החברה כך, בין היתר: "אנחנו רוכשים קרקעות ללא תכנון מפורט, מתכננים בעצמנו וכך משביחים את הנכס. אנחנו מחזיקים מלאי קרקעות גדול באיזורי הביקוש, מקפידים על בניוה איכותית ושירות ברמה גבוהה".

יגאל דמרי, מנכ"ל החברה ובעל כ-75% ממניותיה, הוא בוגר המכון לפריון העבודה והיצור. הוא לא רק קבלן טוב, אלא גם ראש משפחה מסור, הדואג לילדים ולקרובים אחרים. חלק מהם גם קונים ממנו דירות. הנה הרשימה, אולי לא מלאה:

• אביו חזקיה מכהן כיועץ מיוחד לחברה, ב-31.000 שקל לחודש. כל בני המשפחה מקבלים גם החזר הוצאות רכב, טלפון וסעיפים מקובלים אחרים.

• אשתו, איריס (52) היא סגניתו של בעלה ואחראית על קשרי לקוחות. משכורתה: 34,500 שקל לחודש. היא, כמו כל הקרובים-השכירים, מקבלת גם תנאים סוציאליים כמקובל.

• הבן יחזקאל (30) הוא מנהל הרכש והלוגיסטיקה בחברה, ב-31,000 שקל לחודש. חזי נשא אישה לפני כשנה ורבע, בחתונה חגיגית בגני התערוכה בתל אביב. הזוג הצעיר זקוק כמובן לדירה. ואכן, חזי קונה בימים אלו מחברת דמרי מיני-פנטהאוז בפרויקט של החברה בנתניה, ב-1.88 מיליון שקל. כן קנה מהחברה דירת 4 חדרים בנתיבות ב-840 אלף שקל (כולל שכר טירחה לעו"ד).

• בן אחר, אופיר, קונה מהחברה מיני-פנטהאוז בנתניה, כך שיוכל לגור ליד אחיו. הוא שילם 1.82 מיליון שקל. אופיר הוא אחראי על מיחשוב ותקשורת בחברת דמרי, בשכר של 10,000 שקל לחודש.

• הבת, שרון דמרי, היא מזכירה בשליש משרה, רק 3,500 שקל לחודש. היא גם קונה מחברת דמרי דירת 4 חדרים באשקלון ב-1 מיליון שקל. היא, וגם קוני דירות אחרים מבני המשפחה, משלמים בנוסף גם שכר טירחת עו"ד בגובה 0.5% עד 0.75% ממחיר הדירה, שיעור נמוך, אולי, לעומת המקובל.

• האח מאיר עובד כמנהל תקשורת סלולרית בחברה, ב-13,650 שקל לחודש.

• האחות, גאולה ננר, עובדת כמזכירה ב-80% משרה, ב-4,400 שקל לחודש.

• הגיס, יהושע ניר, עובד כנציג שיווק, ב-4,500 שקל לחודש.

כדאי להדגיש: משכורותיהם של כל בני המשפחה, אינן נראות חריגות ביחס למקובל בשוק, ומשכורת המזכירות אפילו נראית נמוכה למדי. גם מחירי הדירות שקנו מהחברה הם כמקובל בחברה ובשוק, אושרו על-ידי הדירקטוריון, ויובאו בעוד מספר שבועות לאישור האספה הכללית. מה שמאפיין את יגאל דמרי ורעייתו הוא, כנראה, המשפחה המלוכדת. דואגים כמעט לכל הקרובים, שיהיו לו פרנסה בטוחה וקורת גג. רק בחברות נדל"ן מעטות אנחנו רואים ליכוד משפחתי כזה.

כל האמור לעיל הוא פכים קטנים לגבי מה שמקבל הבוס והבעלים, יגאל דמרי עצמו. דמי הניהול שהוא מקבל, בתור התחלה, עמדו אשתקד על 241 אלף שקל לחודש (ברוטו כמובן), צמוד למדד, כאשר 60% מסכום זה לא יופחתו גם אם המדד ירד. הוא מקבל את דמי הניהול גם כשהוא בחופשה. בנוסף, קיבל אשתקד גם מענק בגובה 6.58 מיליון שקל, המבטא את הפער בין רווח "על הנייר" של החברה, גבוהה 32 מיליון שקל, לבין הפועל, שהיה גבוה יותר. יחד עם תוספות קטנות, הגיע שכרו של הבוס אשתקד לכ-9.6 מיליון שקל, 10% מהרווח הכולל לפני מס אשתקד.

עוד הטבה היא מכונית מרצדס 600, ששוויה כמיליון שקל, כל האחזקה על חשבון החברה (גם בימי חופשתו). בימים אלו יש לדמרי זכות להמיר, על חשבון החברה, את מכוניתו הנוכחית במכונית יקרה עוד יותר, שתעלה כ-1.1 מיליון שקל. אם לי די בכך, הרי שעל שמו של דמרי רשומים 26(!) כלי רכב, שרובם ככולם משמשים מן הסתם את עובדי החברה.

זאת ועוד. יגאל ואשתו איריס קנו מהחברה את 4 הדירות הבאות: דירה ב"עיר ימים" בנתניה ב-3.33 מיליון שקל, דירת 5 חדרים בנתניה ב-2.3 מיליון שקל, פנטהאוז ב"מגדלי קרן" בבאר שבע ב-1.45 מיליון שקל, דירה באשקלון ב-980 אלף שקל. אפשר להשכיר את הדירות וליהנות מהכנסות חודשיות נאות.

בתוך כל סיפור ההצלחה הזה מופיע פתאום אירוע לא נעים: בבעלות יגאל ואביו חזקיה שני בתי מגורים ומשקי-עזר במושב בית הגדי, מועצה איזורית עזתה. חברת דמרי שכרה מהם את הבתים, בכ-1,200 דולר לחודש, והפכה אותם למחסנים. אלא שיום אחד התברר, שהשימוש אינו חוקי. בית משפט הורה להפסיק להשתמש במבנים כמחסנים, והאב ובנו הפסיקו לקבל את ההכנסה הנוספת הקטנה הזו. אל תדאגו, הם מצליחים לגמור את החודש.

באחרונה הודיעה חברת דמרי, שהיא בוחנת אפשרות לרכוש מהציבור את כל מניותיו. זה יאפשר לה להפוך לחברה פרטית, ואז מן הסתם נדע פחות על ההטבות והמשכורות של בני המשפחה.