מי שמתמודד על ראשות מפלגת העבודה עושה זאת כדי להוביל וכדי להשפיע על-פי דרכו ודרכה של המפלגה. ביקורת והתנגדויות אין מספקות, נדרשת הנהגה ששואפת ללקיחת אחריות ולעשייה.
שלי יחימוביץ' הציעה עצמה ליעד זה, קיבלה את הזכות ושכנעה ביחד עם חבריה, הח"כים החדשים, פחות או יותר. בהתבהר מצב העניינים ויחסי הכוחות כעת, מסתבר שעל-אף התוצאה המאכזבת, יש באפשרותה של המפלגה להשתלב ברשות המבצעת באופן משמעותי.
שלי אומרת ש"תהום אידיאולוגית מפרידה" בנינו לבין הליכוד ונתניהו. לא לגמרי הבנתי מהי התהום. נניח ששלי שרת אוצר; איזה מהלכים ששלי הייתה רוצה לעשות (כשרת אוצר) בקביעת סדר עדיפות לאומי נתניהו היה פוסל על הסף? אני בכלל לא בטוח שיש כאלה, ואם באמת יש נושאים כאלה אז רצוי שכולנו נדע מכך במקום להסתפק בהצהרות גבוהות וחסרות תוכן על "תהומות" ו"אידיאולוגיה".
ההבטחה לא לשבת עם ביבי - אילוץ מיותר
במכתבים אלינו היא זועקת על הפרטות משאבי טבע, נמלים ועוד אסונות לרוב. למה אנחנו לא שומעים שעל זה מתרסקת השותפות האפשרית? בבקשה, תציעי לנתניהו שאת תהיי באוצר, מס החברות יעלה למה שאת רוצה, ההפרטות יפסקו, נעלה מיסים כאן ונוריד שם, השחיתות תמוגר, אבל שיהיו הצעות ברורות! לפחות תני לנו לשמוע שהוא זה שדוחה אותך ולא להפך.
משום מה נדמה לי שהפערים בין הליכוד לעבודה בתחום הכלכלי לא יותר גדולים מאלה שבין לפיד ובנט בתחום המדיני... נכון, יכול להיות שנתניהו אכן משחק משחק פוליטי רק לשם שיפור עמדות מול השותפים הפוטנציאלים האחרים. גם במקרה כזה בואו ניתן לו להזיע מול הצעות למהלכים קונקרטיים שאותם יידרש לשלול במפורש.
אה, כן, הבטחנו. נכון, הבטחנו שלא נשב עם ביבי. זה נכון, לצערי, אכן הבטחנו. חשבנו שזה ימשוך אלינו בוחרים. חבל מאד, כי לא רק שזה לא משך בוחרים, זה גם מכניס אותנו לעוד אילוץ מיותר שלא היה בו כל צורך. אנשים עושים טעויות ומותר לטעות. (עדיף לא לטעות יותר מדי כי אז...) בכל אופן, אני מציע לשלי להתעלם מההבטחה למרות שברור שיהיה מי שיחגוג ויגיד "גם היא מזגזגת". אני מציע את זה ולו מהסיבה שפשוט אין לה ברירה.
העבודה לא תבחר שוב בשלי
אם שלי רוצה להמשיך ולהנהיג את המפלגה האלטרנטיבית לשלטון היא חייבת לקבל החלטות ולנצל הזדמנויות ולו מהסיבה שפשוט לא יהיו לה יותר. מפלגת העבודה לא תבחר בה שוב להנהיג עוד ניסיון להיכשל שוב באותו מקום. גם אם שלי תצליח בתהליך ההשתלטות שלה (שבעיני הניגוד בינו לבין דמוקרטיה חזק הרבה יותר מזיגזג בעניין הבטחה כזו או אחרת) ותיבחר שוב, הרי שגם אז היא תישאר עם מפלגה קטנה ומצומקת ושוב לא תצליח להנהיג ברמה הלאומית ולחולל שינוי.
בקיצור: אם לא "אבדה תקוותנו", ושלי באמת מאמינה שיום אחד היא תוכל להנהיג גם את המדינה, הרי שהיום אסור לה לדחות על הסף את פנייתו של נתניהו. במקום זאת, כדאי שתציג תנאים ברורים לקוי היסוד אשר כן יאפשרו את שיתוף הפעולה (זאת כמובן שיש בידינו קווי יסוד כאלה שאותם אנו רוצים ויכולים לדרוש). אחרת אנחנו נשארים עם מנהיגת מפלגה זמנית, ביקורתית ונחרצת אך חסרת רצון לקחת אחריות וחסרת אומץ לממש את שאיפותיה שלה עצמה.
