|   15:07:40
דלג
  לאה טרן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

יומן תרבות (6)

המשוררת הצעירה נעם פרתום מתכתבת עם אלתרמן, הומרוס ו-וולך יותר מ-250 ממצאים ארכיאולוגיים בתערוכה "הורדוס - מסעו האחרון של מלך יהודה" במוזיאון ישראל "אנטי", המחזה המודרני של אנוי, בבימוי אריה יבגני, מעניק לאוהדי התיאטרון חוויה רגשית משמעותית
24/02/2013  |   לאה טרן   |   כתבות   |   תגובות
נעם פרתום. שפה ייחודית לה [צילום מסך]

שירה צעירה העולה על גדותיה, לא כבולה לעקרונות המודרניסטיים, מוציאה את השירה מהנפטלין להיות נגישה, עכשווית, מעבירה מסרים עיקריים בבהירות, בשקיפות, מתרכזת בעיקר, ועושה זאת בחן, בהומור, בדיוק, כאילו נותנת לקוראיה בוקס ישר בפרצוף.

זוהי שירתה של משוררת צעירה, שספר שיריה הראשון עשה הרבה רעש, והוא נקרא: "להבעיר את המים באש", בהוצאת חרגול/עם עובד, 189 עמ'. שם המחברת הוא נעם פרתום.

נעם שולטת בעברית עכשווית, מייצרת שפה ייחודית רק לה, שבה היא מעבירה ומצביעה על חוויות אנושיות ואישיות, בכלי הפוסט דיגיטלי של בני דורה - האינטרנט. בשיריה ניתן לאתר שפת רחוב, שיש בה גם עמקות וידע ספרותי. היא מתכתבת עם אלתרמן, הומרוס, סילביה פלאת, חזי לסקאלי ויונה וולך.

נראה כי היא מושפעת הרבה מיונה וולך, אם כי אמרה פעם בראיון אישי, כי יונה וולך אינה רלוונטית היום (כנראה שבכל דור ודור קמים צעירים ומתמרדים בדורות הוותיקים הקודמים להם). פרתום מתכתבת גם עם משוררי הביט האמריקנים. כמו למשל וולט ויטמן, "הצורח את צרחתו הפראית מעל גדות העולם". יש בשירתה ויטאליות אינסופית, כמו התפרצות הר געש מילולי, מוסיקליות נפלאה (היא למדה בבית ספר רימון לאמניות), אך באותה מידה שפה גסה, בוטה, אנטי ממסדית, ולעיתים אנטי מוסרית.

פרתום היא פרפורמרית. היא לומדת את שיריה בעל-פה ומשחקת אותם. הביצוע השירי נקלט היטב בתודעת השומע. המילים אינן נשארות רק על הדף הלבן, כי אם מקבלות עוד מימדים: תיאטראליים ומוסיקליים, לא עוד שירה סתומה ופסיפס של דימויים ומטאפורות, כי אם מסרי תוכן, מילים וצורה באופן ויטאלי, מיוחד ועכשווי. היא עושה זאת באמצעות פרויקט השירה פואטיוב. תרבות האינטרנט, שהיא תרבות אינסטנט, בה לוחצים על כפתור היוטיוב ומקבלים משהו לשמוע ולראות, כפי שעושה זאת נעם פרתום הנמצאת בחזית הטכנולוגית; לדוגמה: שיר ה"מישמישים" ביוטיוב [ראה מעלה].

תערוכה במוזיאון ישראל
הורדוס במוזיאון ישראל [צילום: פלאש 90]

בימים אלו נפתחה תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, הנקראת: "הורדוס - מסעו האחרון של מלך יהודה", וזאת בעקבות תגלית מרעישה של פרופ' אהוד נצר, שחקר ארבעים שנה ומצא לבסוף את קברו של הורדוס בהרודיון. שם גם מצא את מותו לאחר שנפל לרגל עבודתו וחפירתו באתר. התערוכה בעצם מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר. אצרו אותה דויד מבורך וסילביה רוזנברג.

הורדוס היה ועדיין דמות שנויה במחלוקת. הוא צאצא למשפחה אדומית, אנטיפטרוס, שהתגיירה עוד בתקופת החשמונאים. כמו רוב האדומים שנכבשו עם כיבוש המלך יוחנן הורקנוס במאה השנייה לפנה"ס, כך גם משפחת הורדוס בחרה להתגייר ולא להיות מגורשת.

הורדוס קיבל תפקיד חשוב בגיל עשרים וחמש מאת ממלכת רומי, שחיפשה נאמנים בארץ ישראל, והתמנה לנציב הגליל, שם היה עליו לדכא מרידות של יהודים, חוזרות ונשנות, שלא הסכימו עם שלטון העריץ הרומאי. כך מספר לנו יוסף בן-מתיתיהו, בספרו "קדמוניות היהודים", ספר 13, פרק 9.

עם פלישת הפרתים לא"י ולסוריה בשנת 40-38 לפנה"ס, נסע הורדוס לרומא והצטרף לליגיונותיה. הוא לא בחל בדיכוי ובאמצעים אכזריים אחרים נגד יריביו היהודיים, עד שהעיר ירושלים נכבשה בשנת 37 לפנה"ס והוא הפך מלך יהודה, מינוי מטעם הרומאים.

לאחר מינויו וכוחו השלטוני העצום, ניסה למצוא חן בעיני היהודים, והתחתן עם מרים החשמונאית, הוא ידע עד כמה חשוב לעם היהודי לשמר את זכר גיבוריו, ובפרט את מלכות בית חשמונאי. מרים ילדה לו שלושה ילדים. אך עם הזמן הורדוס האדומי לא בטח באיש סביבו, גם לא במשפחתו. מרים הואשמה בבגידה, והוצאה להורג בפקודת הורדוס בעלה, כמו גם אמה אלכסנדרה ושניים מבניו. בכך חשב הורדוס להיפטר מבית-חשמונאי האהוב כל-כך על העם. העם שנא אותו עד מותו בשנת 4 לפנה"ס. הוא נקבר בהרודיון ועם מותו בא קץ למלכותו עקובת הדמים, אך גם המשגשגת מבחינה כלכלית-מסחרית והערים והמבנים אותם בנה המלך הזר והשנוא על העם. הורדוס היה הבנאי הגדול של ארץ ישראל, בימיו ירושלים הייתה אחת הערים היפות במזרח, ובה בית-המקדש המפואר.

התערוכה במוזיאון ישראל היא ייחודית בעולם, היא משקפת את הישגיו של הורדוס, בממצאיה, בשחזורה, וכן בסרטי הווידאו המשקפים את אחד השליטים הגדולים, שבנו את ארץ ישראל בתקופת העולם העתיק.

יותר ממאתיים וחמישים ממצאים ארכיאולוגיים נמצאים בתערוכה, ביניהם קבר של הורדוס, אמבטיה מארמונו בקפריסין, שיחזור קיר מארמונו, ספר של יוסיפוס פלביוס בלטינית משנת 1470 לפנה"ס, מבנים מקפריסין, מיריחו, ייבוא ממלכתי של מזון בכדים, העיר קיסריה על ההיפודרום שלה, מצדה עם הארמון הצפוני, דיוקנאות של קיסרים מרומא, כמו: אוגוסטוס, אנטוניוס, קליאופטרה ואחרים. מכל הממצאים אפשר ללמוד על תולדות האזור בכלל, ועל ארץ ישראל בפרט מבחינה פוליטית, אדריכלית ואסתטית.

"אנטי" בתיאטרון גשר
משתתפי "אנטי" [צילום: דניאל קמינסקי]
מחזה על-פי אנטיגונה מאת ז'אן אנוי; בימוי: יבגני אריה
▪ ▪ ▪

שמו של המחזה "אנטי" - קיצור של אנטיגונה, משתמע לשתי פנים. האחד, שם חיבה כביכול לנערה, ואילו השני אומר על כוחה של נערה מול וכנגד שליט גדול ואכזר כל-יכול, שכביכול בשם החוק עושה מעשה אכזר, בכך שאינו מרשה לאחייניתו לקבור את אחיה, שהוא ציווה לרצוח. הנערה אינה מוותרת לדודה, ומוכנה למות למען רעיון קידוש הבאת המת לקבורה. היא מאורסת לבנו של המלך קריאון ומובטחים לה חיים טובים, אך המעשה שהיא עומדת לעשות יעלה לה בוויתור על חיי אושר ועושר עם אהובה שלו היא מאורסת.

במחזה מועלה סיפור מרידה נגד החוק. חוק אכזר, לא אנושי, המתרחש בעולם העתיק, ביוון, אך בקלות יכול להיות מועבר לתקופתנו. בסך-הכל את החוק יוצרים אנשים וביכולתם גם לשנותו. אנטי הולכת עם רגשותיה האישיים והאנושיים ומשלמת את מחיר חייה. קל להזדהות עם אנטיגונה המודרנית, החיה במציאות עכשווית. היא צעירה מרדנית, דעתנית, עצמאית ועוצמתית, שלא כאחותה היפה, שכל כוחה הוא בחיצוניותה ובשאיפה למצוא בעל עשיר, שיספק לה חיים נהנתניים.

המחזה המודרני שומר על עקרונות הטרגדיה היוונית העתיקה של מחברה - סופוקלס. היא מתחילה באמירה פילוסופית, שכל הסופים של בני האדם הם שווים. כולנו נמות בסופו של דבר. ההבדל הגדול בין אדם לרעהו הוא בתהליך החיים. כידוע, גורל האדם נקבע מראש לכל אחד, ואי-אפשר לברוח ממנו. הגורל בטרגדיה היוונית הוא ישות בפני עצמה שאינה מופיעה במקרה, הוא ידוע וקבוע מראש.

תיאטרון גשר ואריה יבגני מעלים הצגה נוגעת ללב, יפה, כשעיצוב הבמה משמש בה חלק חשוב. יש תחושה של ארמון על חוף הים. גם הלהקה המודרנית המספרת ומציגה, מתכתבת עם המקהלה היוונית העתיקה, שהיה לה חלק חשוב בהבנת הטקסט התיאטרלי. סשה דמידוב, וירטואוז המשחק והקול, מתנועע כליצן פופ בלהקה ומספר את סיפור הטרגדיה בהתחלה וגם בסוף.

שמואל וילוז'ני בתפקיד המלך קריאון יוצר כאן תפקיד רציני וחכם, ולעומתו הנערה רות רסיוק הקטנה בתור אנטיגונה יוצרת יחס של הזדהות ואמפטיה.

המחזה המודרני של אנוי בבימויו של אריה יבגני מעניק לאוהדי התיאטרון חוויה רגשית משמעותית ואסתטית. שווה לראות.

תאריך:  24/02/2013   |   עודכן:  24/02/2013
לאה טרן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יהדות צפון-אפריקה, שרובה הגדול עלה לישראל, סובלת מהיעדר משווע של היסטוריוגרפיה מוסמכת על אודות גורלה, אורח-חייה והסבל הנורא שפקד אותה בעבר בקרב עם מוסלמי ותחת שלטון קולוניאלי-צרפתי.
24/02/2013  |  ראובן לייב  |   כתבות
לפעמים אנשי ציבור נענשים על לא עוול בכפם. בסך-הכל הם עושים את אותם הדברים שהם עוסקים בהם תמיד. הבעיה היחידה היא שאיזה עיתונאי או אפילו סתם כותב בלוג אנונימי מתלבש על אותו אדם וכותב עליו דברים שליליים באינטרנט. האם זה נורא? בעידן גוגל - זה אסון.
24/02/2013  |  מרטין בוקסדורף  |   כתבות
האוכלוסיה הערבית בישראל אינה "מגזר ערבי" אחד, אלא מספר לא קטן של אוכלוסיות מזרח תיכוניות, שחלקן אינן ערביות, הנבדלות זו מזו בדתן, תרבותן, לשונן, מוצאן האתני ורקען ההיסטורי - ערבים, אפריקנים, ארמנים, צ'רקסים ובוסנים. קבוצות אלה בדרך כלל אינן מתערבות זו בזו, וחיות בנפרד בכפרים שונים או בשכונות משפחתיות שונות.
24/02/2013  |  מרדכי קידר  |   כתבות
אתר "הבמה" הוא אחד האתרים החשובים ביותר בתחום התרבות בעשור האחרון. יוזמת רעיון האתר והמנכ"לית היא אשת העסקים דינה נאור. כבר בצעירותה גילתה נאור יכולות של מובילת דעה בתחום התרבות. בין חבריה כונתה תמיד "שרת התרבות". היא צרכה תרבות באובססיביות, עד אשר החליטה להפוך את האובססיה למקצוע.
24/02/2013  |  רועי אורן  |   כתבות
אחת לשבוע הלך רפי לבקר את חבשוש בשכונת התימנים הנמצאת בפאתי מאה שערים. המרחק אינו גדול ובעשר דקות הליכה הגיע. לפעמים הסיע אותו נהג מהבסיס עד למדרגות, ומהם היה יורד אל חצר השכונה. כמה בתים בה היו נעולים. דייריהם הלכו לעולמם ויורשיהם שלא התגוררו בשכונה טרם החליטו מה יעשו בדירות הוריהם. בצד ימין, אחר גרם המדרגות, היה בית הכנסת בן שתי הקומות. בקומה העליונה ששימשה לתפילה בלבד התפללו אלה שאיחרו להצטרף למניין בקומה התחתונה שהייתה גם בית מדרש. אנשים באו לכאן ללמוד תורה ולפני תפילת מנחה היו משמיעים פסוקי זמרה בנעימה שרפי אהב.
24/02/2013  |  יונה סוקולובסקי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il