|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
'אחי' - משמעות המילה ופירושה
|
השימוש הרווח היום במילה 'אח' כאשר זו באה כפניה אל אנשים שאינם בעלי קרבה ביולוגית הינו נכון, כפי שנכון לפנות אל קבוצת אנשים ולכנותם "אחיי ואחיותיי", ולא רק שהוא נכון, אלא ששורשו של השימוש במושג 'אח' נמצא עוד בתקופת המקרא
|
|
אחים לא רק בעלי קרבה ביולוגית
|
|
|
|
|
כל מילה וזמנה, כל ניב ועיתו וכל מטבע לשון ושעתו. לאחרונה מוצפים אנו בקריאות ובסיסמאות ששורשן הוא התואר 'אח'. כך למשל המילה 'אח' מככבת ומשמשת בסלוגנים שונים, לדוגמה הביטוי "קרבי זה הכי אחי" או "את אחי אנוכי מבקש" "ציוני זה אחי" ועוד. לעדנה מיוחדת זכתה המילה 'אח' במערכת הבחירות לכנסת ה-19, מערכת אשר הביאה את השימוש במילה 'אח' לשיאים חדשים, הכל הפכו ל'אחים' ול'אחיות' והקריאה 'אחי' 'אחותי' הפכו במהרה למטבע לשון נפוץ.
נוכח העדנה לה זוכה המילה 'אח' על הטיותיה השונות, החלטתי לתור ולבדוק את משמעותה, והאם השימוש בה הוא נכון?, מקור ההתלבטות נעוץ בפרשנות המקובלת למילה 'אח' אשר מבטאת קשר משפחתי בין שני בני אדם או יותר שנולדו לזוג הורים. לימים הוחל ביטוי זה גם על ילדים למשפחות מאמצות, וחורגות. המשותף לפרשנות זו שעניינה בא בהקשרים פנים משפחתיים הסובבים סביב הציר של הורים וצאצאיהם. אלא שהמילה 'אח' במשמעותה העכשווית אינה מבטאת יחסים פנים משפחתיים, המילה 'אח' מושמעת החל מיחסים בין שני אנשים המכירים זה את זה, וכלה בפניה כללית לקבוצת אנשים בלתי מוגבלת ובלתי מוכרת לדובר. כך למשל "אחיי ואחיותיי המתנחלים" "אחיי החרדים" כאן אין הכוונה לאדם ספציפי המוכר לי אישית, אלא לקבוצה שלמה.
בכדי לבחון את משמעותה האמיתית של המילה 'אח' פניתי לספר הספרים של העם היהודי, התנ"ך. בתנ"ך המילה 'אח' מופיעה כ-700 פעם. וזו משמשת במספר משמעויות:
הראשונה באה במשמעות קלאסית של יחסים פנים משפחתיים צאצאיהם של הורים משותפים, כך למשל: תשובתו של קין לשאלה היכן אחיו "השומר אחי אנוכי" (בראשית ד, ט) "ולרבקה אח ושמו לבן" (בראשית כד, כט); שאלת יוסף את אחיו "היש לכם אח" [בראשית מג, ו]; "שמעון ולוי אחים" [בראשית מט, ה]; "אהרן אחיך" (שמות ד, יד).
משמעות נוספת למילה אח הינה כאשר זו רוצה לבטא יחסים קרובים בין שני בני אדם או יותר שאינם בעלי זהות ביולוגית או משפחתית משותפת, אח במובן של כינוי לחבר ולמכר, כך למשל: מתבטא דוד על יהונתן חברו הטוב "צר לי עליך אחי יהונתן" (שמואל ב' א, כו); "כרע כאח לי התהלכתי" (תהילים לה, יד)
עוד מצינו כי המילה 'אח' במקרא יכולה להיות מוסבת גם כלפי קבוצת אנשים בלתי ידועים ובלתי מסוימים המשתייכים לעם הישראלי כך אנו מוצאים למשל: "ויגדל משה ויצא אל אחיו" (שמות ב, יא) "ואשובה אל אחיי אשר במצרים" (שמות ד, יח); "איש נוכרי אשר לא אחיך הוא" (דברים יז, טו); "מקרב אחיך תשים עליך מלך" (דברים יז, טו) "וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו (אסתר י, ג).
השימוש במושג 'אח' המבטא יחס לקבוצת אנשים שאינה מוגדרת ובלתי מסוימת מופיעה גם בלשון חכמים, כך למשל על הפסוק בתהילים "ירושלים הבנויה עיר שחוברה לה יחדיו" [תהילים קכב, ג] דורש על פסוק זה ר' יהושע בן לוי: "עיר שעושה כל ישראל חברים". (ירושלמי חגיגה, פרק ב, הלכה ו).
מהמקרא עולה שהמילה 'אח' מכילה מלבד יחסים משפחתיים, גם יחסים חוץ משפחתיים בין אם מדובר בין שני אנשים חברים, המכירים זה את זה, ובין אם מדובר בפניה אל קבוצת אנשים בלתי מסוימת שהמכנה המשותף לה הוא ההגדרה הלאומית 'עם ישראל'.
הנה כי כן, מצאנו כי השימוש הרווח היום במילה 'אח' כאשר זו באה כפניה אל אנשים שאינם בעלי קרבה ביולוגית הינו נכון, כפי שנכון לפנות אל קבוצת אנשים ולכנותם "אחיי ואחיותיי", ולא רק שהוא נכון, אלא ששורשו של השימוש במושג 'אח' נמצא עוד בתקופת המקרא.
והלוואי שנדע להתייחס האחד לשני כפי שמתנהגים שני אחים.
|
| תאריך:
|
16/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
16/05/2013
|
|
אלישי בן-יצחק
|
|
'אחי' - משמעות המילה ופירושה
|
|
זה לא סוד שבמשך שנים נלחמת רשות השידור על חייה. כזכור, רשות השידור מופקדת על ערוצי רדיו וטלוויזיה אך הרפורמה שאמורה להיחתם נוגעת בטלוויזיה. הכישלונות נובעים ביו השאר מכינונם של מינויים פוליטיים אשר הפכו לרעה חולה במשך השנים, וכן בכינונו של מבנה ארגוני אשר אינו תואם את הסיבות להקמתו של גוף שידורים ציבורי.
|
|
|
|
|
ההנחתה האחרונה של היועץ המשפטי לממשלה - על נושא "הדרת הנשים" כעבירה פלילית, הייתה צריכה לעורר בי כעס חזק והייתי צריך להגיב באופן נחרץ כנגד. ואמנם אודה ולא אבוש כי ההצרה הזו מעוררת בי כעס אך לא רק על האיש עצמו ולא רק על שרת המשפטים, גב' ציפי לבני, שהיא לדעתי זו העומדת מאחורי ה"פסיקה המשפטית" של מר ווינשטיין. אין ספק שמר ווינשטין הוא "גיבור על חרדים". זהו אחד היועצים המשפטיים לממשלה החלשים והרכרוכיים ביותר שקמו למדינת ישראל , ואולי הרכרוכי ביותר. במיוחד תעיד על כך פרשת תיקו של אביגדור ליברמן אלמלא התקשורת והרחוב מי יודע אם התיק היה מגיע לבית המשפט. וכמו-כן כל הסחבת בתיק הזה הרי שלמר ווינשטיין יש חלק גדול בה.
|
|
|
|
|
אין בישראל משבר משילות, מה שיש זו הזדמנות פז לנצל משבר של בור תקציבי לחסל לחלוטין את מערכות האיזונים שיש במשטר קפיטליסטי.
|
|
|
|
|
עם סיום ספירת העומר שהחלה מהיום האחרון של פסח, שלא פסחה עלינו כשספרנו את הגרעונות האסטרונומיים שהותירה לנו ממשלתנו, מה הפלא ששבועות הוא חג שאינו נזכר בתורה. גם לנו לא הזכירו שנצטרך לפרוע את חגיגת "מיליארדי הדולרים בי(י)בי" - לא כולל מעון רה"מ, שרה והניקיון!. ואם ממילא חג הביכורים הוכרז כעלייה לרגל לתשלום הגרעונות שנפל עלינו, לפחות כדאי שנשנן את הסיסמה: דיינו (מילה אחת, בלי רווחים)!, ולזכור: אם נרצה או לא נרצה, הגזרות הבאות עלינו לרעה אינן נגזרת מהאגדה לבית שר האוצר - יאיר לפיד. אלא של קודמיו, שהותירו אותנו ללא עתיד!.
|
|
|
|
|
אך נפרדנו מחג מתן תורה, וכבר קפצו להם יהודים טובים בעיני עצמם, שמבקשים להפוך אותה תורה לקרדום לחפור בו. הם גייסו את התורה, רחמנא לצלן, כדי לקדם באמצעותה את שאיפותיהם האישיות. כיצד? פשוט למדי: הם הכריזו בריש גלי, שדעתם – היא ולא אחרת! – היא 'דעת תורה', ועל כן יש לאמצה בלא ערעור ופקפוק כלל. התורה הקדושה מדברת מתוך גרונם. לא פחות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה  האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
