השערורייה של נישול יהודים מאדמתם

בתחילת שנת 2010 החלה 'הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות' (ות"ל) לקדם תוכנית של הסטת כביש 2 מזרחה, באזור שבין הכפר ג'יסר א-זרקא לבין הישוב בית-חנניה.

בתאריך 25.01.10 נערכה בכפר ג'יסר א-זרקא ישיבה רבת משתתפים של הוועדה הנ"ל ("הקונגרס"), ובה הובעה תמיכה ברעיון של הפקעה של למעלה מ-1000 דונם אדמות חקלאיות מבית חנניה והרחבת ג'יסר א-זרקא עד לנחל עדה.

ישיבת הות"ל לא נערכה במקום ניטרלי, כפי שראוי היה להעשות, אלא בכפר ג'יסר א-זרקא עצמו, שהוא בהקשר זה רשות אינטרסנטית, האמורה ליהנות מפירות ההחלטה. עובדה זו, יחד עם נוכחותו והשתתפותו הפעילה של ראש-המועצה המקומית, שאף פתח את הישיבה, מוכיחה על כוונה-מראש ועל מחוייבות-מלכתחילה לעצם הרעיון של העברת השטח מבית חנניה לטובת ג'יסר א-זרקא.

קיום הישיבה החגיגית בג'יסר א-זרקא (ולא בבית חנניה, למשל), אינה יכולה יכולה להתפרש אחרת מאשר הכנַסת הוועדה כולה תחת השפעה בלתי-הוגנת והטלת תחושה של מחוייבות אישית על כל אחד מהמשתתפים.

התוכנית המקורית של משרד התחבורה ביחס לכביש 2 הייתה להרחיבו ולבטל את עקומותיו בקטע שבין מיחלף חבצלת לבין זכרון-יעקב. אולם, הרעיון, שנתמך ע"י משרד הפנים, להפקיע שטחים ממושב בית חנניה לטובת הכפר ג'יסר א-זרקא, גרם לתהפוכה מרחיקת לכת. עקב רעיון זה, הוחלט במשרד הפנים להסיט את הכביש כך שיעקוף ממזרח את השטחים המופקעים. התוצאה הסופית היא שתוכנית שמטרתה המקורית הייתה ליישר את עקומות כביש 2, נסתיימה לבסוף ביצירת עקומה חדה וחדשה !

כל זאת, בעלות מתוכננת של מאות מליוני שקלים ותוך הרס של הכביש הקיים שבו הושקע לאחרונה ממון רב בגשר ובמיחלף. וכל זאת – כדי לשרת מטרה מקוממת של נישול החקלאים מבית חנניה מאדמות שאותם הם מעבדים, ומאדמות שהוריהם החלוצים השקיעו בהם את זיעת אפם !

בתאריך 06.06.10 התקיים במשרד הפנים דיון במספר נושאים הקשורים למועצה האזורית "חוף הכרמל". בדיון השתתף שר הפנים, השר אלי ישי, הממונה על מחוז חיפה, מר יוסף מישלב, ראש המועצה האזורית "חוף הכרמל", מר כרמל סלע, ונושאי משרה נוספים במשרד הפנים. הדיון כלל גם את עניין העברת הקרקעות מבית חנניה אל ג'יסר א-זרקא.

בדיון ניתנה קביעתו החד-משמעית של שר הפנים, אלי ישי, כי הובא לידיעתו כי קיימת ועדת גבולות אשר פועלת לבחינת העברת שטח מחוף הכרמל אל ג'יסר א-זרקא. לנוכח זאת עדכן שר הפנים את ראש מועצת "חוף הכרמל" כי הוא הנחה את אנשי משרדו שלא לבצע העברת שטח כלשהו "לפני מיצוי הבניה ברשות, כולל בניה רוויה לגובה ככל שניתן". (סעיף 7 בסיכום הדיון).

למרות הנחייתו הברורה של שר הפנים המשיך מחוז חיפה של משרד הפנים לקדם את התוכנית תוך הפרה בוטה של הנחיית השר.

האם קידום התוכנית להעברת שטחים מבית חנניה אל ג'יסר א-זרקא, בניגוד גמור להנחייתו של שר הפנים הקודם אינו בגדר של עבירה על החוק ועל כללי המינהל התקין?

לא זו בלבד שאנשי בית חנניה לא שותפו בפעולות ההכנה של הסוקרים והממפים, דבר שהוא בניגוד לחוק, אלא שנציגי המושב לא זומנו (לדבריהם) לדיון האמור לאשר את התוכנית הפוגעת בהם.

כשבוע לפני הבחירות (האחרונות) לכנסת הגיעו לאזור מכונות הקידוח, אולי כאיתות מסוים לתושבי ג'יסר א-זרקא.

הישיבה הקובעת של הוועדה לתשתיות לאומית (ות"ל), שבה הוחלט על העברת שטחים מבית חנניה לטובת הרחבת ג'יסר א-זרקא, נערכה יום אחד לפני יום הבחירות לכנסת !

דרישת מר כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף-הכרמל, לדחות את הישיבה עד לאחר הבחירות נענתה בשלילה.

חשוב לבדוק בהקשר זה ולהשוות את שיעורי ההצבעה למפלגת ש"ס בג'יסר א-זרקא בין הכנסת האחרונה לקודמת לה:

בבחירות האחרונות (כנסת 19) נספרו בעבור ש"ס בג'יסר א-זרקא - 215 פתקים (7.2% מכלל הקולות הכשרים).

בבחירות שלפני כן (כנסת 18) נספרו בעבור ש"ס - 4 (ארבע!) פתקים בלבד!! (0.28% מכלל הקולות הכשרים !!!)

כל משקיף אובייקטיבי יבין ואף יסכים כי הגידול הדרמטי בכמות ובשיעור ההצבעה למפלגת ש"ס אינו נובע מהכרתם של ערביי ג'יסר א-זרקא בצדקת דרכה הרעיונית והדתית של תנועת שס... (שכינוייה הוא "התנועה העולמית של ספרדים שומרי תורה"...), אלא הוא תוצאה של אירועים חיצונים שגרמו ל'הצבעה' פסולה זו!.

הוועדה לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות החליטה להפקיע מבית חנניה שטחים חקלאיים שאותם הם מעבדים מעת עלותם על הקרקע, בשנות החמישים. מזעזע לחשוב כי אדמות אלה שיובשו בידי ראשוני היישוב ומעובדות במשך שנים ארוכות, ילקחו מהם עתה, ובהינף יד של החלטה מינהלית שרירותית ינושלו חקלאים יהודים מאדמתם.
במקום לדרוש מתושבי ג'יסר א-זרקא לבנות לגובה, דבר שיאפשר להם להכפיל את האוכלוסיה, בחרו במשרד הפנים ללכת בדרך הקלה ולהפקיע אדמה חקלאית שתושבים בבית-חנניה מתפרנסים ממנה, וכל זאת כדי לאפשר לתושבי ג'אסר א-זרקא להמשיך ולבנות בתים צמודי קרקע גם בשטח הנוסף!!

חברי הוועדה לתכנון ולבניה המתגוררים בחיפה או בקריות אינם סובלים מרעש החתונות ומקריאות המואזין הנשמעות היטב בבית-חנניה. שני המסגדים בג'יסר א-זרקא מתחרים ביניהם מי ישמיע רעש חזק יותר, שיפריע יותר לשכנים היהודים. אין ספק כי מסירת השטחים והתקרבות הבנייה הערבית אליהם תשנה לחלוטין את שגרת חייהם של תושבי בית-חנניה. אם התוכנית תאושר סופית, עלולה להיות עזיבה גדולה, וקיומו של המושב יעמוד בסימן שאלה.

חלופות אחרות שהוצעו ע"י אנשי המושב כדי לפתור את הבעיה נדחו ע"י פקידי משרד הפנים. הוצעו חלופות שונות לפיתוח ג'יסר א-זרקא, ובהן בניה לגובה כמקובל בישובים יהודיים, בנייה מערבה לעבר הים, פינוי-בינוי, שינוי ייעוד אדמות חקלאיות שבבעלות תושבי הכפר.

ראובן ברקו, שהוריו הם מראשוני המושב, חושף במאמר שכתב בנושא זה, את הסבריהם המביכים של בכירי משרד הפנים במחוז הצפון. "מנהל מחוז הצפון הדגיש באוזנינו כי 'ערבים, כידוע, אינם בונים לגובה'. תשובה זו הפגינה בורות. כמי שהסתובב קצת במזרח התיכון, אני יודע שערבים בהחלט בונים לגובה, ובמפרץ הערבי השמרני מצוי הבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון".

מר ברקו מוסיף ושואל: "מדוע אנו, המעבדים את הקרקע, איננו בעליה בטאבו, ובנינו אינם זכאים לבנות בה ונאלצים לחפש לעצמם מקומות מגורים אחרים, בעוד דווקא שכנינו מג'סר א-זרקא יעשו בה שימוש פרטי לנדל"ן ?".

להשלמת האבסורד הוסיף מנהל המחוז: "ההצעה כי ערבים מג'סר ישוכנו במסגרת תוכנית פיתוח והרחבה בפאתי כפרים ערביים אחרים עלתה, אך הוסרה מסדר היום שכן תושבי הכפרים האחרים מסרבים לקבלם".

נשאלת השאלה - האם במשרד הפנים מקבלים זאת ומיישרים קו עם הגזענות?

מעניין לחשוב מה הייתה החלטת הוועדה בתסריט תיאורטי שבו במקום היישוב בית חנניה היה קיים כפר ערבי. האם גם במקרה זה הייתה הוועדה מחליטה להפקיע אדמות אלה ? האם גם במקרה זה היו נדחות כל החלופות שהוצעו ? האם תושבי הכפר הערבי היו מאפשרים למודדים להכנס לשטחם כדי לקדם את לקיחת שטחיהם לטובת כפר ערבי אחר?

היהודים, שבשנות החמישים עמלו בזיעת אפם לייבש את הביצות ולשמור על הקרקע, סברו בתמימותם כי במעשיהם ובהקרבתם הם גואלים אדמה למען ישוב יהודי ולמען המדינה היהודית. בחום היום הם חרשו ובצינת הלילה שמרו, כשרובה בידם. הם לא היו יכולים לשער כי לאחר ששים-וחמש שנים יתנכרו להם מוסדות המדינה היהודית וימסרו את הקרקעות שאותן עיבדו בזיעת אפם לידיים לא-יהודיות.

הם לא היו יכולים לשער כי המדינה היהודית "תצחק להם בפנים", מאמציהם יהיו לשווא וכל עמלם יהיה כציץ נובל וכחלום פורח, וכל זאת בהבל פה שרירותי ובהחלטה מינהלית של וועדה.

מדוע, ובאיזה זכות מוסרית רוצים להפקיע שטחים חקלאיים, שיהודים עמלו עליהם ועיבדו אותם במשך שנים? מדוע, ובאיזה זכות מוסרית רוצים לנשל יהודים מאדמתם?