בספרו על המדינה האידאלית מבקש אפלטון לאסור על הצגות תיאטרון. האזרחים, כך הוא מזהיר, עלולים לבלבל בין המחזה לבין המציאות ולתעות באשליות. בתגובה לפנייה אליו, הכריז כבר ראש הממשלה נתניהו שאין בכוונתו לצפות בסרט ״שומרי הסף״. השיקול שלו רחוק מלהיות אפלטוני. למעשה, נתניהו פשוט מסרב להביט אל המציאות המורכבת והקשה בשטחים, כפי שהיא מתוארת בעדויות של ששת ראשי השב״כ האחרונים.
מסורת טרגית
בכך הוא ממשיך מסורת טרגית של מנהיגות פחדנית בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. פחדנית, כי נתניהו הוא לא ראש הממשלה הראשון שמתחמק מלהישיר מבט אל המתרחש בשטחים. אברהם שלום (ראש השב״כ 1980-86) מספר שגולדה מאיר, מנחם בגין ו
שמעון פרס כאחד סירבו לבקר בגדה המערבית, במחנות הפליטים והערים הפלשתיניות ולראות את המציאות בעצמם. נתניהו הוא גם לא הראשון שנמנע מלרדוף אחר הקיצוניים, המשיחיים, המסיתים והאחראים לפעולות תג-מחיר. כך מזהיר אותנו
כרמי גילון (1995-6) כי הרצח הפוליטי הבא נמצא מעבר לפינה לאחר הנסיגה הבאה משטחי יו"ש.
רבים תלו תקווה שהסרט יזכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר, וכך ימשוך יותר צופים להביט אל המציאות ביהודה ושומרון, ביניהם אולי גם ראש הממשלה נתניהו. המאמץ לעצום את עינינו מלווה אותנו כבר כמעט חמישים שנה מאז הוחל החוק הצבאי הישראלי על מליוני פלשתינים בשטחים. לפעמים נדמה שרק על המאמץ הגדול בסרט הפנטזיה הישראלי לפיו לא יושבים שני עמים בארץ הזאת מגיע לנו לקבל כבר אוסקר.
הזדמנות להבקיע את חומת האדישות
יובל דיסקין (2005-11) מתאר את הזמן שחלף מאז החל את שירותו בסיורים בשכם עד שהפנים שאנחנו הישראלים לא רק ניצבים בסרט המורכב בשטחים, אלא שאנחנו בתפקיד ראשי. הוא מוסיף ומתריע כיצד ראשי הממשלה בישראל תמיד לוחצים לקבל תמונת מצב בינארית - שחורה או לבנה. האקדמיה האמריקנית לקולנוע לא בחרה ב"שומרי הסף" ובכך תרמה את חלקה שלה בשמירת הסכסוך עם הפלשתינים בצבע שקוף.
בסרט מתאר
יעקב פרי (1988-1995) את עשרות אלפי התיקים שאסף השב"כ במרוצת השנים, דיסקין נזכר בכאב בפיגועים הרבים שכל המודיעין הזה לא עזר לסכל.
עמי איילון (1996-2000) קובע כי הטרגדיה היא שאנחנו מנצחים בכל קרב, אבל במלחמה אנחנו מפסידים, כשלפלשתינים אין ממש מה להפסיד.
אבי דיכטר (2000-5) מסכם בפשטות ש"שלום לא מייצרים באמצעים צבאיים".
ככל שמתקרבים לתובנות האלה, מתברר למה נתניהו העדיף שלא לצפות בסרט. "כאחד שמכיר אותם, זה אפשרי ליצור יחסי אמון", ממשיך דיכטר. אין לנו לוקסוס לא לדבר עם מי שמוכן לדבר, מוסיף גילון. בסופו של דבר, אתה פוגש בני אדם שהרצון שלהם לשלום לא פחות אמביציוזי משלך, לפי פרי.
הייתה הזדמנות לא רק לגאווה ישראלית עם המועמדות של "שומרי הסף" לפרס האוסקר. הייתה הזדמנות להבקיע את חומת האדישות והזחיחות שלנו, אשר ממלאת את התפקיד המסוכן של התיאטרון במדינה של אפלטון. מי יתן וציבור גדול יבוא בשערי בתי הקולנוע ויעז לשמוע את עדויותיהם של ששת גיבורי הסרט של דרור מורה: גיבורים בעבודתם בשירות הביטחון הכללי, גיבורים כעת בגמלאות בעשייתם למען השלום.
