יוצרים אווירה

החלק הראשון בעיקרי הטיעון שהגישו סניגוריו של אהוד אולמרט, עוסק בהתקפה אישית חריפה ביותר על פרקליט המדינה, משה לדור. לטענת ההגנה, לדור מצוי בניגוד עניינים הפוסל אותו מלהחליט על הערעור ולחתום עליו, בין השאר בשל תביעת הדיבה שהגיש נגדו אולמרט (ואשר הסתיימה בהתנצלותו של לדור).

התביעה הוגשה בעקבות ראיון שנתן לדור להארץ, ובו העלה - בעיצומו של המשפט - טענות נגד אולמרט. זה היה מטופש, זה היה חסר אחריות, זה היה אפילו שערורייתי. אבל אולמרט הוא שהפך את זה לאישי, כאשר הגיש את התביעה נגד לדור. התחושה עם הגשת התביעה הייתה, שאולמרט מנסה לטרפד את יכולתו של לדור להחליט בעניינים הנוגעים אליו. במצב בו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מנוע מלטפל באולמרט משום שהיה אחד מסניגוריו, משמעות הדבר הייתה גלגול האחריות לדרג השני של הפרקליטות. אולמרט כנראה קיווה, כי המשנים ללדור יהיו פחות תוקפניים ונחרצים מאשר הבוס שלהם.

כאמור, זו הייתה תחושה בלבד - אבל עיקרי הטיעון של אולמרט הופכים אותה לכמעט-ודאות. שהרי, כאמור, זוהי בדיוק הטענה: ללדור אסור לגעת בענייני אולמרט. לא משנה שהיה זה לדור שסגר את התיקים נגד אולמרט בפרשות כרמיה, בנק לאומי והמינויים הפוליטיים; הוא נגוע.

קצת קשה להניח, שעורכי דינו של אולמרט - מהטובים ביותר בישראל - באמת מאמינים שבית המשפט העליון יקבל את הטענה הזו וידחה על הסף את הערעור. הרי לדור לא חתום עליו לבדו, ולא סביר שעל היבט טכני-מינהלי שכזה ייחרץ גורלו של אחד התיקים החשובים בתולדות המדינה. אז מה כן? - הם רוצים ליצור אווירה, הם רוצים שהתקשורת תעביר תחושה של רדיפה אישית פסולה, של הפעלת כוח בצורה שרירותית. כאשר בראש ההרכב עומד אשר גרוניס, שאיננו בדיוק הנשיא הכי תקיף שהיה לבית המשפט העליון, זה לא יכול להזיק.

שולה זקן לא תאמר במפורש שהיה לה רומן עם שמואל דכנר. היא אישה נשואה, אם וסבתא. בחקירותיה במשטרה הקפידה לומר, שהיחסים ביניהם היו כשל אב ובת, ושבעלה ידע עליהם ולא הייתה לו שום סיבה לחשוד בה. מצד שני, היא טוענת שעשרות אלפי השקלים שקיבלה מדכנר היו מתנות על-רקע אישי ולא שוחד על-רקע ציבורי.

זקן מנסה ללכת בין הטיפות בצורה המזכירה, להבדיל כמובן, את משה קצב. הלה הכחיש בתוקף שקיים יחסי מין עם מי מהמתלוננות נגדו, אך סניגוריו ניסו לפזר באוויר את התחושה שאולי היו שם יחסים בהסכמה. זה לא עבד: בית המשפט העליון אמר שטענת הגנה צריכה ראיות ואי-אפשר לזרוק אותה ככה סתם, ודאי לא כאשר הנאשם מכחיש אותה במילים ברורות.

השופט דוד רוזן לא יתן לדברים כאלו לרחף בחלל האולם, במיוחד לאחר שכבר הגדיר את מה ששמע עד כה כ"רסיסי שמועות". כאשר תעיד שולה זקן, הוא ידרוש ממנה - אם הצדדים לא יעשו זאת - תשובה ברורה של כן/לא: היה לך רומן עם דכנר? היו לך יחסים אינטימיים איתו? וגם אם כן, רוזן ירצה לדעת - שוב: אם הצדדים לא יעלו זאת - מתי בדיוק החלו היחסים האישיים, מה היה טיבם, מה היה הקשר בינם לבין המתנות, האם זקן נתנה תמורה ועוד.

התביעה תטען, כי אפילו אם היו יחסים אישיים - הם החלו על-רקע הקשר המקצועי בין דכנר לזקן, ולכן המתנות מהוות שוחד. זקן מצידה תוכל לכל היותר לקוות, שאם רוזן יקבל את גירסתה - הוא ירשיע אותה רק במירמה והפרת אמונים, בשל טיפולה הציבורי בענייניו של מי שהיו לה עימו קשרים אישיים הדוקים. כדאי להזכיר, שמדובר בעבירה שבצידה עונש מירבי של שלוש שנות מאסר, וכי זקן כבר הורשעה בה פעמיים (בפרשות ראשונטורס ורשות המיסים), כך שעונשה לא צפוי להיות קל. מצד שני, העונש המירבי על קבלת שוחד הוא עשר שנות מאסר, כך שהכל יחסי.