|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קיבלו הרבה - ומשיבים כמעט כלום
|
רק כשתי עשיריות פרומיל מקציבה החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה בע"מ להנצחת זיכרון השואה ולתיעוד ניצוליה. את היתרה שומרים לכיסוי גירעונות המדינה
|
|
צריך לנתב את כספי החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה למטרות ראויות יותר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
בקופתה של החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה הצטברו למעלה ממיליארד ו-760 מיליון שקל. פחות מ-5 מיליון שקל מסכום זה הואילה החברה להקציב לפרויקטים המנציחים את זכר השואה. וזה עוד לא הכל. מתוך הסכום ה"נכבד" של פחות מ-5 מיליון שקלים, שליש מועבר לנסיעות של תלמידים לפולין, למעלה משליש ללימוד השואה לאוכלוסיות חריגות, ורק פחות משליש להנצחת ולתיעוד השואה בציבור הכללי, כולל מוסדות חינוך, הדור הצעיר וכיוצא באלה קהלים.
החברה לאיתור ולהשבת הנכסים של נספי השואה בע"מ הוקמה לפני שבע שנים, ועל-פי פרסומיה באתר האינטרנט: "מהות פעילות החברה מושתתת על עשיית צדק היסטורי, באמצעות איתור נכסי נספי שואה והשבתם ליורשים החוקיים. נכסים שלא נמצא להם יורש, מועברים למטרות סיוע לניצולי שואה נזקקים, למוסדות חינוך ולמטרות הנצחת זכר השואה, תוך מתן עדיפות לסיוע לניצולים".
כדאי לבחון את מהות פעילותה של החברה: עד כה, בשבע שנות פעילותה, השיבה החברה ליורשי נספים סה"כ סכום "אסטרונומי" של 50 מיליון שקלים. מדי שנה מעבירה החברה סיוע לניצולי שואה נזקקים בסך של 100 מיליון שקלים ועוד כ-10 מיליון שקלים לארגוני ניצולי שואה ולעמותות העוסקות בחינוך ובהנצחת זיכרון השואה. זהו. החברה אמורה לסיים את פעילותה, על-פי החלטת הממשלה, בשנת 2017.
מכאן, בחשבון פשוט, בקצב התמיכות הנוכחי יזכה האוצר לקבל למעלה ממיליארד ורבע שקלים ממה שהצטבר בקופת החברה להשבה. ברור לכל מהו האינטרס של משרד האוצר במתן כל-כך קמצני של תמיכות. הוא מלכתחילה רצה שהכל יהיה שלו, ונאלץ לבלוע את הצפרדע של החברה להשבה. אבל באוצר יושבים אנשים שרואים רחוק. הטווח שלהם הוא מעבר לאוצר. לאמור, כמה הם ירוויחו על ניצולי השואה כדי לבוא אחרי זה לשוק הפרטי ולומר: הצלחנו. עכשיו אנו מוכנים להוכיח זאת אצלכם תמורת כמה מיליון שקל לשנה + הטבות. לניצולי השואה חשבון ארוך, חשבון לדראון עולם, עם ממשלות ישראל ובראשן משרד אוצר, חשבון שלא יימחק גם לאחר שאחרון השרידים יעבור מן העולם. לניצולים יש צאצאים, ואני נמנית עליהם.
אך מדוע החברה להשבה משתפת פעולה עם האוצר? היא לא הופקדה כדי לשמור את השמנת לאוצר. היא הופקדה כדי לחלק את הרכוש של הנספים או ליורשיהם הספציפיים, או ליורשי כל הניצולים, שרידי השואה. האם לא ראוי להכפיל את הסכום המחולק מדי שנה לניצולים הנזקקים? הרי ב-2017 מספרם יהיה קטן בכמה אלפים ממספרם היום? האם לא ראוי להכפיל, לשלש ואף יותר את הסכום המוקצב לסיוע לארגוני ניצולים, חינוך והנצחה? מה כבר אפשר לעשות בסכום של פחות מ-10 מיליון שקלים המחולקים בין עשרות ארגונים?
|
|
|
|
|
|
ומהכלל אל סיפור ספציפי. לפני ארבע שנים הקימה קבוצת מתנדבים, ניצולי שואה ואחרים, את עמותת "עופות החול", במסגרת הפרויקט הכללי של "תרומת ניצולי השואה להקמת המדינה ולביסוסה" - מפעל שיוזמיו היו צבי גיל (שהגה את הרעיון), משה זנבר ז"ל וראול טייטלבאום. העמותה שמה לה למטרה להביא לידיעת הציבור הרחב את הסיפור הזה שלא סופר כמעט, או בקיצור "מ-שואה ל-תקומה". אנשים אלה הצליחו לאסוף מתוך כאבם העצום כוחות נפש לבנות חיים חדשים במדינה שקמה. הם היו יוזמי "הבריחה" בשלהי המלחמה, והפרטיזנים שביניהם העבירו אלפי שרידים בדרך לא דרך, בנהרות, באגמים, ביערות, בהרים, במסע של אלפי קילומטרים, כדי להגיע לחוף מבטחים באיטליה. הם היוו כמחצית מהכוח הלוחם של הפלמ"ח עם תחילת מלחמת העצמאות. כמעט מחצית מן הכוח של כל צבא ההגנה לישראל, בראשית המערכה, היו ניצולי שואה. הם הקימו 60 ישובים חקלאיים, וכמעט הצילו את התנועה הקיבוצית. הם איכלסו את כל ערי הפיתוח. הם שיזמן את כל מערכת התיעוד וההנצחה לשואה, כולל חקיקת חוקים, לרבות "יד ושם" וכל מוסדות ההנצחה שקיימים בארץ. והם שהנחילו לנו דור חדש של אישים מובילים בכל תחומי החיים. מלבד תרומתם של הניצולים כקבוצה, רבים מהם תרמו תרומה ייחודית למדינה ולעולם, ביניהם חתן פרס נובל, חתני פרס ישראל וזוכי פרסים יוקרתיים מן המעלה הראשונה בארץ ובעולם. יוזמי עמותת "עופות החול" הגיעו למסקנה כי הדרך הטובה והעכשווית להעביר את המסר היא הדרך החזותית, ולכן את מטרותיה מגשימה העמותה באמצעות הפקת סרטים, באורך מלא, או קצרים יותר, על ניצולי שואה שבנו את חייהם כאן. ארבעה סרטים, באורך מלא, הופקו כבר: הסרט "עופות החול" המספר את סיפורם של שבעה ניצולי שואה; "כמו מלכת אנגליה" - סיפורו של הילד דוד ברגמן, שנותר לבד בעולם בגיל 11 והיה לבמאי להקת הנח"ל; "הקובייה ההונגרית" - קורותיו של פרופ' אנדרה היידו חתן פרס ישראל למוזיקה; ו"הבריחה" - תיעוד מסעם של שמונה בני נוער בעקבותיהם של העקורים בנתיבי אירופה בדרכם לארץ ישראל. בנוסף יזמה העמותה פרויקט בשיתופם של בני נוער "דורי דורות": אלה מתחקרים אישית, עם מצלמה ומיקרופון, את ניצולי השואה על אודות העבר הרחוק "שם", אבל גם - ובעיקר - על השתרשותם במדינת ישראל וקורותיהם עד עצם היום הזה. התחקירים המצולמים, בהם משולבים תוספות-רקע דוקומנטריות מתבקשות, כמו גם חומרי ארכיון, נערכים לסרטונים קצרים המועלים ליו-טיוב.
|
|
|
מיכה חריש. ליבו עמנו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
העמותה פנתה, זו השנה השלישית, אל החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה, בבקשה לקבל תמיכה כספית לפעילותה. בשנה הראשונה נדחתה הבקשה כי היא מולאה על-ידי חברה בע"מ ולא על-ידי העמותה, בפעם השנייה נדחתה הבקשה, שכן מסמך של רשם העמותות הוגש באיחור של ימים, והשנה - נדחתה הבקשה פעם נוספת בטענה כי "אינם תורמים דיים להנצחת זכר השואה... היעדרות בשלות ואיתנות פיננסית, חוסר הניסיון של העמותה ועוד”. זאת בשעה שהמפיקים והבמאים הם ממיטב הקולנועים בישראל, והראיה לכך הן הביקורות המצוינות לסרטי העמותה שעד כה צפו בהם למעלה מ-500,000 איש בארץ.
האם יש מדד ל"תרומה להנצחת זכר השואה"? ואם כן, מהו? האם מסעות בני נוער לפולין (מפעל שהתחיל כיוזמה תיירותית ופוליטית) תורמים יותר להנצחת זכר השואה והתקומה - מאשר ההצעה שלנו לקיים כאן בארץ צעדת תקומה מהר הזיכרון לכנסת ישראל, בהשתתפות גם אלה שאין ידם משגת להשתתף בנסיעה לפולין? האם רק פעילות עם קבוצות אוכלוסיה בפריפריה או בסיכון או עולים זכאית לתמיכה, ופעילות לכלל הציבור הישראלית פסולה?
ואשר ל"איתנות פיננסית" - הרי אם היו לעמותה הכספים להפקת הסרטים, לא היה צורך לפנות בבקשה לתמיכה. והסיפא הוא המדהים ביותר - "חוסר ניסיון של העמותה" - המפיק הראשי של העמותה הוא מר מיכה שגריר, אשר על-פי קורות החיים שלו, שצורפו לבקשת התמיכה, הפיק וביים עשרות רבות של סרטים לכל ערוצי השידור בישראל, זכה בפרסי יוקרה, ועוד כוחו במותניו.
דומני כי הסיפור האמיתי שמאחורי "הסיפור שלא סופר של ניצולי השואה" הוא שמישהו ירה את החיצים ואחר כך סימן את המטרה. הרשימה הזאת, שהיא תמצית שבתמצית מה שיש לנו לומר, לא באה להטיל דופי באנשי החברה להשבה; ובייחוד לא ליו"ר מיכה חריש, ניצול שואה שמנוע מלהתערב, הגם שליבו אתנו. זאת השיטה. זה התמנון שפועל באמצעות ועדות ותתי-ועדות, וחברות פרטיות מניבות רווחים שמודדות רייטינג לפי איזה מד מקומם כאשר מדובר בניצולי שואה. מכאן שלא באתי לערוף ראשים של אנשים, אלא השיטה הזאת ראויה שתעבור מן העולם. היא סטרילית, היא מנוכרת, היא אטומה.
לסיכום - המטרה של העמותה, כפי שציינתי, ראויה לא רק לתמיכה כספית של החברה להשבה, היא ראויה לתמיכה של ממשלת ישראל והעם כולו. היא לא רק מנציחה את זכר השואה, את הקורבנות ואת הזוועות, אלא מעלה את ניצולי השואה כאותם "עופות החול" - הפניקסים - אשר נסקו מן האפר, הגיעו לישראל ומילאו אחר הכמיהה בת אלפיים - להקים מדינה יהודית. זאת כלקח הראשון של השואה. אז אל תשאלו מה הניצולים יכלו לתת למדינה, והם נתנו - שאלו מה המדינה נתנה להם. ואידך זיל גמור.
|
|
|
הכותבת היא יו"ר עמותת "עופות החול", יו"ר ארגון יוצאי פולין בישראל וחברת הוועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי השואה.
|
|
| תאריך:
|
08/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
09/08/2013
|
|
לילי הבר
|
|
קיבלו הרבה - ומשיבים כמעט כלום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מירה קני-פז
|
9/08/13 12:59
|
|
|
|
2
|
|
יואב מגדלוביץ
|
9/08/13 14:04
|
|
|
|
|
|
המקור
|
10/08/13 17:24
|
|
|
|
3
|
|
דניסלע
|
9/08/13 18:07
|
|
|
|
4
|
|
גדי כפיר
|
9/08/13 18:34
|
|
|
|
5
|
|
גדי כפיר
|
9/08/13 18:41
|
|
|
|
6
|
|
המקור
|
10/08/13 17:38
|
|
|
ב-5 באוגוסט 2013, התקיים טקס לציון יום הולדתו ה -101 והקדשה מחדש של הפסל של ראול ולנברג, הגיבור השבדי שהציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים בתקופת השואה. כיכר ראול ולנברג נמצאת בהצטלבות בוורלי בולוורד ופיירפקס אווניו בלוס אנג'לס. זוהי הפעם הראשונה שצומת נקראת על שם אדם אחד.
|
|
|
|
|
בישראל של היום, לגברים ניצולי שואה מפולין יש תוחלת חיים ארוכה יותר מלגברים יהודים בני אותו גיל שעזבו את פולין לפני תחילת מלחמת העולם השנייה. אלו ממצאיו המפתיעים של מחקר חדש.
|
|
|
|
|
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה העבירה 12 מיליון שקל לבני משפחתה של קורבן שואה. הסכום הוא בגין קרקעות בבת-ים אשר נרכשו על-ידי הקורבן שהתגוררה בעיירה קטנה בפולין ונרצחה במחנה סוביבור. כיום נעשה שימוש בקרקע לצורך מבנה ציבור.
|
|
|
|
|
"צבע הדברים" מארחת אמנים מבולגריה
|
|
|
|
|
חשיפה: בתקופת השואה הזניק חיל-האוויר האמריקני מטוסי-קרב מבסיסי-המראה בארץ-ישראל כדי לתקוף יעדים של הרייך השלישי באירופה ובמדבר הצפון-אפריקני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם  נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
