כשמר
מוטי זיסר חייב עשרות מיליוני שקלים לבנק פועלים, הוא יקבל תספורת אישית מהספר הצמוד
ציון קינן, מנכ"ל בנק פועלים, כי יש לו את אלביט הדמיה. כך ש-850 מיליון שקל יכולים להיבלע בתער התספורת לספר צמרת, העונה לשם ציון קינן. לא כל אחד יכול להסתפר אצלו. הוא בוחר בפינצטה את הזכאים לתספורת.
כשלשושנה לוין משיכון ד' בבאר שבע, אם חד הורית לארבעה ילדים, הצטבר לה חוב של 26.000 שקל ופיגור בתשלום של שלושה עשר חודשי משכנתא, מאוימת בזריקה מביתה. אם חד הורית מחוסרת עבודה אינה מבקשת תספורת. היא רק מבקשת פריסה. כלפיה אין נכונות לפשרה, רק תביעת פירעון החוב או נטילת הדירה. לשושנה לוין אין זכות כניסה למספרה של ספר הצמרת ציון קינן.
כשמר
נוחי דנקנר חייב עשרות מיליוני שקלים לבנק לאומי, הוא יקבל תספורת אישית מהספרית האישית הצמודה רקפת רוסק-עמינח, מנכ"כלית בנק לאומי, כי יש לו את גנדרן הולמרינגס, חברת-האם של אי.די.בי אחזקות. כך ש-450 מיליון שקל יכולים להיבלע בקופתה של ספרית הצמרת רקפת רוסק-עמינח, שקיבלה לידיה את ניהול צעצוע-ההון, ששמו בנק לאומי.
כשלמשפחת בוסקילה מאור עקיבא הצטבר פיגור חוב לבנק משכנתאות מרחף עליה האיום, שגורלה יהיה כגורל אלף המשפחות שגורשו מבתיהם, כי לא עמדו בהסדרי תשלום המשכנתאות. אלף משפחות שאין להן דרישת רגל בהיכלי ספרי הצמרת.
אי.די.בי אחזקות חייבים 1.7 מיליארד שקל לבעלי אגרות החוב, ששרבים מהם הם עמך ישראל, רבים מהם פנסיונרים שחסכו כל חייהם, שרק ביקשו דרך לשמור על ערך כספם כחיסכון.
הקפיטליזם החזירי עובד שעות נוספות כדי למלט את נוחי דנקנר ממחויבויותיו, כאשר הוא למעשה מנהל חברת אי.די.בי אחזקות, חברה בפשיטת רגל.
המוצא היחיד להתמודד עם פגיעה נפשעת של הון מופקר בהון האנושי של החברה הוא בהלאמת הבנקים ולהעבירם לרשות המדינה.
במקרה של חברת אי.די.בי, המשטה בבעלי אגרות החוב, שמורה לבעלי אגרות החוב הזכות להשתלט על חברת אי.די.בי ולסלק את קבוצת המנהלים שמובילה אותה. הם צריכים להוציא ממנה מה שאפשר לטובת הפנסיונרים והמשקיעים.
בעלי אגרות החוב נתנו לנוחי דנקנר מרווח זמן של חודשים רבים לפרוע את חובותיו, אבל הוא משטה בנושיו בהבטחות שווא. בחסות הקפיטליזם החזירי, שעובד שעות נוספות, ההון האנושי העובד, שחסך ביושר את כספו, מוצא עצמו נשדד על-ידי הון מופקר של האדון נוחי דנקנר בחסות ספרי צמרת כדוגמת ציון קינן.
יש לגדוע את הענף של ספרי צמרת העורכים תספורת להון נואף. רקפת רוסק-עמינח וציון קינן חייבים להפנים, שהם מונו להיות מנהלי בנקים, בהם נמצאים חסכונות, שהושקע בהם זעה רבה של עמל שנים שליגיע כפיים בחרושת ובבנין, בשדה ובניקיון משרדים, בעבודה רוחנית באקדמיה ובעבודה פיזית במלאכה ובתעשיה.
אם ציון קינן ורקפת רוסק-עמינח המירו את תפקידם בניהול הבנק במקצוע המועדף של ספרי צמרת להון, עליהם ללכת מייד יחד עם מוטי זיסר ונוחי דנקנר. ללכת ולעזוב מייד את הבנק.
יש להפסיק את הסרט הנע של קפיטליזם חזירי ולהעביר את הבנקים לידי המדינה. ונשתמש במילה הנכונה והמדויקת - הלאמה.
