|
דנקנר. הוא לא הבעיה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
דין דנקנר כדין בוזגלו: דנקנר טעה בשחייה, שיטבע. כמו בוזגלו, שעל חוב של פחות מעשרות אלפי שקלים, ימות ברחוב! לא משתלם לבנקים שדנקנר ישקע, וסידור השיער בתסרוקת מוהיקן לטייקון משמש כגלגל הצלה לכספי הבנק - העלול להישאר קירח. נהדר! תנו גם לפריזורה של בוזגלו איזה מצוף בעיצוב פרמננטי שיתקבל בשמחה. בכל זאת יש לזכור, גם אם כפרט מאוד זניח, מדובר בכספי ציבור של הרבה מאוד בוזגלואים.
הסלון הבנקאי הפך לספר צמרת, המספר רק אליטיסטים ולא את העמך. אין בעיה, בנק יקר אל תעשה לי טובה - בוזגלו לא נכנס יותר למספרה האקסקלוסיבית שלך: אין בוזגלואים, אין בנקים! הם עובדים אצלנו, ולא אנחנו אצלם. אחרי שהמיליארדים יברחו עם הכסף של כולנו, נראה כמה כסף יישאר לבנקים לתספורת גלח, פן שטוח, או אפילו אבועגלה מעוצבת מטעם בנק ישראל (וכן, יש כבר בעולם בנקים של לקוחות כמונו, שותפים שווים המנהלים את כספם, וללא אֵיפָה ואֵיפָה). אגב, אפשר להמשיך להתפלל לבנק ישראל, הוא בהחלט יכול לעזור לנו...כמו כוסות רוח למת, וגם זה רק במקרה שהכוס לא תרעד. במילים אחרות, בנק ישראל לא מייצג את הציבור - הבוזגלואים, אלא מה שמעניין אותו זה היציבות בים הבנקים. כך שהרבה לא יראו דגיגונים כמו הבוזגלואים שממילא תמיד נתפסים ברשת, שלא כמו הכרישים.
הבעיה אינה האיש והכריש דנקנר, הבתים, היאכטות או המשכורת שלו (ובואו נודה בהגינות, כולנו היינו מאוד שמחים להיות במקומו), אלא מי שאיפשר לו הלוואה שכזאת ללא ערבויות כמעט, בעוד שכלל הבוזגלואים ביחד עם רשימת הערבים שהביאו לבנקים בגודל הכעבה, יכולים להמשיך לחלום באוהל ההומלסים בו יגורו, איך חוב של פחות מחמישים אלף שקלים, הביא אותם לאשפתות. וזה עוד בקטנה, ביום טוב. במקרה הסופר-דופר מעולה, אם בוזגלו גם יהיה מספיק מיואש לקחת הלוואה ביום חשוך מהשוק האפור, הלך עליו. שלא כמו דנקנר שיטבע לבד-סוליקו בבריכה הממוזגת של הבנקים עם צווארון מעומלן בסטייל נוחי...על משכבך, בוזגלו עלול להיקבר חי באיזו מדרכה שהעולם התחתון ירשום עליה את שמו ביחד עם משפחתו, כהוקרה לכסף השחור.
ואם בסיכון מחושב עסקינן: באמת יותר בטוח לאבד את כל כספנו לשלושה-ארבעה קונגלומרטים - חברי מועדון הדנקנרים, במכה אחת. וואלה קמיקזות, אין כמו להתאבד בבת-אחת!