|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הכסאות מחכים לכם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הכנסת ה-19: חוק ומשפט
|
|
הבעיה מספר אחת של מערכת המשפט אינה היחסים עם הרשויות האחרות אלא העומס הבלתי-נסבל, הגורם לפגיעה קשה בנכס החשוב ביותר של בתי המשפט: אמון הציבור. הנה מיפוי של הגורמים העיקריים לעומס והצעות מעשיות לפתרונם, לשימושם של חברי הכנסת ה-19
|
|
|
המילטון. לא חרב ולא ארנק
|
|
|
|
נקודת המוצא החשובה ביותר לטיפול בבעיות הללו חייבת להיות התחושה שאנו מצויים במצב חירום העלול להביא לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט. יש לחזור ולשנן את אמירתו של אלכסנדר המילטון, שר האוצר הראשון של ארה"ב: "לשופט אין חרב ואין ארנק; כל שיש לו הוא אמון הציבור". מי שרואה שהשופט מאחר, מי שנתקל בעורך דין שרלטן, מי שמחכה שנים לפסק דין – עלול להחליט בפעם הבאה לוותר לחלוטין או לפנות לדרכים אחרות שלא בהכרח יהיו חוקיות. זוהי סכנה אמיתית, מוחשית ומשמעותית לשלטון החוק ולדמוקרטיה בישראל, והיא מחייבת טיפול אמיתי, מיידי ומעמיק.
|
|
|
|
כאשר עוסקים חברי הכנסת במערכת המשפט, הם נוטים להתמקד בנושאים מעוררי המחלוקת - שמטבעם מעניקים להם כותרות: יחסי בג"ץ והכנסת, אקטיביזם שיפוטי, אופן בחירת השופטים ועוד. אולם אלו אינם הנושאים החשובים ביותר. הבעיות הגדולות של מערכת בתי המשפט נמצאות בערכאות הנמוכות יותר - בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט המתמחים (עבודה, תעבורה, משפחה).
מינוי שופטים הוא כמובן נושא חשוב המצריך חשיבה וגם רפורמה, אך הרבה יותר דחוף לעסוק במה שקורה אחרי שהשופטים מתמנים. יחסי בג"ץ והכנסת הם עניין שולי שבשולי מבחינת מספר התיקים ומבחינת ההשפעה הישירה והמיידית על האזרח מן השורה. ואילו אקטיביזם שיפוטי הוא נושא עיוני, המשליך כמעט אך ורק על היחסים בין הרשויות ולא על עניינו של האזרח המבקש צדק.
העומס הבלתי-אפשרי של בתי המשפט - זהו הנושא המחייב את ההתייחסות המעמיקה והדחופה ביותר. כמעט חצי מיליון תיקים נפתחים מדי שנה, והמערכת רצה בכל הכוח כדי להישאר במקום - דהיינו: לסגור בערך את אותו מספר תיקים. היא אינה מסוגלת להתמודד עם המלאי הקיים, המסתכם גם הוא בכחצי מיליון תיקים. התוצאה היא שבהרבה יותר מדי תיקים אנו רואים פסקי דין הניתנים שלוש, ארבע ואפילו שש ושבע שנים לאחר שההליך החל. מעבר לעינוי הדין הזועק לשמיים, במקרים רבים לפסקי הדין הללו כבר כמעט שאין משמעות מעשית.
תוספת שופטים אינה הפתרון, משתי סיבות. ראשית: יש מגבלות תקציביות ויש צרכים לא פחות חשובים המשוועים למענה. שנית: מותר להניח שאם יהיו יותר שופטים יהיו גם יותר תיקים, בדיוק כשם שתוספת כבישים מגדילה את מספר כלי הרכב הנוסעים בהם. לכן, הפתרונות צריכים לבוא בתוך המערכת הנוכחית. הפתרונות הללו קיימים, הם פשוטים והם צודקים. חלקם אפילו לא מחייבים חקיקה, אלא רק הנחיות מתאימות ופסקי דין מדריכים. יש פתרונות רוחב שמן הראוי להחיל על כל המערכת, ויש פתרונות נקודתיים לבעיות ספציפיות.
אני מבקש להציג בשורות הבאות את הפתרונות המוצעים הללו, לתשומת ליבם של חברי הכנסת ה-19, לצד פנייה אליהם: במקום לעסוק באלפי הצעות חוק פרטיות שאינן מגיעות לידי סיום, במקום לחפש כותרות בהצעות חסרות היגיון, קחו לידיים את בעיית בתי המשפט. פתרונות לבעיה זו, ולו חלקיים, יהוו שירות ענק לדמוקרטיה הישראלית ולאזרחי ישראל.
|
|
הבעיה מספר אחת והסתעפויותיה
|
|
|
|
להעלות את רף הכניסה למקצוע [פלאש 90]
|
|
|
ריבוי עורכי הדין. זו הבעיה הגדולה ביותר. יש הרבה יותר מדי עורכי דין שאין להם מספיק תעסוקה, יש הרבה יותר מדי עורכי דין שאינם מתאימים למקצוע הזה, ומן הסתם – יש חפיפה רבה בין שתי הקבוצות הללו. הפתרונות: להעלות בצורה משמעותית את רף הכניסה למקצוע. התמחות ארוכה יותר, התמקדות בבחינות הלשכה במהות ולא בפרוצדורה, ציון נדרש גבוה יותר בבחינות, אולי אפילו דרישה לעמוד במבדקי אישיות בנוסף לבחינות.
הליכי סרק. בעיה הנובעת מן הקודמת: תביעות אזרחיות המוגשות ללא בסיס, כתבי אישום שאין להם מקום, בקשות והתנגדויות שכל מטרתן למשוך זמן. הפתרון: הטלת אחריות אישית על עורכי הדין. במישור האזרחי – חיובם בהוצאות אישיות כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שאכן מדובר בהליכים מיותרים. במישור הפלילי – הקמת גוף מפקח חזק ועצמאי על רשויות התביעה, הידוק הדין המשמעתי לסניגורים המנצלים לרעה את ההליכים.
תביעות ייצוגית סחטניות. הסתעפות מהסעיף הקודם: בקשות לתביעות ייצוגיות שכל מטרתן להביא את הנתבע לשלם, בעיקר לעורכי הדין התובעים, כדי להיפטר מהנדנוד הזה. הפתרונות: הרחבה בחקיקה של סמכות בית המשפט לדחות בקשות כאלו על הסף וחיוב עורכי הדין התובעים בהוצאות אישיות. מי שפועל ממניעים של רווחים, חייב גם ליטול על עצמו את הסיכון שיפסיד.
|
|
|
העם היושב בציון אוהב הליכים משפטיים
|
|
|
אי-עמידה בזמנים. רעה חולה כללית של מערכת בתי המשפט: שופטים המאחרים לדיונים, עורכי דין ההולכים בעקבותיהם, נאשמים שאינם מופיעים. הפתרונות: חיובם של השופטים להגיע בזמן תוך אפשרות להטלת סנקציות במקרים קיצוניים, לצד הימנעות מקביעת שורה ארוכה של דיונים לאותה שעה. פסיקה מיידית נגד הצד שעורך דינו מאחר בצורה בלתי סבירה, ומתן אפשרות לשנות את הפסיקה רק אם האיחור נבע מכוח עליון. מעצר מיידי של נאשמים שאינם מתייצבים ושחרורם רק בהפקדת ערבות משמעותית במזומן. חיבת-יתר להליכים משפטיים. מעבר לכך שהליכים רבים נובעים מחוסר מקצועיות ו/או מהכורח להתפרנס בכל דרך, לא מעט הליכים מגיעים לבית המשפט מתוך אופי ליטיגטורי של העם היושב בציון. הפתרון: הרחבת השימוש בכלים חוץ-משפטיים במימון המדינה. הפניה לגישור, פישור ובוררות במקרים בהם מתרשם בית המשפט שהפערים בין הצדדים אינם בלתי-עבירים. חשוב מאוד שהליכים אלו יהיו על חשבון המדינה, כדי שיהיו שווים לכל נפש. הצעתו של השר היוצא יעקב נאמן לבוררות חובה היא נכונה ביסודה וראוי ליישם אותה, גם אם ניתן להתווכח על פרטיה.
|
|
|
נוכחות תקשורתית בלי חשיפת שמות
|
|
|
אורך פסקי הדין. הבעיה אינה גדולה כמו בשנים קודמות, בהן רוב השופטים הושפעו מכתיבתו האקדמית של אהרן ברק, אך עדיין ניתן לראות לא מעט פסקי דין שאורכם אינו עומד בשום יחס למהות הדיון. הדבר בולט במיוחד בבתי הדין לעבודה. הפתרונות: פסקי דין מדריכים של נשיא בית המשפט העליון ונשיאת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחשיבות שבקיצור פסקי הדין, תוך איזון בין פריסת התמונה הכוללת לבין הימנעות מארכנות-יתר. להעביר לשופטים עוד ועוד סדנאות לכתיבה תמציתית. לעשות שימוש באמצעים המודרניים כדי להפנות לטענות הצדדים ולפסקי דין קודמים, כלומר: להסתפק בתמצית ולתת את השאר בקישורית. היעדר ביקורת מספקת על השופטים. נציבות תלונות הציבור על שופטים פועלת כמעט במחשכים, תוך פרסום של דוח שנתי בלבד וללא שמות השופטים הנילונים. בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים מתנהלים הדיונים בדלתיים סגורות, דבר המונע ביקורת תקשורתית וציבורית על הנעשה בהם. הפתרונות: לפרסם בצורה שוטפת את החלטות נציבות התלונות, כולל שמות השופטים. לאפשר לתקשורת ולנציגי ארגונים ציבוריים להיות נוכחים בדיוני המשפחה והרבניים, ואף לדווח על הנעשה בהם, ללא פרטים מזהים של הצדדים.
|
|
| תאריך:
|
05/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2013
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עומרר
|
5/02/13 11:14
|
|
|
|
|
|
עידןסובול
|
5/02/13 13:01
|
|
|
|
2
|
|
ירון זכאי 1
|
5/02/13 11:50
|
|
|
|
3
|
|
לא בית דין
|
5/02/13 11:54
|
|
|
|
4
|
|
עידןסובול
|
5/02/13 12:07
|
|
|
|
|
|
הנ"ל
|
5/02/13 12:21
|
|
|
|
5
|
|
טנא
|
5/02/13 12:38
|
|
|
|
6
|
|
טנא
|
5/02/13 12:45
|
|
|
|
|
|
טנא
|
5/02/13 14:13
|
|
|
|
7
|
|
שוקי משעול
|
5/02/13 13:12
|
|
|
|
|
|
חורפי
|
5/02/13 14:19
|
|
|
|
|
|
חורפי
|
5/02/13 14:26
|
|
|
|
|
|
חורפי
|
5/02/13 15:18
|
|
|
|
8
|
|
צרצר
|
5/02/13 16:42
|
|
|
|
9
|
|
םו
|
6/02/13 03:58
|
|
|
|
10
|
|
חבר
|
6/02/13 04:18
|
|
משכן הכנסת קושט בדגלי ישראל ובפרחים, משמר הכנסת עבר אמונים, והכל לכבוד יומה הראשון של הכנסת החדשה. בירושלים תתקיים בצהריים (יום ג', 5.2.13) הצהרת האמונים של חברי הכנסת התשע-עשרה. ישיבת הפתיחה והצהרת אמונים של חברי הכנסת תתקיים באולם המליאה בשעה 16:00, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ובהשתתפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ובהשתתפות ותיק חברי הכנסת בנימין (פואד) בן-אליעזר.
|
|
|
|
|
יש הרבה נבחרים חדשים בכנסת ה-19. מנהיגי מפלגות חדשות וחברי כנסת בתוליים. חסרי הניסיון והוותיקים, כולם גם יחד משמיעים טיעונים שונים, חסרי מקוריות, כדי לנסות ולהשיג את מבוקשם בדיוק לפי מה שדמיינו לעצמם לפני שנבחרו. האופנה הרווחת בימים אלה היא משפט המפתח - "אין בעיה, נלך לאופוזיציה".
|
|
|
|
|
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין פגש (יום א', 3.2.13) את חברי הכנסת החדשים במסגרת יום העיון של הכנסת, ואמר כי מעולם בתולדות הכנסת, לא הייתה תחלופה רבה כל כך של חברי כנסת בין קדנציות.
|
|
|
|
|
מפלגת העבודה הינה מפלגת אוכלת ראשיה, כי הפסד בבחירות, צורב ככל שיהיה אינו תמיד מעיד על פגם במנהיג. תארו לכם מה היה קורה אילו היו מעיפים את מנחם בגין ז"ל מיד לאחר כישלונו הראשון בבחירות?
|
|
|
|
|
בואו נחזור אלפי שנים לאחור. כל בני הארץ הזו הם עובדי אלילים. האלילים מאכזבים כי יש אסונות טבע, ויש מחסור, בצורת, ברד, ארבה ומה לא, ואז מנתצים את האלילים ויוצרים חדשים. וכך הריטואל הזה המשיך עד שאיזה חכם אחד שקראו לו משה הבין שמשהו דפוק בשיטה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני  מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
