צבי בר משמש כמשל בתחום השחיתות המוניציפלית, שהגיעה בשנים האחרונות לממדים מפלצתיים, בעקבות חקירתם של עשרות ראשי ערים ויישובים כחשודים בביצוע עבירות פליליות, שהולידו שורה של כתבי אישום. אומ"ץ הרימה את הכפפה ועוסקת בשנים האחרונות בנושא כתבי האישום הפליליים שמוגשים נגד ראשי ערים מכהנים בניסיון לבלום את המשך כהונתם.

בימים אלה טורח עורך הדין מגן על ניסוח הצעת חוק שתחייב אוטומטית ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום פלילי לפרוש לאלתר מתפקידם, וזאת ללא קשר להחלטתם של חברי מועצות הערים והיישובים. מאחר שאין בשלב זה ודאות שהכנסת תזדרז לאשר בעתיד הנראה לעין את השינוי בחוק, כנראה שלא תהיה ברירה אלא לשים את יהבנו על בג"ץ על-מנת שיקבע הלכות חדשות.

לנגד עינינו עמדה הלכה שקבע בשעתו בג"ץ לגבי המשך כהונתם של שרים שהוגשו נגדם כתבי אישום, בעקבות עתירה שהגשנו בפרשת השר לשעבר רפאל פנחסי משס. אין כל סיבה שההלכה לא תשתנה גם לגבי ראשי ערים שסרחו, ובהמשך גם לגבי חברי כנסת שהסתבכו בפלילים.

בשעתו הייתה לאומ"ץ הצלחה מסוימת בתחום זה, כאשר עלה בידינו לבלום את המשך כהונתו של ראש עיריית רחובות לשעבר, יהושע פורר, שהורשע בפלילים וניהל מאבק משפטי נגד הטלת עונש קלון. אומ"ץ לחצה תקופה ממושכת על פרקליטות מחוז המרכז המקרטעת להגיש כתב אישום נגד פורר, ולא הרפתה עד שנקבע לו קלון והוא סולק מתפקידו.

היה זה פתטי מאוד לראות בדיון בבית המשפט בעניינו של פורר את חברו הטוב, איש העסקים המפוקפק מוטי זיסר, שנכח בעבר גם באחד הדיונים המשפטיים של ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט. הזרזיר עתיר הנכסים הלך להזדהות עם שני העורבים שארבו לכספו תמורת שירותים ממלכתיים שהגישו לו.

חבל רק שחבר אחר של פורר, יו"ר חברת החשמל לשעבר וראש עיריית הרצליה לשעבר, אלי לנדאו, בעל קופת שרצים עמוסה לעייפה, לא נכח בבית המשפט. בשנים האחרונות הוא מעדיף שלא למשוך כלפיו תשומת לב מחשש שייחשפו מעללים נוספים שלו.

כאמור לעיל, אני לא מתפעל מצעדו יוצא הדופן של היועץ המשפטי לממשלה, שגילה לאורך ארבע שנות כהונתו רפיסות, מורך לב, שיקול דעת לקוי וחוסר רצון להיאבק בשחיתות השלטונית. בעיקר כאשר מדובר באישים שהוא חייב להם.

ביטוי מוחשי לעליבותו של וינשטין ניתן היה לזהות השבוע בכנס לשכת עורכי הדין, כאשר היועץ ניסה להגן על החלטתו שלא להגיש את תיק החקירה הראשי נגד שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן בחשדות הכבדים יותר. אומ"ץ החליטה להעמיד את הנושא למבחן בג"ץ.

בינתיים יש סימנים מדאיגים שוינשטיין לא יהיה הדמות החלשה היחידה בשטח. בחודשים הקרובים עומדים לסיים את תפקידם פרקליט המדינה משה לדור וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ניצב יואב סגלוביץ'.

לדור הוכיח בתקופת כהונתו יושר אישי, שליטה מרשימה בתחום הפלילי ונחישות להיאבק בשחיתות השלטונית, ועל כך הוא שילם מחיר יקר בהכפשות עד אין קץ מצד אישי ציבור מושחתים ושליחיהם לדבר עבירה. תזכורת: בעקבות זיכויו המפוקפק של ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט הציע חברו של אולמרט, אמנון דנקנר המנוח, ללדור לשלוח יד בנפשו.

לדור נאלץ להכריע בתוקף תפקידו בתיקיהם של כמה אישי ציבור שוינשטיין מנוע מלטפל בהם בגלל ניגוד אינטרסים. לא אחת ולא שתיים התעמת לדור עם וינשטיין וחלק עליו בגלל נטייתו האובססיבית של היועץ לסגור תיקים.

וינשטיין מתכוון ככל הנראה למנות פרקליט מדינה מהשוק הפרטי שיהיה כצלמו וכדמותו ולא יעלה על הבריקאדות גם לגבי מינוי יורש לסגלוביץ'.

לא הכל חלק. סגלוביץ' זוקף לזכותו שורה של חקירות של כמה מאישי צמרת המדינה שהסתבכו בפלילים. מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, שהוריד, משום מה, פרופיל אישי בחקירתם של אישי ציבור שסרחו, מתקשה למצוא יורש בעל משקל סגולי לסגלוביץ'. בשעתו ביקש דנינו מסגלוביץ' להאריך את תקופת כהונתו, אבל חודש אוגוסט הקרוב הוא המועד האחרון לכהונתו של סגלוביץ', ובשלב זה לא ברור מי יחליף אותו.

במשטרה יש אומנם כמה מועמדים ראויים מסוגו של תת ניצב אבי נוימן, אבל השאלה היא אם אומנם יש למשטרה כוונה להתמודד עם השחיתות המפלצתית מעבר להצהרות בומבסטיות פה ושם.

דומה שהחולשה של מערכת אכיפת החוק מדאיגה נוכח המצב הכללי ששורר היום במדינה בתחום זה. שורש הרעה נובע מכך ששלוש הרשויות המהוות את היסודות ואת התשתית של החיים הדמוקרטיים במדינה מקרטעות.

הרשות המחוקקת, שהיא הכנסת, נחשפה בשנה החולפת כמי שנשבתה חלקית על-ידי אילי הון שעשו בה כבתוך שלהם, מוקפים חברי כנסת סוגדים ומתחנפים. חברי כנסת לא מעטים המשיכו לדאוג לאינטרסים האישיים שלהם, להתרפק על מנעמי השלטון ומעלו בשליחותם. המעורבות הפוליטית של חברי הכנסת בהליך בחירתם של שופטים ובמגמה לכווץ את היקף השיפוט וההכרעה של בית המשפט העליון הגיעה לממדים מדאיגים.

הרשות המבצעת, הממשלה, המשיכה להפר צווים של בית המשפט העליון, להפגין ניכור וחוסר רגישות כלפי אזרחי המדינה. החיבורים בין השלטון להון גברו. הנהנתנות הבלתי נלאית של שרי ממשלה התחרתה בראוותנות של הטייקונים. לא בכדי התחמקה עד כה הממשלה מלקבוע לעצמה כללים אתיים מחייבים. נהוג לומר, שכל עם ראוי למנהיגיו, אבל יש לנו בישראל עם נפלא. אולי המצב הפוך, וחלק ממנהיגינו אינם ראויים לנו.

הרשות השופטת, שאמורה הייתה להיות עצמאית, בלתי תלויה, מבוצרת ואמיצה - לכודה כיום בידי שתי הרשויות האחרות.

לפני כשנה נכנס לתפקידו מבקר המדינה החדש השופט בדימוס יוסף שפירא. היה ברור שקשה להיכנס לנעליו הגדולות של מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שהיה שונה מכל אלה שקדמו לו בתפקיד - הוא החליט לנער את המדינה מתופעות הסיאוב והיה ראש החץ למאבק בשחיתות השלטונית.

כמה צעדים שעשה המבקר החדש בראשית דרכו עוררו חששות מכך שביקורת המדינה נסוגה לעידן הקודם, לשביעות רצונם של אישי השלטון המושחתים. הצעד הראשון היה שינוי התואר של יועץ המבקר למאבק בשחיתות, שאותו מילאו בעבר בזה אחר זה ניצב בדימוס יעקב בורובסקי ושני ניצבי המשנה בדימוס ד"ר מאיר גלבוע ונחום לוי. תוארו של היועץ החדש, ניצב בדימוס עמיחי שי, הוא "יועץ לתפקידים מיוחדים", תפקיד שקיים בשורה של גופים ציבוריים.

הצעד השני היו דברים שאמר שפירא בכינוס אקדמי, לפיהם אין זה מתפקידו של מבקר המדינה לעסוק במאבק בשחיתות הציבורית. בתגובה לכך פנתה אומ"ץ אל המבקר כדי לקבל הבהרות על דבריו, והוא טען שלא הובנו כראוי והמאבק בשחיתות יימשך.

נראה שמצויים אנשי תקשורת שמפקפקים בנחישותו של מבקר המדינה החדש להמשיך את הקן הניצי של קודמו בכל הנוגע למאבק בשחיתות. אחד מהם, ברוך קרא, הפרשן של ערוץ 10 ומעריב שכתב לפני כמה ימים בהקשר לכך: "כשנכנס שפירא לתפקידו נזכרתי שהוא נפגש לפני כניסתו לתפקיד עם בני הזוג נתניהו במשכנם אבל הרי מקורביו אמרו לי שהוא לא פראייר וכשישב על כיסאו יחשוף את שיניו. חלפו כמה חודשים וניבי שפירא עדיין עמוק בחניכיו. הפעם היחידה שנשלפו כוונו לעבר נחום לוי יועצו למאבק בשחיתות".

אומ"ץ ממשיכה להעניק למבקר המדינה החדש אשראי בעקבות שיתוף הפעולה ההדוק עם משרדו והיחלצותו להרחיב את מסגרת הסיוע הצמוד לחושפי מעשי שחיתות בגופים הציבוריים ולהעניק להם הגנה היקפית.

במסגרת זו מטפל בימים אלה עו"ד פנחס (פיני) פישלר, יו"ר הוועדה להגנה על חושפי שחיתויות, הפועלת במסגרת המועצה הציבורית של אומ"ץ, בארגון כינוס מיוחד בהשתתפות המבקר. אנחנו מאמינים שהמאבק יימשך ביתר שאת. את המנגינה של טיהור המדינה מסיאובה לא ניתן להפסיק.

שני חברי הכנסת החדשים מהעבודה, ניצב בדימוס משה מזרחי ומיקי רוזנטל, חידשו באחרונה את פעילותה של השדולה הפרלמנטרית למאבק בשחיתות.

אורח הכבוד בכינוס היסוד של השדולה היה מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שקרא לחברי הכנסת מהשדולה לטפל בנושאים פתוחים מתקופת כהונתו הפורייה. הוא ציין כדוגמה את המלצות הוועדה הציבורית ליחסים הפסולים בין ההון לשלטון שהוא מינה בשעתו ועד כה הן לא יושמו הלכה למעשה...

למרבה ההפתעה, מבקר המדינה הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא, לא הוזמן לישיבת היסוד של השדולה, למרות שהוא אמור להיות דמות מרכזית בפעילות השדולה. כאשר שאלתי את ראשי השדולה, חברי הכנסת מזרחי ורוזנטל, לסיבת אי-הזמנתו של המבקר, שניהם גמגמו. קרוב לוודאי שהסיבה לכך קשורה ביחסים המתוחים ששוררים בין שני המבקרים מאז ששפירא מתח ביקורת על עודף תחומי הפעילות שבהם עסק משרד מבקר המדינה בעידן לינדנשטראוס.

בשיחה מאוחרת יותר עם המבקר שפירא, התברר לי שהוא לא נעלב כלל בגין אי-הזמנתו לשדולה. נהפוך הוא: המבקר סבור כי פעולת השדולה אינה תקינה, מאחר שהיא יוצרת ערבוב בין שתי הרשויות, המחוקקת והמבצעת. אין בדעתו להשתתף בכלל בישיבות השדולה.

כך או אחרת, המאבק בשחיתות הציבורית לא יצא נשכר מהשקפות העולם השונות של שני מבקרי המדינה, ויש רק לקוות שהרשעים לא יעלוזו וכוחות החושך לא יכבו את כל האורות וישרו עלינו עלטה.