אם נאסוף את מנות הפרסום והחשיפה שיש ל
יאיר לפיד בעשור האחרון, את שעות המסך, הרייטינג, מספר הקילוגרמים של המייק-אפ והג'ל, נוסיף את הייחוס המשפחתי, הטורים בעיתון וההופעות החיות ברחבי הארץ; לדעתי, נגיע למסקנה שאין כל הפתעה במספר המנדטים שהשיג בבחירות, עם כל הכבוד לאנשים שאסף סביבו ויש הרבה מהם.
אין הרבה אנשים בישראל שקרובים לרמת החשיפה שצבר יאיר לפיד, בזכות עצמו או בזכות ייחוסו. רק לשם הדוגמה, אם שלמה ארצי היה מחליט לרוץ ברשימה לכנסת הזו, והיה אוסף בדרך לרישום המפלגה 19 טרמפיסטים אנונימיים בדרך, אני משער שהוא היה מכניס אותם לכנסת, עם קמפיין ראוי ומחשבה בריאה. אם לרב אמסלם לא היה זקן והייתה לו איזו פינה קבועה בתוכנית של יאיר לפיד, הוא היה עובר את אחוז החסימה בהליכה. בקיצור, במקרה של יאיר לפיד, הבחירות וההישג האלקטוראלי הם החוכמה הקטנה.
מסוגל לבצע את השינויים המיוחלים? האתגר והמבחן הגדול של יאיר לפיד הוא השינוי שהוא מבקש להביא ובו השתמש בקמפיין שלו,
שוויון בנטל וחיזוק מעמד הביניים.
הנושאים הללו מדידים מאוד. השוויון בנטל יתבטא לא במלחמת אזרחים עם החרדים, אלא בתוצאה פשוטה בה
רק תלמידי חכמים שנבחנו ונבחרו ימשיכו במסלול תורתם אומנותם, כל השאר ישרתו בצבא או בשירות אזרחי וישתלבו בעולם התעסוקה. אפשר להקביל לאקדמיה ולראות מה אחוז הסטודנטים שממשיכים לתארים מחקריים ולדוקטורט, זה יעזור לנו למקם את אחוז האישורים לתורתו אומנותו. המספרים בתחום זה ידועים לכל, מה שנשאר זה רק להבין באיזה שלב בקדנציה הזו נראה חקיקה ותקצוב שאוכף אותה.
חיזוק מעמד הביניים יושב בעיקר על נטל המס, עלויות המחיה ודיור בר-השגה. כל שאר המרכיבים בתחום מעמד הביניים הם פחות חשובים או לא ניתנים להשגה בטווח הקדנציה הקרובה. גם כאן, כולנו מכירים את המספרים גם של המיסוי, גם של עלויות המחיה ובטח בתחום הדיור שאינו בר-השגה.
כולנו נוכל לראות ולשפוט במהלך הקדנציה הזו, האם 19 מנדטים מנוצלים לשינוי משמעותי או שהיו הצבעת מחאה, כפי שקרה עם לפיד האב לפני כעשור.
אני מאחל ללפיד הצלחה מכל לב, וכך גם לכל הכנסת החדשה הזו.
קדנציה בכנסת ישראל אינה עונת שידורים בקשת או ברשת, אם התוכנית נכשלת או לא משיגה את מטרתה, היא סתם כך יורדת ויש שידורים חוזרים. אם התוכנית נכשלת כך גם החיים שלנו כאן. אם באתם לשנות אז כך תעשו.
