אם תרוצו, אין זו אגדה

קחו לעצמכם עוד רגע להתבונן בו, לפני שתשליכו אותו לפח. אותו פלאייר מתיבת הדואר שלכם, שקורא לכם לבוא להצביע בבחירות לראשות העיר ומציג את רשימות המועמדים השונות. לא תופתעו ודאי לגלות, שלפחות אחד מהרשימה משמש או שימש בעבר כעורך דין. אך מה לגבי סטודנטים? במפתיע, או שלא במפתיע, נרשמה עלייה מפתיעה במספר הסטודנטים שרצים או נוטלים חלק מרכזי בתמיכה במועמד הרץ, אפילו ביחס לשנה החולפת, שהביאה איתה את המחאה החברתית עם זריקת מוטיבציה ניכרת לצעירים. בכל מקרה, ישנו נתון אחד השנה שלא ניתן להתעלם ממנו: אלו דווקא סטודנטים למשפטים שנוהרים בהמוניהם לבחירות המקומיות. האם זו הידיעה שהשוק מוצף בעורכי דין שממנה הם חוששים, או שכאנשי חוק ומשפט, אך טבעי להם להצטרף לקלחת הפוליטית - הזירה המרכזית לכאורה, בה יכול האזרח הפשוט (או שמא נאמר מהיום "האדם הסביר") להשפיע ולשנות?

אישוש מיידי להרגשתנו, מעניק לנו יעקב שטרן (27) מגבעתיים, המועמד בימים אלו למועצת העיר ברשימת "הבית שלנו בגבעתיים", שטרן, בוגר לימודי משפטים וכיום הוא סטודנט לתקשורת ועומד להתחיל בקרוב את לימודיו לתואר שני במינהל ציבורי.

"רק מהכיתה שלנו, בקריה האקדמית אונו, שמונה מאה סטודנטים, חמישה סטודנטים ואני ביניהם, רצים לבחירות המקומיות. חמישה אחוזים מתוך כיתה אחת זה נתון משמעותי ביותר, ועוד לא התחלתי לדבר על המחזור כולו".

תמיד היית פעיל פוליטית בעיר שלך?

"מאז ומתמיד אני זוכר את עצמי כפעיל: בתנועת הנוער, באגודת הסטודנטים ופעיל במרחב העירוני והציבורי, כמקדם פרויקטים כדוגמת 'בעקבות לוחמים' - שם הובלתי כרכז נוער בעיר פרויקט שבמסגרתו עולים בני נוער על קברי חללי העיר בערב יום הזיכרון, לומדים ומספרים על מורשתם, נפגשים עם משפחות שכולות ועוד מספר פרויקטים נוספים שאני מאמין כי יהפכו למסורת שנתית בעיר".

האם אתה סבור שצעד מסוג זה יעזור לך להתברג בזירה הפוליטית?

"איני יודע, מה שמעסיק אותי זו באמת התרומה למען תושבי העיר, בזה אני מתמקד. יש לי הרבה נושאים ותחומים לקדם כחבר מועצה בעיקר בתחום הצעירים והנוער. אם אתברג או לא אתברג? ימים יגידו".

עד כמה דחפה אותך המחאה החברתית שהפכה לסמל בשביל צעירים לקום ולשנות?

"המחאה לא השפיעה ולא הורידה. עוד לפניה חשבתי שיש מקום לשילוב צעירים כפעילים חברתיים וכמובילי דעה במגזר הציבורי, אך אין ספק שהמחאה תמרצה אחרים, שלא חשבו להצטרף לפני כן, ויש לברך על כך. בתקופת המחאה הזדהיתי עם קולות המוחים, אך לא עם חלק מהפעולות שננקטו. גם במחאה יש לנהוג באיפוק ובצניעות לצד נחישות, ולעיתים היה נדמה לי כי היו מבין מובילי המחאה שנהגו לשם השגת כותרות בלבד".

מה לדעתך מושך אותנו, הסטודנטים למשפטים, כמו זבובים אל הזירה הלא פחות תובענית הזו?

"באופן כללי, זה לא סוד שתחום המשפטים מוצף בסטודנטים ובעורכי דין - זו עובדה. ובמצב זה, אין ספק שהמשפטנים פונים לכיוונים אחרים מלבד עולם הפרקטיקה. לגבי הכניסה לפוליטיקה עצמה - עולם המשפטים נותן לסטודנט זווית הסתכלות נוספת על כל התהליכים החברתיים שקורים סביבנו ועולם החוק והמשפט בעצם מעניק לנו את הקווים המנחים והנורמטיביים שעל פיהם אנו מתנהלים, ולכן זה טבעי כל כך שירצו לשנותו בהתאם להשקפה ולעולם הערכים שהאדם בא ממנו, והמקום לשנות אותו ולקדם אג'נדה חברתית בצורה משמעותית היא רק הזירה הפוליטית".

אם יכולת לבחור - משפטים או פוליטיקה?

"שילוב. אני רואה בלימודי המשפטים ובפרקטיקה המשפטית כלי עבודה משמעותי להבנת המערכת הציבורית וליכולת לקידום תהליכים וקבלת החלטות. ומעבר לכך. עולם המשפט והחוק משפיע על חיינו בצורה מאוד משמעותית. כמי שרואה את עצמו ממשיך ופועל במגזר הציבורי חשוב לי שיהיה ברשותי ארגז כלים מגוון הן של ידע והן של ניסיון מקצועי".

אבל יש מי שסבור שאין לדבר בהכרח קשר למצוקת עורכי דין במציאת עבודה בשוק המוצף ממילא. אחת כזו, היא סטודנטית למשפטים נוספת - בת-אל בנימין, בת 23, אם לשניים ויו"ר צעירי הליכוד באריאל המתמודדת למועצת העיר ברשימת "דרך חדשה לאריאל" בראשות יוסי חן. בת-אל היא מספר 2 ברשימה.

תמיד היית פעילה פוליטית בעיר שלך?

"תמיד הייתי פעילה. הן בקנה מידה ארצי (הליכוד) והן באריאל, אך מודעות פוליטית זה משהו שבאתי איתו גם מהבית. נולדתי באריאל, למדתי כאן, וכמו-כן גם את שירותי הלאומי עשיתי באריאל. הפכתי למעורה מאוד בעיר והרביתי להתנדב ולכן היה טבעי גם להמשיך בזה. ועכשיו כשאני מגדלת פה את ילדיי אני רואה שיש פה חסך שצריך לתת לו מענה. לא לשבת בבית ולהתלונן כאשר אפשר לקום ולעשות".

האם לדעתך ריצה למועצה תעזור לך להתברג פוליטית בקנה מידה גדול יותר? ארצי?

"אם אסתכל לטווח הרחוק, אני מתעניינת בפוליטיקה בקנה מידה ארצי. כרגע הדברים לא סותרים - אפשר גם וגם. אני בהחלט יכולה להתחיל מפה ולא ניתן לדעת לאן זה יוביל. רון נחמן היה ראש עיר פה כמעט 30 שנה, בשלב מסוים רץ לכנסת ואמרו לו - הבחירה בידך. ראשות עיר או כנסת. הוא בחר להישאר כאן".

האם וכיצד השפיעה עלייך המחאה החברתית?

"אמנם הזדהיתי עם חלק מהאמירות, עובדה שיוקר המחיה עלה מאוד ומחירי הדירות גבוהים וכדומה, אך כיוון שהרגשתי שיש למחאה פן פוליטי שלא הזדהיתי איתו - ועובדה שמובילי המחאה התנקזו לבסוף למפלגה אחת שכולנו מכירים - לא לקחתי בה חלק".

מדוע לדעתך הנהירה ההמונית של סטודנטים למשפטים לקלחת הפוליטית? ייתכן שזהו החשש מהאינפלציה בתחום עריכת הדין וההיצע הנמוך בשוק העבודה?

"במקרה שלי זה היה טבעי. לא בחרתי ללמוד משפטים, פשוט ידעתי שאני אוהבת את תחום המשפט. בעיניי משפטים ופוליטיקה (בדגש על תחום החקיקה) הם תחומים משלימים. אני חושבת שהדבר גם תלוי רבות בהזדמנויות שיש לאנשים. מי שאוהב משפטים וגם פוליטיקה ופתאום נפתחת לו הדלת, מדוע שלא 'יילך על זה'? אני רוצה להוסיף כי למרות המלצתו של שר הכלכלה שלא ללכת ללמוד משפטים, כן חשוב ללמוד זאת אם זה התחום שאתם אוהבים וחשים שתוכלו לתרום דרכו לצמיחת החברה במקביל להתפתחותכם האישית. אפשר לשנות לטובה את חייהם של אנשים רבים, הן כעורכי דין פרטיים והן בתחום העבודה הציבורית".

דעה דומה מציגה רעות שפילמן-דרייר, בת 24 מאשקלון, מספר חמש ברשימת הבית היהודי של מועצת אשקלון.

תמיד היית פעילה פוליטית?

"פוליטיקה תמיד עניינה אותי. גם בבחירות הקודמות וזה משהו שמעניין אותי גם ברמה הארצית. בואי נאמר שאף אחד לא יופתע לשמוע שאני רצה".

את חושבת שצעד כזה יעזור לך להתברג גם ברמה הארצית?

"אני מאמינה שזה יתרום לי לניסיון ולרזומה ואשמח אם זה יקרה ברמה הארצית. ברור לי שזה לא יהיה עוד שנה-שנתיים, כי צריך לצבור מעשים. אז לאט לאט...".

אם יכולת לבחור רק אחד מהשניים - פוליטיקה או משפטים?

"פוליטיקה. אבל זה לא מתנגש מבחינתי, להפך - המון ח"כים היו עורכי דין לפני כן".

האם ועד כמה הושפעת מהמחאה החברתית?

"המחאה לא השפיעה עליי, לא אהבתי את ההתנהלות שם, זה היה נראה לי יותר מדי בכייני - במקום לעשות משהו, לבוא ולשנות, היו כאלו שבחרו פשוט לגור בתל אביב ולכעוס ולצעוק על יוקר המחיה. גם אני חושבת שיקר לחיות פה - אבל ישנן דרכים אחרות".

תני דוגמה.

"בואי נסתכל אפילו ברמה הנקודתית של טיטולים. יש בפייסבוק קבוצות שאפשר לקנות דרכן או להשתתף בקנייה בצורה משותפת. להפעיל את כוח הצרכנים שמתאפשר יותר בקלות בזירות כמו הפייסבוק. יותר לעשות - פחות לצעוק. היה ניתן גם לעורר פניות לחברי כנסת וכדומה".

מדוע לדעתך הנהירה הגדולה של משפטנים לתחום ומדוע פנית לתחום אישית?

"משפטים ופוליטיקה זה מתחבר. משפטים זהו תחום שפשוט חולש על כל החיים וגם משנה אותם. למשל, הליך החקיקה שנעשה בכנסת. כשיש לך את המשפטים ככלי זהו מוקד כוח אחר לגמרי, כי אתה מבין את הלך העניינים בצורה טובה ומעמיקה יותר".

אבל אם עד עכשיו חשבתם שהטעימה שקיבלתם הספיקה לכם בשביל לקבל תמונת מצב, הרי שיש גם סטודנטים שהלכו על כל הקופה. הדובדבן שבקצפת הוא ארז אדרי, שלא עוזר להריץ את המועמד האהוב עליו כמו כולם, אלא מתמודד לראשות גן יבנה בכבודו ובעצמו. מהיכן האומץ לרוץ בתור סטודנט? כנראה תרמה לכך העובדה שארז, בן 38, אב לארבעה ובעל ניסיון של 20 שנה בניהול עסקים, תמיד ראה בעצמו מנהיג, שמוביל ולא רק מובל.

תמיד היית כל כך פעיל פוליטית בעיר שלך?

"ממש לא. אני איש עסקים, ואני פשוט אדם שלא יכול שדברים עוברים לידו, בעיקר כשאין מי שייקח מושכות. מנהיג ציבורי צריך להיות מנהיג. החלטתי שאני לוקח על עצמי עבודה לא פשוטה - אבל אני יודע שיש לי את הכוחות לעשות. עשרים שנה אני נמצא בעסקים, בעסק די גדול שבניתי לבד, אני אבא לארבעה ומנהל עסק, סיימתי את לימודי המשפטים רק לאחרונה".

האם אתה רואה בצעד כזה מקפצה לרמה הארצית?

"אנשים אומרים לי שהם יודעים שאגיע רחוק, אבל אני שואף קודם כל לתקן מהמקום הקטן שאני נמצא בו. אחרי זה נקדם הלאה. אני מתכוון שאם נצליח בגן יבנה, אני מתאר לעצמי שזה לא ייעצר שם".

האם המחאה החברתית נתנה לך דחיפה?

"המחאה הראתה כי את המדינה יכולים להנהיג אנשים צעירים, מנהיגים אדירים, דינאמיים, שבאמת יכולים להריץ את המדינה שלנו קדימה. המחאה לא השפיעה עליי כי מטבעי תמיד רצתי ודחפתי קדימה, גם בעסקים אבל בכל מקום אני לוקח את כולם קדימה אחריי. זה טבוע בי. מוביל ולא מובל. המאבק שלי אומנם מנוהל עבור החברה שלי אבל כדרך אגב הוא ישרת את כולם".

מדוע לדעתך הנהירה ההמונית של הסטודנטים המשפטנים לתחום?

"בדרך כלל משפטנים ועורכי דין זה אנשים שאכפת להם ואנשים שרואים מחוץ לקופסא. בתור משפטנית צעירה, תסכימי איתי שגם הראייה שלך השתנתה בחיים, אין לי ספק שזה השפיע עלייך כי משפטים זה שפה".

מהנהנת בהכנעה. מבלי לשים לב הפכתי למרואיינת, מה שמוכיח לי ללא ספק שאדרי בדרך הנכונה. הוא ממשיך:

"אנו לומדים לדבר בשפה שונה, חשיבה שונה. אם נסתכל על נשיא ארה"ב, מתוך 44 הנשיאים, 30 היו עורכי דין. מהנקודה הזו לומדים פוליטיקה יותר נכונה ויעילה".

פוליטיקה או משפטים?

"שאלה קשה. גם וגם. זה כאילו את שואלת אותי את מי מבין הילדים אני יותר אוהב. אין אחד שאני אוהב יותר. להבדיל, כמובן".

טיפ לסטודנטים שמתלבטים ועוד יושבים על הגדר?

"המוטו שלי הוא ביחד. אם יש לכם את זה ואתם מרגישים שאתם יכולים להנהיג, אל תוותרו. משפטים זה ארגז כלים וזה מה שהציבור צריך. הרי בסופו של יום אנחנו כאן על-מנת לשרת את הציבור".

ובכן, שפטו בעצמכם (אבל בהתאם לעקרונות הצדק והיושר של מורשת ישראל!) האם זוהי תוצאת הלוואי של הבחירות המקומיות גרידא, החשש מחוסר עבודה, או שהפוליטיקה פשוט בדמם של המשפטנים? כנראה שהשילוב של גורמים אלו ואחרים, במינונים שונים אצל כל אחד מהמועמדים, עשה את העבודה. מה שבטוח, הנהירה לפוליטיקה פותחת פתח לאפשרות של פתרון ולו חלקי, לבעיית עודף הביקוש בשוק ולהטבה עם הכלכלה הישראלית, שכן אותם משפטנים לא מתכוונים לעסוק בעריכת דין, לפחות לא בזמן הקרוב... מה שנותר הוא רק לאחל - שיהיה להם ולנו בהצלחה.