לצד הדיונים האינטנסיביים על המחלוקת סביב חלוקת התיקים ומספר השרים שיכהנו בממשלה, צוותי המו"מ של הליכוד-ביתנו, יש עתיד והבית היהודי עסקו גם במתווה השוויון בנטל. התקשורת דיווחה על סנקציות כלכליות שיוטלו על תלמידי הישיבות שיבחרו לפעול בניגוד לחוק ולא יתייצבו לשירות צבאי או אזרחי. מההסכם הקואליציוני שנחתם עולה, כי בתוך 45 ימים מכינון הממשלה, תועבר הצעת חוק לשוויון בנטל מצד ועדת שרים שבראשה יעמוד שר מיש עתיד (שר האוצר
יאיר לפיד?).
רק סנקציות לא ישנו בהרבה את אחוז המתגייסים לצה"ל כי במקביל לכך צריכים לשפר המצב הכלכלי של חיילים.
מצוקה כלכלית
בשנה החולפת תמך צה"ל כלכלית ביותר מ-50,000 חיילים בשירות חובה שלא עמדו בנטל. נתונים המצביעים על זינוק של כ-45 אחוז בסכומים המוענקים לחיילים נזקקים: בשנת 2004 הסתכם הסיוע הכלכלי לסוגיו בכ-185 מיליון שקלים, כאשר בשנה שעברה הסתכם הסכום בכ-268 מיליון שקלים - עלייה משמעותית של 83 מיליון שקלים.
הנתונים מצביעים על מצוקה כלכלית שהולכת ומחמירה גם בקרב אוכלוסיית החיילים.
במשך שנים טיפלתי במאות חיילים שנמצאים במצוקה כלכלית: כאלה שעיקלו להם משכורת וגם כאלה שבחופשות גרו ברחוב. רובם לא קבלו סיוע מאף גורם. צה"ל מכיר רק ב-50.000 חיילים שנמצאים במצוקה כלכלית, אבל יש עוד עשרות אלפי חיילים שלא מקבלים סיוע ונמצאים במצוקה כלכלית. אין חייל שמסוגל לחיות מ-352 שקל, גם אין חייל שמסוגל לחיות על 700 שקל. לאומת זאת אברכים שלא משרתים מקבלים בין 1,400 ל-3,400 שקל בחודש כי זה סדר העדיפויות בתקציב המדינה. זאת הסיבה האמיתית בירידה במספר המתגייסים.
כמחצית מהגברים מחויבי הגיוס בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל בגילאי 40-18 לא משרתים בצה"ל, בסדיר או במילואים. בתוך עשר שנים צפוי לעלות שיעור הלא משרתים בסדיר ובמילואים לשישים אחוז בגילאים הנזכרים. כלומר קיים קשר ישיר בין מצבם הכלכלי של חיילי צה"ל ושיעור המתגייסים לצה"ל. תוצאות הבחירות מציגות רצון של ציבור נרחב, המבקש שוויון בנטל הן בתחומי השירות הצבאי והן בעול הכלכלי. אני מאמין שפתרון לשוויון בנטל זה שוויון גם בשקל. מפלגת קדימה ו
שאול מופז דרשו לעלות משכורת לחיילים, כי אם ישתפר מצבם הכלכלי של החיילים בשירות חובה, מספר המתגייסים יעלה, צה"ל יחזור להיות צבא העם והחיילים יפסיקו להרגיש פראיירים.
