בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הסיפור שמאחורי ההמנון הלאומי
|
בפרוס יום העצמאות חושף ההיסטוריון גד נחשון בפני קוראי News1 את דמותו של מחבר "התקווה", נפתלי הרץ אימבר, שלמרבה הצער נותר אצל רבים עלום ונשכח
|
נפתלי הרץ אימבר, מחבר המנונה הלאומי של מדינת ישראל, "התקווה"
|
|
|
|
|
|
|
|
שירתו של אימבר לא זכתה להשתלב במערכת החינוך העברית. במידה רבה נבע הדבר, לדעת גד נחשון, מזלזול מופגן באישיותו של אימבר, שקנה לו דמות של בוהמיין-היפי, של אביון המתדפק על הפתחים, ושל אלכוהוליסט מושבע, שבקבוק הוויסקי שלו היה תקוע תדיר במעילו | |
|
|
|
|
אחרי למעלה משישה עשורים מטילים לא מעטים בארץ הזאת ספק ופקפוק באקטואליות המילים של המנון "התקווה". בעיניהם מצטייר ההמנון כשיר אנכרוניסטי, המבטא את הערגה לציון, כאשר העלייה לישראל כבר מיצתה את עצמה. כך או אחרת, רק מעטים זוכרים לטובה את מילות ההמנון, שאינו משקף את המציאות הקיימת ושבמקורו נשא את השם "תקוותנו". מחברו, נפתלי הרץ אימבר, חיבר לו, בעצם, בית נוסף, שהושמט משום מה ברבות הימים: נאמר בו ש"כל עוד חי בעולם אפילו יהודי אחד - התקווה לא תמות", ואולי יש בכך כדי להסביר את סוד-נצחיותה. בפרוס יום העצמאות חושף בפני News1 חוקרה של "התקווה", ההיסטוריון גד נחשון, מכתב ששלח אימבר ב-1848 ליו"ר הקונגרס הציוני השני, בנימין זאב הרצל, ובו הוא תובע ממנו אישור לתשלום קבוע עבור "התקווה", שאותה חיבר באותה שנה, אלא שהרצל השיב בשלילה. הגורל המר מאז שאימבר חיבר ביאסי שברומניה את מילותיה של "התקווה", והוא בן 31 בלבד, זרמו להם מים רבים בנהר המולדובה. חדשות לבקרים ספג ההמנון טרוניות ועלבונות למכביר על מילותיו שלא עמדו במבחן הזמן, עד כדי כך שבשנת 1905 הוא תוקן, בהסכמת מחברו, על-ידי ד"ר מטמון-כהן ומילותיו שונו לאלה של היום. מלבד גורלו המר של ההמנון, לא שפר גם גורלו של מחברו. החוקר נחשון יודע לספר שעל אימבר, שעצמותיו הועלה לקבורה בישראל, נגזר להיות מסולק מהזיכרון הלאומי ומהפנתיאון הישראלי. זולת חוקריה של שירת "חיבת ציון", ובראשם פרופ' הלל ברזל, לא זכתה שירתו של אימבר להשתלב במערכת החינוך העברית. במידה רבה נבע הדבר, לדעת נחשון, מזלזול מופגן באישיותו של אימבר, שקנה לו דמות של בוהמיין-היפי, של אביון המתדפק על הפתחים, ושל אלכוהוליסט מושבע, שבקבוק הוויסקי שלו היה תקוע תדיר במעילו. סגירת מעגל בהקשר לכך מספר נחשון על ניסיונו הבלתי-מוצלח של אימבר לחדור לאסיפה ציונית בניו-יורק, כשהשומרים במקום, שהבחינו באדם תימהוני ומרושל עם בקבוק-ויסקי, מנעו ממנו את הכניסה לאולם. אלא שאימבר סירב לוותר ובמאמץ עילאי התפרץ לאולם, תוך שהוא צועק באוזני משתתפי האסיפה: "אתם יכולים לגרש אותי מכאן, אבל אתם חייבים לשיר את 'התקווה' שלי", ואכן כך היה. בצד דימויו השלילי, מעיד נחשון על הפן האחר של אימבר, שבלט גם כמשורר, סופר ועיתונאי חד-לשון, ששמו אף יצא לפניו כמי שהוא ציוני לדוגמה. בהיותו נע ונד הוא פקד לשנים אחדות גם את ארץ ישראל, שהותירה עליו רושם בל-יימחה. "התקווה" של אימבר, שקודשה בשואה ושהושרה בפיהם של עולי הגרדום, נוגנה פעמים אחדות גם על-ידי התזמורת הארץ-ישראלית של אותם הימים. בטקס הכרזת העצמאות, במאי 1948 בתל אביב, נסגר בסופו של דבר המעגל של "התקווה", כשזו נוגנה על-ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית כהמנון הלאומי של המדינה ונותר ככזה עד עצם היום.
|
תאריך:
|
15/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
15/04/2013
|
|
ראובן לייב
|
הסיפור שמאחורי ההמנון הלאומי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חובב זמר
|
15/04/13 16:45
|
|
2
|
|
בנצי5
|
17/04/13 10:31
|
|
שלום לכולם... והפעם על הכוכב הרחוק וחזק ביותר בהשפעתו... פלוטו.
|
|
|
לפני שנים אחדות הועמד לדין נאשם באשמת אונס, ונגזרו עליו 9 שנות מאסר בפועל. לאחר שכבר החל לרצות את עונשו יצרה חוקרת פרטית שפעלה בשירות סנגוריו למתלוננת, וזו הוקלטה בעודה מודה שבדתה מלבה חלק מהתלונות נגדו. החומר הוגש לפרקליטות, וזו הסכימה לחדש את משפטו, שהיה כעת בשלב הערעור בעליון. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי, שזיכה את הנאשם מחמת הספק על סמך הראיות החדשות. הנאשם שוחרר מהכלא לאחר שנתיים וחצי.
|
|
|
"זה סיפור מאוד רגשי ואמתי", מחייכת יעלי אבנרי, כשהיא נשאלת איך מצאה את עצמה בצוות הפיתוח של סטארט-אפ חדש שמאיים לשנות את האופן שבו אנחנו צורכים תוכן. "אחרי 13 שנה של עריכה ופיתוח והתעסקות בטלוויזיה, ואחרי 'הדור הבא 24/7' בערוץ 10, עשיתי סטופ. אמרתי 'מה, עוד פעם ריאליטי?' שוב שנה של פיתוח ועריכה? אני תמיד מעדיפה לעשות עונה ראשונה ולהמשיך הלאה, כי הפיתוח מעניין אותי יותר מההרצה.
|
|
|
מדי שנה, עשרות ילדים נפגעים בחגיגות יום העצמאות מתרסיסי "שלג". הפגיעות העיקריות הן כווייה כימית שגורמת לגירוי הקרנית, אי-נוחות, כאבים וצריבה, וכן שפשוף ופגיעה בלחמית ובקרנית העין. במקרים נדירים ה"שלג" אף גורם להתפתחות של זיהום.
|
|
|
פסטיבל הקולנוע הישראלי ה-27 בארצות הברית יתחיל גם השנה בלוס אנג'לס, בירת תעשיית הקולנוע העולמית. הפסטיבל ייפתח בערב חגיגי שייערך ביום חמישי ה-18 באפריל ויימשך שבועיים עד סרט הנעילה ב-2 במאי ביום חמישי. במהלך הפסטיבל יוקרנו 30 סרטים ישראלים חדשים ממיטב היצירה הקולנועית של השנה החולפת ב-2 בתי קולנוע בבברלי הילס ובאנסינו.
|
|
|
|