|
|
עד המדינה ש"ד ז''ל. להעמיד את כולם לדין [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
עד מדינה הוא תוצר של המדינה לשמירת קשרים וקצוות שחיתות מסועפים בין ובתוך כל הרשויות האמונות על ייצור ושימור החוק.
עד מדינה הינו עבריין שהמדינה החליטה לצורך נוחות לתת לו חסינות מהעמדה לדין, ובתמורה יזמר על עבריין אחר שהמדינה מעוניינת מטעמים סובייקטיביים להרשיע ביתר נוחות וביטחון.
עד המדינה שהינו עבריין לכל דבר, לא רק שאינו משלם לחברה ו/או לנפגעים ממנו את המחיר הקבוע בחוק, אלא שבתרגיל חוקי פרי יצירתם של המושחתים הקובעים את החוקים ואת הדרך להשתמש בהם – נהנה מטובות הנאה ע"ח משלם המיסים, והופך לסלב רק כי היה בסוד העניינים היכולים לקשור העבריין האחר לתאוות המדינה להרשיעו.
עד מדינה - תופעה שחייבת לחלוף מהעולם
כל התירוצים של המדינה כאילו לא יוכלו להרשיע עבריין א' בלי עדות עבריין ב' שהיה בסוד העניינים, אלא אם יהפוך לעד מדינה, משוללים כל הגיון ושיוויון הכרחי של כולנו בפני החוק. קל להבין את הטיעון הקטגורי כנגד תופעת עד המדינה שעדותו המפלילה כנגד העבריין המועדף להרשעה על המדינה עלולה להיות חשודה באינטרסים כפולים ומכופלים בייחוד כעת משקיבל טובות הנאה והוא צריך לספק את הסחורה.
כמה עדויות של עדי מדינה שהיו מוכנים לתפור תיק אטום להפליא מכל נזילה של אמת אפשרית, הכל כדי להוכיח שההשקעה בהם הייתה כדאית, צריך עוד כדי להבין שכל העניין הזה חייב לחלוף מהר מאוד מן העולם?
עם מעט סימולציות, ניתן להגיע לתובנה מאוד מסוכנת ממצב עניינים כזה המתרוצץ במסדרונות קובעי ההחלטות בצמרת המשפט הישראלי. האם לא ניתן בידי עבריינים מתוחכמים לבצע שוד לאור היום בחלונות הגבוהים ביותר במדינה, ולדעת כי בידיהם כלי מילוט מהמדרגה הראשונה?
אין קל מזה. אדם שירצה לרכוש נדל"ן או כל דבר אחר בלי לשלם על כך את שוויו האמיתי, יתן שוחד בידי האחראי בשולחן הנכון במשרד הנכון, ויידע כי מה שיקרה הוא אחת משתיים: או שיצליח במזימה וירכוש את מה שביקש בנזיד עדשים, או שייתפס בקלקלתו – יבקש להפוך לעד מדינה, וכל היתר יירשם בספרי ההיסטוריה כחומר לא רלוונטי.
למצות עם כולם את הדין
אין ספק שתופעת ייצור מוצר עד המדינה הינה אחת היצירות המוזרות, המשחיתות, המתמיהות, והמזיקות לכולנו מכמעט כל היבט אפשרי. מה קל יותר מאשר להעמיד לדין את כל המעורבים בעבירות על החוקים, לתת להם לכסח האחד את רעהו לפני שופט, ואח"כ למצות עם כולם את הדין?!
הטענה הלא רציונלית של הפרקליטות הטוענת שאין לה ביטחון מוחלט להרשיע עבריינים כבדים ללא עדות המעורבים האחרים כעדי מדינה, מצוצה מן האצבע (תרתי משמע) כאילו תינוק מפונק מוצץ את אצבעו ורוצה שהחיים יעמדו אצלו בתור ללא מאמץ.
נכון. זה ידרוש מהתביעה הכללית להתחיל לעבוד יותר ברצינות. נכון, זה ידרוש תובעים מקצועיים יותר בשורות מח' התביעה של המדינה. אבל כל זה ראוי ונחוץ למען מדינה נקייה יותר מעבריינים, ושלא תימצא לחלקם קרן המזבח הלא הגיונית הזו להאחז בה בעת צרה ורצון להמלט מעונש.
הדוגמה שעולה אצלי להצלחתה של תביעה כנגד כל הסיכויים, היא הגילוי שאוסקר ווילד היה הומו. רק חקירה נגדית ארוכה ומתוחכמת הצליחה להביא את אוסקר לפלוט משפט שהסגיר אותו מיד. כך יאה לה לתביעה הציבורית לנהל את מע' המשפט, לטובת כולם.
