בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יום השואה, וששת המליונים, גורמים לי שוב ושוב, כל שנה מחדש, לחשוב על ששת מליוני היהודים החיים היום בארצם, מוגנים מכל פגע, כמעט חפים מרדיפה. חיים. ששה מליוני אנשים שחיים
|
צפירת יום השואה. קרה בעולם כמו שלנו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ערב יום השואה שנת אלפים ושלוש-עשרה. חולצה לבנה, כזו כמו של יום חג, כבר מחכה, מוכנה, תלויה על ידית הדלת. מוזיקה עצובה, עדינה אך רועמת, מתנגנת ברדיו, מרחפת בבית כמו ענן שמתאפק לא לרעום. הגיע הזמן לצאת לטקס, וברגע הבדיחות והציניות נעלמות כלא היו. הגיע הזמן להתמודד באמת. המחשבה הזאת על שישה מליונים, על מיליון ילדים וחצי מתוכם, על אנשים שהיו בשר מבשרי, דם מדמי. המחשבה על ששה מיליון בני אדם שהוצאו להורג, בצורה שיטתית, במשך שנים, רק בגלל דתם, רק משום מוצאם. ששה מיליון שנרצחו סתם. הליכה קצרה מהבית אל עבר טקס הזיכרון העירוני. שקט ברחובות, אף מילה מיותרת אינה נאמרת. דממה. רק שירת הציפורים ולחש העלים שעל העצים מעירים אותנו מלשקוע במחשבות. צפייה בסרטים עד אמצע הלילה, וכשמדי פעם יש איזה תמונה או סרט צבעוני – בהלה קלה כשההבנה שכל זה קרה בעולם כמו שלנו, ולא בעולם שחור-לבן עתיק ורחוק נוחתת פתאום. יום השואה, וששת המליונים, גורמים לי שוב ושוב, כל שנה מחדש, לחשוב על ששת מליוני היהודים החיים היום בארצם, מוגנים מכל פגע, כמעט חפים מרדיפה. חיים. ששה מליוני אנשים שחיים. סוף הטקס. שירת התקווה - "להיות עם חופשי בארצנו". ומיליוני בני עמנו שנשרפו חיים בלהבות השנאה, אבל חופשיים עכשיו בתוכנו, שרים את ההמנון איתנו. "עם חופשי בארצנו" המילים מהדהדות בשמיים, "ארץ ציון ירושלים".
|
|
המחבר הינו תלמיד כיתה י"א ממודיעין
|
|
תאריך:
|
08/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
08/04/2013
|
|
יהונתן כבירי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מה דעתך
|
9/04/13 00:23
|
|
יום הזיכרון לשואה ולגבורה עומד השנה בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה, שפרץ ב-19 באפריל 1943. כינוסים שעורכים "יד ושם" ומוסדות הנצחה אחרים, ושיעורים שניתנים בבתי-הספר בנושא השואה, עומדים בדגש על אירוע זה, שהוא הביטוי העילאי לגבורה היהודית ברגעי הייאוש הנוראיים.
|
|
|
בהיסטוריה של העם היהודי בעולם ובישראל התרחשו טראומות לאומיות. הסיפורים, המחקרים, הסרטים וכל צורות התיעוד עוזרים לזכור אותן ולדעת מה קרה שם. אנו מתייחדים עם זכרם של ששה וחצי מיליון היהודים שנספו בשואה. אנחנו מדברים על "שואה ותקומה" ומציינים שמדינת ישראל קמה למרות שלגרמנים הייתה תוכנית מפורטת שנועדה להכחיד את העם היהודי. אבל מלבד הזיכרון ה"סטטי" של השואה שיקבל ביטוי היום ומחר בטקסים לאומיים ואחרים, ישנם לקחים נוספים לטראומה הזו והם הומאניים אוניברסאליים. כלומר, ישנן שתי זוויות ראייה על לקחי השואה, המשלימות זו את זו.
|
|
|
ערב יום השואה. הטקס הממלכתי ברחבת יד-ושם. כמו בכל שנה, מילים גדולות, סופרלטיבים עפים שם כמו זיקוקים ביום העצמאות. עוד מסיבה עם "קונפטי" של אחיזת עיניים כלפי הציבור. מנגנים על כל מיתרי הרגש, מכריזים על שואה היסטורית ומצמידים לה קלישאות ריקות, ובהבל פה מכריזים גם על האויב הבא ועל השואה העתידית (כי הרי "בכל דור ודור..."). ואז מישירים מבט לקהל, מנמיכים את הווליום, מעבירים לקול בס עמוק, מרצינים מבט, ואומרים בשקט, משפט שתפקידו לשמר את האמון במנהיג הכי שקרן שהיה כאן מאז ומעולם, ופולטים את המילים: "לא תהיה עוד שואה".
|
|
|
הגיע הזמן שמישהו ינפץ את הסיסמה הדורשת זכויות מיוחדות לניצולי השואה. המדינה הזו עשתה את המקסימום עבורם - היא הביאה אותם לארץ, שיקמה אותם פיזית ונפשית, הם הקימו משפחות והולידו ילדים, הם עבדו ויצרו ושירתו בצבא; בקיצור, מה ההבדל ביניהם ובין כל צעיר בארץ ערב מלחמת השחרור?
|
|
|
כמדי שנה, שב נשיא המדינה שמעון פרס להזכיר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה את סבו שנרצח על-ידי הנאצים יחד עם קהילתו בשריפה שהוצתה בבית הכנסת על כל יושביו.
|
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|