שאמה-הכהן הצליח לגייס בשעתו בשיתוף עם אומ"ץ עד מדינה מקומי שמסר עדות במשטרה על מתן שוחד לכאורה לצבי בר, והוא אמור להעיד בקרוב במשפט הפלילי.

גיליון האישום המייחס לבר, בין השאר, עבירות של קבלת שוחד שבגינן הוחלט לחלט חלק מרכושו הגלוי ולעקל את חשבונות הבנק שלו, מתבסס על ראיות מוצקות שנאספו בכמה ארצות, אבל רחוק מלהקיף את מלוא הפעילות העבריינית שלו המוכרת לי היטב.

שאמה-הכהן פעל בכנסת במאבקו בטייקונים הארציים. בר נחשב לטייקון מוניציפלי למרות שהוא מעמיד-פנים שמצבו הכספי בכי רע. אבל גם כלפי שאמה-הכהן יש טענות על התנהלות בעייתית ועל חיבורים שלו לגורמים שליליים בעיר.

זינגר, העומד בראש רשימת "רמת גן החדשה" ומשמש כיום כראש האופוזיציה במועצת העיר, הוא אדם נקי-כפיים שהוכיח אומץ לב ציבורי בחשיפת מעשי שחיתות חדשים של בר, חלקם בשיתוף עם אומ"ץ. זינגר קיבל בעבר אות אומ"ץ בגין הגינותו הציבורית ונהנה מתמיכתם של אזרחים רבים שרוצים שרמת גן תהיה נקייה לא רק ברחובותיה אלא גם במשרדי העירייה.

האם צבי בר מאמין שחברו הטוב ניסים משעל ישמור עליו וימנע חשיפת פרשות שחיתות נוספות בהן הוא מעורב ברמת גן וחלקן מתועדות באומ"ץ? ברי, כי ראש העיר החדש שייבחר יידרש להפוך כל אבן כדי לבדוק האם בוצעו מעשים בלתי תקינים. או-אז עלול צבי בר לשקוע עמוק יותר בביצה הפלילית שבה הוא שקוע כבר עד צוואר.

גם אם משעל יתמודד, לא ברור עדיין אם ייבחר. ייתכן שהוא לקח כמודל את יאיר לפיד ששנות הופעתו בטלוויזיה סייעו לו לקבל תמיכה ציבורית רחבה בבחירות האחרונות לכנסת. עם זאת, התנהלותו של לפיד בתפקיד שר האוצר אינה מקרינה יכולת ביצועית לאנשי טלוויזיה שעברו בהצלחה את המסך וכוחם היה במלל ובייצור פרובוקציות. בכל מקרה, דבר אחד מובטח: אומ"ץ לא תאפשר יותר צעדי טיוח ברמת גן.

כדאי להדגיש כי במשך שנים היה קיים במשטרת ישראל מידע מודיעיני מוצק על מעשי עבריינות של בר, שחלקם הועברו לשלטונות אכיפת החוק על-ידי אומ"ץ. הייתה לנו תחושה שגורמים מסוימים במטה הארצי מנסים לסייע לבר כדי שלא ייחקר תחת אזהרה במשטרה ולא יואשם, חלילה, בפלילים.

התעלומה נפתרה לפני שנה, כאשר אחד המפכ"לים לשעבר גילה לנו שהיה במטה הארצי של המשטרה גורם מרכזי מאוד ששמר על בר. אחרי שגורם זה פרש מהמשטרה החלו החקירות. בר מצידו נקט בצעדים נוספים כאשר מינה אנשי אכיפת חוק שישמרו עליו לעת צרה ומצוקה.

על-מנת להגן על עצמו מול רשויות החוק, מינה בשעתו בר אנשים שמילאו תפקידי מפתח ברשויות אלה כדי שיסייעו לו בעת מצוקה. אברהם צרפתי, מי שכיהן כמשנה לנציב מס הכנסה לשעבר וכממונה על חקירות המס, התמנה כמנהל החברה הכלכלית של רמת גן. ראש אגף החקירות במטה הארצי לשעבר, ניצב בדימוס יוסי סדבון, התמנה כיו"ר מכללת רמת גן.

במקביל התברר שבר מוקף בעבריינים ובאנשי עולם תחתון מקומיים וארציים. קשה היה לדעת אם תפקידם לסוכך עליו ולפגוע בדורשי-רעתו או שיש להם אינטרסים עסקיים.

כל אמצעי המניעה שבר השתמש בהם לא הועילו. בסופו של דבר הוגש נגדו כתב אישום פלילי על קבלת שוחד שבגינו חולט חלק מרכושו. הוא שכר צוות פרקליטים יקר כדי שינסה לחלץ אותו מעונש כבד ולהביא לזיכויו.

בעקבות זאת הוקמה באחרונה עמותה שתפקידה לאסוף כספים לסייע לבר במאבקו המשפטי. אני מציע לבר שלא יעשה תספורת על חשבון תמימותם ונדיבות-ליבם של חבריו. מוטב שבר יביא כסף מהבית ולא יעמיד פני תפרן. יש לו די והותר.

במקביל תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה שבה דרש חבר מועצת עיריית רמת גן, אברהם ליליאן, להשעות את בר מתפקידו בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. בשעתו פנה ליליאן אל אומ"ץ בהצעה שנצטרף לעתירה, אך לאחר מכן חזר בו ואנחנו לא נוטרים לו על כך.

אומ"ץ מגלה פעילות מסועפת בתחום זה והחליטה ליזום הצעת חוק חדשה, שתחייב את התפטרותם של ראשי ערים שנגדם הוגשו כתבי אישום וזאת בדומה לשרי ממשלה. בהקשר לכך שיגר לפני זמן-מה עורך הדין אבינועם מגן, חבר הצוות המשפטי שלנו, מכתב אל שר הפנים לשעבר אלי ישי, שבו דרש את השעייתו המיידית של בר. במכתב נאמר בין השאר:

• 
  1. כפי הידוע לשר, באחרונה הוגש כתב אישום חמור נגד ראש עיריית רמת גן - מר צבי בר.
  
  2. בהגשת כתב האישום יש משום הודעה של היועץ המשפטי לממשלה כי נמצאו די ראיות לביצוע העבירות המיוחסות למר בר ובהן שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.
  
  3. לעמדת תנועת אומ"ץ, אין זה ראוי כי נאשם בעבירות חמורות מסוג זה ימשיך ויכהן בתפקידו.
  
  4. ע"פ חוות הדעת המשפטית שמסר הח"מ לתנועת אומ"ץ, הנך מוסמך להביא להשעייתו המיידית של מר בר.
  
  5. בנסיבות אלו, הנך מתבקש ליתן טעם מדוע לא תפעל להשעייתו המיידית של ראש העירייה - הנאשם.
  
  6. ככל שלא תפעל כאמור, או לא תשיב למכתבי זה, תפעל תנועת אומ"ץ להגשת עתירה מתאימה ללא כל התראה נוספת.
  

בעקבות חילופי הגברי במשרד הפנים נשלח השבוע המכתב לשר הפנים החדש גדעון סער. אם סער לא יענה לפנייתנו, נעמיד הנושא למבחן הבג"ץ.

חזרה לעו"ד דן כהן. לצבי בר יש בימים אלה סיבה נוספת להיות מודאג מהסגרתו של עו"ד כהן מפרו ומהעמדתו לדין בחודש הבא באשמת קבלת שוחד מחברת סימנס בתקופת כהונתו כדירקטור בחברת החשמל. כהן מחזיק בידיו מידע מפליל נגד בר בנושא החברות הזרות האנונימיות שמחזיקות בבעלות על חלק ממגדלי המשרדים והמגורים שהוקמו ברמת גן בתקופת כהונתו של בר בקצב גובר והולך.

באופן לא מפתיע החלו חברות זרות בבעלות לא מזוהה שנרשמו לעיתים בשרשור בפנמה, איי הבתולה, ואדוז ומקומות אחרים, בזו אחר זו לרכוש פרויקטים שונים ברמת גן, להקים מגדלי מסחר ומגורים ולבצע השקעות שונות.

בשעתו ערכה אומ"ץ מיפוי של כל המגדלים הללו והעבירה את החומרים לאגף המודיעין של המשטרה, בצירוף חשדות שבר מחזיק בשותפות חלקית בכמה פרויקטים. למרבה הצער, המשטרה לא הצליחה להתמודד עם נושא זה שנראה גדול עליה, בטענה פורמאלית, שאין בידינו מסמכים המאששים את החשדות. עו"ד כהן יוכל לפזר את הערפל בתחום זה, אם יחליט לפצות את פיו תמורת הקלה בעונשו או במסגרת עסקת טיעון.

לאורך תקופה ממושכת הצליח בר באמצעות צעדי ערמה, תחכום וניצול קשרים אישיים בצמרת המשטרה לחמוק מזרועות החוק ולטשטש את העקבות של דרכי התעשרותו הרבה במהלך שירותו הציבורי. אין ספק שהאיש שהשחית את בר ולימד אותו כיצד ניתן להתעשר במהלך השירות הציבורי מקבלת טובות-הנאה, היה ראש עיריית הרצליה לשעבר, אלי לנדאו, אדם אלים, גס רוח, ערמומי ומתוחכם ברמה של אהוד אולמרט, שהיה מורו ורבו של בר בתורת השחיתות הציבורית. בר התגלה כתלמיד מצטיין, אבל עדיין לא עלה על רבו שפעל גם מחוץ לתחום המוניציפלי ולא הסתפק בגזירת קופונים במרינה של הרצליה.

לנדאו ובר הכירו בעת פעילותם בתנועה "חוקה לישראל", הפכו לחברים טובים והתעשרו במקביל. לימים התחברו שני בניהם של לנדאו ובר, שהתגוררו בצוותא בלונדון. המשטרה בדקה חשדות לביצוע מעשים בלתי חוקיים. הבדיקה נגד צבי בר הולידה חקירה וסעיף אישום על הלבנת הון. לגבי לנדאו נערכת עדיין בדיקה מודיעינית.

לנדאו הוא בעליה של קופת-שרצים שהלכה ותפחה במהלך שירותו הציבורי לצידו של אריאל שרון במשרדי הממשלה השונים - החקלאות, הביטחון והאנרגיה. שרון מינה את לנדאו לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת החשמל כדי שיפעל לא רק למען המדינה אלא גם כעוזרו של אריאל שרון בתקופה שכיהן כשר החקלאות, יו"ר דירקטוריון שק"ם ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל בתקופה שבה שימש דן כהן כדירקטור בחברה. לנדאו היה האיש שלחץ על חברי הדירקטוריון לרכוש את הטורבינות מחברת סימנס, שבגינן שולם שוחד נדיב לכמה אישים ועובדים בחברת החשמל. לא במקרה נמנה לנדאו על רשימת האנשים שחוששים שאם תיחתם עסקת טיעון עם כהן, הוא עשוי למסור מידע על אודות מערכת יחסיהם עם חברת סימנס.

בר הגיע לכתב האישום הפלילי אחרי שהחל לצעוד בדרך לא ישרה. המעידה הפלילית הראשונה של בר, שבעקבותיה הועמד לדין באשמה של הפרת אמונים, הייתה הסכמתו להעסיק, דרך תאגידים של העירייה, חברי מועצה שהצטרפו לקואליציה בראשותו. בר טען שלא ידע שמעשה זה אינו חוקי, ובסופו של דבר גובשה עסקת טיעון על פיה נמחקה האשמה בהפרת אמונים, ובר הורשע בעבירה אחרת שלא היה בה קלון.

חקירה משטרתית שנייה נערכה בחשד שבר קיבל שוחד ממלך החניונים המנוח ראובן גרוס. בר ניצל בעור שיניו רק משום שגרוס נפטר לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

אבל העבירות החמורות ביותר שביצע בר במהלך 21 שנות כהונתו כראש העיר, שחלקן מפורטות בכתב האישום, היו קשורות בהקמת שורה של מגדלים בעיר ובאישור תוכניות בינוי רבות-נפח הרבה מעבר למותר ובהפשרת קרקעות.

בר ניצל את תפקידו כיו"ר ועדת בניין הערים המקומית ואת אופיו הדורסני כדי לכפות את דעתו על חברי ועדת התכנון המקומית, לכופף את חברי מועצת העיר מהקואליציה, ולעיתים עלה בידו אפילו להשתלט על ועדת התכנון המחוזית.

תנועת אומ"ץ חשפה כבר לפני חצי תריסר שנים את החשד להפעלת שיטת קבלת טובות-הנאה, אך משום-מה נראה היה לנו שהמשטרה פועלת באיטיות כל אימת שמדובר במידע מודיעיני שהעברנו או בתלונה שהגשנו למשטרה. כך היה, למשל, בשעתו, בשלהי פרשת אברהם הירשזון, כאשר קיבלנו מידע לגבי עסקת מקרקעין רמת-גנית שלא נחקרה כנדרש.

למרות שאומ"ץ צירפה מסמכים רלוונטיים, החקירה עלתה משום-מה על שרטון. אבל לא הרמנו ידיים והמשכנו לרכז חומרים מרשיעים נגד בר שהצביעו על שיטת עבודה מקורית.

לפני שנה הצליחה אומ"ץ לבלום תוכנית הזויה של הנהלת עיריית רמת גן לקרוא את מתחם הבורסה על-שמו של צבי בר במסגרת חגיגות ה-90 לעיר רמת גן. אין לנו ספק שבר עמד מאחורי יוזמה זו. מאחר שבית הדין נענה לבקשת אומ"ץ וביטל את ההנצחה בחיים של ראש העיר המושחת, בוטלו החגיגות ולא נערכו עד היום.

בר נקט לפי כלל ציני חדש: "העיר זו אני".

בעקבות זאת הגישה אומ"ץ תביעות אישיות נגד בר להחזרת כספי הציבור שירדו לטמיון.

דבר אחד ניתן לקבוע בוודאות: בין אם בר יצליח להישאר פרק זמן זה או אחר ראש עיריית רמת גן ובין אם לא, הבורסה ברמת גן לא תיקרא על שמו.