|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפתעה במגדל: פסלי דוד גומא בגלריה מגדל
|
איזו הפתעה נכונה ליוצא מהמעלית במגדל שבפינת רח' דובנוב-דניאל פריש: אם במקום לפנות לכיוון היציאה יפנה בכיוון ההפוך - יקרה לו משהו מופלא: תתגלה לעיניו תערוכה קסומה, כאילו עבר לעולם אחר. תערוכת היחיד של דוד גומא שונה ממה שהורגלנו לצפות בתערוכות כה רבות של נשים משועממות שלקחו קורס בסטודיו של פסל סוג ד'. כאן - התמונה שונה
|
|
המימד החמישי - שני צדדים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
גב' כץ - פנים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
דוד גומא בן 67, נשוי ואב לשניים וסב לחמישה, גר ברעננה. לאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר בתחזוקת מערכות אלקטרוניות מוטסות סיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב כמהנדס אלקטרוניקה. עד שפרש פרישה מוקדמת מעבודתו כבר ב-2005, עבד בחברת תדיראן במחלקת פיתוח מערכות תקשורת וקשר. מאז הפרישה החליט להקדיש עצמו לתחום הפיסול. לשם כך למד פיסול בחומר במרכז לאמנויות ברעננה, ומאז המשיך ליצור בעוד שני מרכזים, עד היום, והציג בכמה תערוכות קבוצתיות.
ניתן לומר עליו, שההתפתחות האוטו-דידקטית שלו, העצמאית ללא השפעות זרות של מורים - שלעיתים כופים על תלמידיהם ליצור בסגנונם-הם, צורת התפתחות זו עשתה לו רק טוב. כי הודות להליכתו בדרך הטבעית ובאופן חופשי מהשפעות, יכול היה ליצור פסלים מקוריים ביותר ומרתקים. התוצאות החיוביות ניכרות בפסלים שיוצגו עד סוף חודש אוגוסט 2013 בגלריה מגדל בתל אביב.
במקום לחזות בתערוכות פסלי נשים שרועות על צידן, חיקוי עלוב לציורי מאנה, העשויים בפשטנות המונית הקוסמת לאנשים שהאמנות מהם והלאה, והם רוכשים פסלים אלה כי "מבינים" אותם - הרי דוד גומא מצייר שלל נושאים - מראשים או יצורים עשויים מארבעה צדדים, שכל אחד מביע משהו אחר ומתייחס למין אחר. שפע הרעיונות שבפסליו עושים אותם לא רק מצודדים ומעניינים, אלא מקוריים שאין להצביע עליהם שהם "כמו" זה או אחר.
|
|
|
|
|
גב' כץ - פנים ואחור [צילום: יח"צ]
|
|
|
הקמאיות שבתיאור ראשי האנוש או החיות, שלעיתים מכונפים, לעיתים בעלי כמה מינים (גבר מצד אחד ואישה מהצד השני), והדואליות שבהם - פשוט מרעננים את נוף הפיסול בארץ. אם פעם הפיסול תפס רק 10 אחוז מנפח תצוגות האמנות, הרי היום, עם כל ההתפתחויות, הפיסול, המיצב והמיצג הפכו לרוב בגלריות ובמוזיאונים. שלא לדבר על הצילום, שבארצנו הפך למלך, בגלל הקלות לייצרו ולמכרו. כך למשל, מכל תערוכות האמנים הישראלים בניו-יורק, הרוב ששולט בהן הוא הצילום. לדוגמה - בגלריה אנדריאה מייזלין שבצ'לסי (טל שוחט, מיכל חלבין ועוד).
לכן, גם אם בתערוכות ביתיות ניחתות עלינו שפע כמעט מחניק של תערוכות פסלים - רובן לא ראויות להיכלל בתחום זה. כך שאמנים-פסלים חשובים עדיין אין לנו בכמות רצינית. דנציגר או רודי להמן לא זכו לממשיכי דרכם בהמונים. יגאל תומרקין כבר עייף ומבוגר, ומה נשאר? גם דליה מאירי לא יוצאת מביתה שבגליל עם תערוכות לעיתים קרובות מדי. לכן כה מרנינה ומקסימה התערוכה של דוד גומא בשלל פסליה. השמות שהעניק להם, המשמעויות הכפולות הנובעות מכל צד בו מתבוננים בפסל, ההומור הנסוך עליהם - כל אלה מייחדים אותו כאמן מקורי ומרתק.
מהתבוננות בפסליו, אותם יש לסובב ולראות מכל צידיהם - הצופה מרגיש את הקשר של האמן לעבר, למיתוסים קדומים, לעולם החיות (פסלי הדג-ציפור, האריה שכשמשכיבים את הפסל - הופך ראש האריה לראש של איש זקן) וקשה למנות את כל השפע המצוי בתערוכה. ובעיקר חשים את נקודת מבטו על העולם והטבע, כשהכל מלא במחשבה רבה.
ואל תחשבו שדרך יצירתו היא לבחור נושא, לתכנן וליישם אותו. הוא טיפוס ספונטני. לוקח ביד את החומר, ונותן לו להוביל אותו, ומשם יוצא לדרך היצירה. גם אם הפסלים אינם ענקיים, ואולי דווקא משום כך, הם מאוד הומניים, ומתקשרים לכל צופה באופן מיידי. הם פשוטים ומתוחכמים בעת ובעונה אחת. נוגעים לכל אחד ברגש, ומוצאים חן הודות לצורניות ולאסתטיקה שלהם.
נו, סוף-סוף תערוכה שכל אחד יכול ליהנות ממנה תוך כניסה לאכסדרה בגלריה המגדל, וללא תשלום.
לא להחמיץ.
|
|
| תאריך:
|
18/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
18/08/2013
|
|
עליס בליטנטל
|
|
הפתעה במגדל: פסלי דוד גומא בגלריה מגדל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דרך אגב
|
18/08/13 21:59
|
|
|
|
2
|
|
חן45
|
19/08/13 21:17
|
|
|
|
3
|
|
אביב - 11
|
22/08/13 06:49
|
|
אנדי וורהול הוא אחד מהאמנים החשובים של המאה העשרים. אמן רב-תחומי בקבוצת השנים שבין שנות השישים והשמונים. נולד בפנסילבניה, באוגוסט 1928, כבנם של מהגרים מסלובקיה. למד ועבד בניו-יורק והיה הומוסקסואל מוצהר לפני ש"כולם" יצאו מהארון. ביתו והסטודיו שלו בניו-יורק נקראו בשם בית החרושת ("דה פקטורי"), שם התאספו למסיבות ולפגישות אמנים ושחקנים, צלמי קולנוע וצלמי סטילס, מוסיקאים, חברי להקות פופ, אנשי פרסום וממון, אנשי אופנה ואנשי מדיה, ודמויות אקסצנטריות ידועות בזמנן.
|
|
|
|
|
הפולחן לאיכות הסביבה, שקונה לו יותר ויותר שביתה במדינות שמעבר לים, מגיע סוף-סוף עכשיו גם לארץ. מתקני הפרדת פסולת-אשפה, המיועדת בסופו של דבר למיחזור מותקנים במרבית יישובי-ישראל ויותר פקחים עירוניים כבר החלו רושמים דוחות למי שמשליך, למשל, פסולת-זכוכית למתקן המיועד לפסולת-נייר, או פסולת-מזון למתקן של פסולת מפלסטיק.
|
|
|
|
|
מאבקו של הציבור במצרים נגד "האחים המוסלמים" הוא מאבק ללא פשרות, ואין אפשרות לסגת ממנו. זאת משום שכל עוד לא היו "האחים המוסלמים" בשלטון, הם הפיחו תקווה וסימלו אופק של שינוי להמוני המצרים העניים. אך שנה אחת של שלטונם הספיקה להעמידם במבחן ולחשוף את פרצופם האמיתי, את מחדליהם ואת בזיונם. ואכן, היו בין מנהיגיהם אלה שחששו מעמידה למבחן האמיתי. אחד מהם היה המדריך הרוחני מוחמד בדיע, שאמר לאחר נצחונם בבחירות: "איננו ששים לתפוס את השלטון, מתוך חשש שיאשימו אותנו בכישלון".
|
|
|
|
|
נשיא המדינה שמעון פרס, שחגג ביום שישי (16.08.13) יום הולדת 90, מכין לעצמו תוכניות גדולות לשנים הבאות מיד לאחר מועד פרישתו מתפקידו כנשיא המדינה (יוני 2014).
|
|
|
|
|
לפנות בוקר (יום ו', 16.8.13) זה התחיל. הנוסעים הראשונים עלו על המטרונית, האוטובוס המפרקי שנוסע בנתיבים ייעודיים. אומרים שבנסיעה הראשונה היו 70 איש. לא קמתי כדי לספור. בכל זאת, לקום בשעה שלוש ומשהו כדי לעלות לנסיעה של ארבע זה קצת מוגזם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני  מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
