|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך נולדו הסעיפים המגבילים את בחירת הרבנים הראשיים
|
שני הסעיפים של 'דיל הרב עמאר והרב אריאל' נוצרו בשנות ה-70 וה-80, כשמפלגת המזרחי החליטה להדיח את הרבנים הראשיים לישראל, הרב נסים והרב אונטרמן ואחריהם הרב גורן והרב יוסף ● ניסן יואלי מתאר איך נולדו תיקוני החוק המגבילים ומדיחים את הרבנים הראשיים
|
|
הגורם להדחת הרבנים - מפלגת המזרחי [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בעבר פרטנו במאמר כיצד מאז ומעולם כל נושאי השררה בישראל היו מתמנים לכל ימי חייהם. כך היה הדבר קיים מאז היווסדה של הרבנות הראשית לישראל בימי הרב קוק עד שנות ה-70. מפליא מאוד שהגורם להדחת הרבנים היה דווקא מקרב הכיפות הסרוגות, מפלגת המזרחי.
עצמאות היתר של הרב נסים
בשנת 1953, התבקש הרב נסים, על-ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשי הספרדי, להמשיך את דרכו ולכהן אחריו כראשון לציון. בתחילה סירב, אך בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר להיות הרב הספרדי-הראשון לציון. מייד עם כניסתו של הרב נסים לתפקיד הרם, ניכרה עצמאותו ודרכו המיוחדת כמעט בכל שטחי פעולותיו. עצמאותו בנושאים שונים ואי כניעתו לפקידות הממשלתית בכלל ומשרד הדתות בפרט, עמדה לצנינים בעיני עסקני המפד"ל. סיפר לי רב שכונה, כי בעת שישב בלשכתו של הרב נסים לשיחה, התפרץ לפתע מנכ"ל משרד הדתות מבלי אפילו להקיש בדלת, נכנס לחדרו של הרב, בבקשה לאיזה עניין. הרב נסים אמר בתקיפות לאותו פקיד בכיר, "אתה לא רואה שאני יושב פה עם רב? תמתין בחוץ מאחורי הדלת עד שאסיים את השיחה עימו, ואז אקרא לך!" והפקיד יצא בבושת פנים מהחדר. אולם עצמאותו לא הצטמצמה מול משרד הדתות, אלא ניכרה מול כל גורמי הממשל בישראל. הרב נסים סירב לצאת ולפגוש את האפיפיור פאולוס השישי בעת ביקור שהלה ערך בארץ בשנת 1964. המדינה התכוננה לקבל פניו בטקס ממלכתי, אשר במסגרתו היה צריך הראשון לציון ליטול חלק בקבלת פניו של האפיפיור במגידו, אך הרב הראשי סירב. הוא אמר, כי מעמדו כרב ראשי שווה למעמדו של ראש הכנסייה וכי על האפיפור היה לבוא ולבקרו בירושלים. רבים צידדו בעמדתו וראו בירידת ראשי המדינה למגידו ובראשם נשיא המדינה שז"ר, משום חרפה לאומית. אולם ראשי מפא"י לא שכחו את העדרותו המופגנת של הרב נסים וחפשו הזדמנות להחליפו. |
|
ההזדמנות באה לידם של המפד"ל ומפלגות העבודה-מפ"ם בתחילת שנות ה-70. בשנות ה-60 נקרה לבית הדין בפתח תקוה דיון לגבי כשרותם אל "אח ואחות" לבוא בקהל עקב שאלת ממזרות. ביה"ד לא מצא מקום להתיר את הממזרות מ"האח והאחות" ועמד על כך בתוקף. הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. על-אף הדיון הנרחב, החליטו לבסוף הרבנים שלא להכריע בסוגיה ולהחזיר את התיק לבית הדין הרבני בפתח תקוה, כדי שיבדוק שוב את החלטתו, שהרי ההלכה אוסרת על בי"ד אחד להתערב בפסקו של בית דין אחר: "ולעולם אין בית דין בודקין אחר בית דין אחר אלא מחזיקין אותו שהן בקיאין ולא יטעו". אלא, ש"האח והאחות" שירתו במטה הכללי בלשכתו של משה דיין וסמוך ללשכת הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן, וזה האחרון, בעודו הרב הצבאי הראשי כתב פסק שבו מנה יסודות הלכתיים שמאפשרים הקלה בבעיה ההלכתית. עם התמשכות הפרשה לאורך שנים, ניסה שר הביטחון משה דיין להתערב לטובת השניים. גם ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה אותם לשיחה ומצוקתם נגעה לליבה, והדבר הגיע עד משבר קואליציוני. הרב גורן הבטיח למשה דיין כי אם ייבחר לרב ראשי, אזי יכנס את בית הדין הגבוה לערורים ויתיר את ה"אח והאחות" מממזרותם. פרשה זו ריחפה, מעל מערכת הבחירות לרב הראשי, כעננה. הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים, ניסה להקים בית דין מיוחד שידון בפרשה מחדש, אולם נכשל. אז בעצה אחת בין מפלגת העבודה-מפ"ם לבין המפד"ל, הוחלט להדיח את הרבנים הראשיים הנוכחיים, בכאלו שיהיו נוחים יותר לשלטון, ויהיו עושי דברו. המועמדים שנבחרו להיות המדיחים, הם הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף. ואכן הרב גורן במהלך כהונתו פרע את השטר, מה שהוביל לפרישתו של הרב אלישיב מבית הדין הרבני. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות הרבנות הראשית, שמעמידים לבחירה מועמדים אלטרנטיביים להחלפה / הדחה לרבנים ראשיים מכהנים. תהליך, שבסופו של יום, גרם להדחתם של הרב נסים והרב אוטנרמן מכהונתם.
|
|
בכך לא הסתיימה החרפה, עדיין רבנים מכהנים יכלו להציג מועמדותם בשנית. אולם בקיץ 1981, נערכו חפירות ארכאולוגיות בעיר דוד, בסמוך לירושלים העתיקה. בצפון מתחם החפירות (שטח G) התגלו קברים ועצמות, ומשרד הדתות הורה לצמצם את החפירות. גם הרבנים הראשיים שלמה גורן ויצחק ניסים סברו כן ופרסמו פסק הלכה לפיו אין להמשיך את החפירות. לאור כל זאת, החליט שר החינוך והתרבות, זבולון המר, להפסיק את הפעילות הארכאולוגית באתר. הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת השר, והעתירה התקבלה. בית המשפט קבע, כי "אסור לשר להיות מושפע מחוות דעת הלכתיות, וכי הן אינן מחייבות נושאי משרה ממלכתיים. לאור הפסיקה התחדשו החפירות, בניגוד לפסיקה של הרב גורן שעמדה בסתירה להחלטת הבג"ץ. שר החינוך (מפד"ל) ציית לבג"ץ וסירב להישמע לפסקי ההלכה של הרבנות הראשית, ומשנקרא לבוא אליה - סירב להתייצב בפניה. הרב גורן הוציא נגד שר החינוך "כתב סרוב", עם כל המשתמע מכך, על שאינו נשמע לרבנות הראשית. בעקבות כך, גמלה במפד"ל ההחלטה למנוע מהרב גורן להתמודד שוב על המשרה, עם סיום הקדנציה, על-ידי שינוי חוק בחירת הרבנים הראשיים, כך שרב ראשי לא יוכל לעולם להיבחר שנית. ליוזמת המפד"ל להשגת חקיקה זו, הצטרף גם שר האוצר משה ניסים, בנו של הרב נסים, הראשון לציון, שהודח בידי הרב יוסף (ואיתו הליכוד ושאר סיעות הקואליציה). בחודש אייר תשמ"ג (1983), בעקבות חוק שקצב את כהונתם של הרבנים הראשיים ל-10 שנים, בלי יכולת להיבחר שנית, הודחו מכהונותיהם הרב יוסף והרב גורן כרבנים ראשיים. סעיף נוסף הוא החוק שמונע מרבנים מעל גיל 70 להתמודד, שנוצר כדי למנוע מהרב שאול ישראלי להתמודד לתפקיד. ביטול שני הסעיפים האלה, הגבלת גיל הרבנים הראשיים לישראל והאיסור על רב מכהן להתמודד לקדנציה שנייה, הם היסוד ל יוזמת הרב דרוקמן ל'דיל הרב עמאר והרב אריאל'.
|
|
| תאריך:
|
27/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
27/05/2013
|
|
ניסן יואלי
|
|
כך נולדו הסעיפים המגבילים את בחירת הרבנים הראשיים
|
|
וכבר עמדתי ליד מיטתם של כמה מיקירי, עת השיבו נשמתם למקום אליו הולכות הנשמות. שעה שנלחש, בעקת-מה, המושג "קריסת מערכות", יודע כל בר-בי-רב, שאין חזרה מהמדרון התלול עליו מונחים המחליקיים בדרכם מטה, מי בהתרסקות מהירה ומי באיטיות משוועת עד לאנחה האחרונה המבשרת את סיום פרק החיים ותחילתו של פרק הזיכרון במוחם וליבם של יקירי הנפטר.
|
|
|
|
|
אירופה גועשת. בעיית מיעוטים מוסלמים קיצוניים שהולכת וגדלה בלא כל פתרון ריאלי ובלא שינויי שיטה שיאפשרו התמודדות כלשהי עם "מהפיכת הרחובות" המתחוללת בבירות אירופה.
|
|
|
|
|
המטר של חשדות, מעצרים והעמדות לדין מעבר לפרופורציה נורמלית של ראשי רשויות מוניציפליות צריך להדליק יותר מ"אור אדום" רגיל. מעפולה ועד חתולה כל יום מגיעה ידיעה חדשה על ראש רשות עירונית שסרח - מלקיחת שוחד "פשוט", ועד איומים ברצח על החושפים ובעיקר על גזבר הרשות... רשימה ראשי הרשויות שסרחו ארוכה ובין השאר היא מכילה את כל "שדרות העם" - אשכנזים וספרדים, חרדים וערבים, אנשי ימין ושמאל וכמובן נמצאות ברשימה ה"מכובדת" הזו גם ערים גדולות וגם עיירות שכוחות. חלק מהחשודים הם ממש מזניחי יישוביהם אך חלק אחר דווקא פעל וטיפח את העיר בזקיפות קומה ו"על הדרך" לקח לעצמו תשר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרושה, כנראה, מידה רבה של נאיביות כדי שלא לפקפק ביעילותה של ערכת המגן. סוד גלוי הוא שכבר חכמים מאיתנו קבעו שאין בה כדי להגן כראוי. כך, למשל, נאמנים עלינו הביקורת עליה מצד מבקר המדינה, כמו גם הזלזול בה מצד אלה הנמנים עם ראשי מערכת הביטחון, שבאופן מופגן אף סירבו להשתמש בה במערכות קודמות.
|
|
|
|
|
