אופנה לגברים ולא רק לנשים

בניגוד לשנים עברו, עורך החוג לצורפות ואופנה בבצלאל את סיום הלימודים בנפרד משאר החוגים. מבחינה מסוימת זה חבל - כי אני הייתי מגיעה לפני עיתונאי האופנה, וצופה בכל יצירות הפיסול, הקרמיקה, הזכוכית הצילום והציור שבוגרי בצלאל מתברכים בהם. ובהמשך, הייתה התצוגה על הר הצופים מרנינה באוויר הנפלא של ירושלים בקיץ.

כעת, משהחוג מכיל 40 בוגרים, וצריך חלל נאות כדי להציג כמה יצירות של כל אמן, מציג החוג בשנים האחרונות בגלריה של בצלאל שברחוב יפו, בבניין הדואר העתיק, בו החללים הגדולים והשטח הנרחב מאפשרים העלאת פרויקט רחב יריעה כזה. באולם המרכזי, עם תאורה מוחשכת ועם מוסיקת דיסקוטק מדליקה של הדי ג'יי, הוצגו בשטף יצירות מקוריות ונועזות, שמצביעות על דור חדש של מעצבים. דור שחושב על אופנת הקז'ואל כנדרשת, ושהמראה יהיה זרוק ככל האפשר, אך עם השקעה עצומה ביצירת הקו תוך שימוש באפשרות נתינה לבדים לגלוש, ליצור קיפולים וגלים, ולגזור את הבגד לאו-דווקא בקוויים הישרים הקלאסיים והשמרנים, אלא באלכסונים (כמו ליה מיזרב), בחשיפת הגו בפתחים שונים, בניצול שקיפויות הבדים ועוד.

נחזור לפתיח: שפע הדגמים לגברים היה מפתיע. מעילים ארוכים מונחים על גופות מעוצבים היטב, ומתחתם בגדים שיוצרים גלים-גלים, חושפים ומגלים חלקי גוף כשמסירים את המעיל, או עבודת חייטות "שבורה", כפי שמכנה זאת עדי יאיר, ולנו זה נראה כמעשה של ריבועים-ריבועים תפוחים, כמו בשמיכת פוך - רק קטנים ביותר, שמונחים כמו כרית על גב המודל. זו רק דוגמה אחת, גם אם יוצאת דופן, אפילו במסגרת פירוק המסגרות השמרני והיציאה לחופש יצירתי של האמנים. כך גם אהבתי במיוחד את יצירתו של שאדי עבד המוכשר, שהלביש את הדוגמן החטוב יניב מיליס, סטודנט לארכיטקטורה בעצמו, עם מכנסים מבד דקיק, כשפלג גופו העליון נראה כאילו צוירו עליו קעקועים. אך לא. זהו כיסוי של מחצית הפלג הזה, מהמותן ועד הלב, שמצויר או רקום על בד בצבע העור. האפקט - ממש מדהים.

אביתר ביטון יצר עם המון הומור כעין סרבל או חליפת טרנינג לאשה. על אזניה בליטות לאזניות, מהן משתלשלים חוטי הקשר, וכל כולה נראית כמו שפן. חמוד להפליא. כך גם דבי אברמוביץ' יצרה אוברול לאשה שחלקו העליון עשוי כמלאכת מחשבת, בגזרה של שני פסי בד העוטפים אותה בגזרת הטרפז שלהם, ומחומר שונה מהמקובל היא שילבה ביצירה כותנה, משי, צמר, עור בקר וחוטי כותנה. יצירת מופת. היו גם חליפות ושמלות ערב יותר קלאסיות, עם טאץ' ייחודי ומקורי, כמו של שינה זקן. השימוש בצבע האדום הוסיף לדרמטיות של שמלות וחליפות הערב.

מפתיעה ביותר הייתה שמלה נינוחה ורחבה בחזית, כשמאחור לבשה הדוגמנית משהו שנראה שיקל על אישה לאחר לידה לשבת, כעין כרית בצורת גלגל ים מלבני, עם חור באמצעיתה. דבר שהוא בבחינת אמצאה גאונית לנשים אחרי לידה...הדמיון לא נעצר אצל הבוגרים הללו כהוא זה...

הגדילו עשות בוגרי הצורפות (אלה, שמהם יוצאים אח"כ טובי הפסלים בארץ), בהדרכתה של שירלי בר אמוץ, גם היא בוגרת בעבר של החוג, וכיום ראש התמחות החוג לצורפות, שהפליגה ביצירתה הרבה מעבר לצורפות, ותערוכת היחיד שלה במוזיאון ת"א החדש הדגימה את כושר דימיונה ויצירתה בפסלים משובצי פנינים, שהיו מעשה מחשבת כתכשיטים. הבוגרים בתצוגה כאן יצרו תכשיטים בעלי צורות לא קונבנציונליות, כמו שרשרת ארוכה לגבר שאורכה כשני שליש מגופו, או עדי-תליון לגוף אשה, המונח על לוח ליבה, ויורד בשרשרות עד למתחת לטבורה עם אלמנטים נוספים - שיצרה אודליה ליברמן. או טבעות בגדלי ענק, או סיכות קישוט ענקיות על בגד חלק, שמעניקות לעונד אותן את ה"לוק" הכה מיוחד. כל אלה - בשילוב חומרים מגוון - אבני חן, כסף, סיליקון, זהב, קלף, אקרילן, צמר טבעי, פרספקס, פליז, פלדה, לדים, ואפילו עץ אלון (אצל רועי פרס).

עבור הנשים, הייתה בדגמים כעין תחושת שחרור האשה. רבים מהם לא היו הדוקים לגזרת האשה, והיו כאלה שאף נראו כשמלות הריון - שבדורנו פסו מהעולם, וכל הרה מבליטה את בטנה בחולצת לייקרה הדוקה... כאן יש הרגשת שחרור. הרבה נעלים שטוחות,או נעלי גולדה, חצאיות ושמלות מתרחבות בחן רב (אצל גלית שילה), ז'קטים מתרחבים בגב ויוצרים למעשה דקיקות בחלק הגוף התחתון, (של יעל שטרנברג) או שמלות נדיבות ברוחבן (אצל מורן גלבוע), והכי אהבתי את קובץ השמלות הלבנות של שרית זיבת, שהעבודה שהושקעה בהן ובאדרת העוטה אותן הייתה משהו בגדר דמיון, אבל זוהי מציאות.

עבודה סיזיפית הושקעה ביצירות, והגדילה עשות שחר כהן, שהחומריות שיצרו כיווצי הבד על שמלותיה וכליאת הגוף בהן כמו הייתה כל אחת בתוכן מומיה חנוטה - הן יצירות שכמותן לא רואים בכלל. משהו חלומי שלא מהעולם הזה, וקרוב יותר להגדרתו כפיסול נפלא.

קשה להכביר ולפרט כל יוצר ויוצר - שכולם, אחד טוב מרעהו, וביחד - לבצלאל יש קאדר של יוצרים צעירים חדש ורענן, ונקווה רק שיימצאו את מקומם ועתידם במימוש כישרונותיהם הענקיים. הידד לחופש היצירה. תוכלו לבקר ולחזות בדגמים בשקט ובשלווה בגלריה שברח' יפו 23, קומה שלישית.