שלוש קבוצות מתחרות על הנהגת מחנה הימין. שתיים מהן משתפות פעולה במידה מסוימת. האגף הימני בליכוד; הבית היהודי בראשות
נפתלי בנט; והשלישי שחוזר כעת לזירה,
אביגדור ליברמן.
בליכוד מובילים את המאבק שלושה סגני שרים ויו"ר הקואליציה. אלקין הוא הבולט לאחרונה, ואחריו
יריב לוין (שמשמש גם יו"ר השדולה למען ארץ ישראל),
דני דנון וציפי חוטובלי. כל הארבעה חתומים על מכתב השדולה. יולי אדלשטיין נמנה עקרונית עם הקבוצה, אבל בתור יו"ר הכנסת עליו לתפוס מרחק וגם לא לחתום על מכתבים.
בשבוע שעבר, בהרמת כוסית אצל
סילבן שלום, נשא אלקין נאום מדיני חריף בו ביקש לאתגר את נתניהו ולהזכיר לו נשכחות – את המאבק שניהל נגד מדינה פלשתינית במרכז הליכוד בתקופה של שרון. נתניהו, בלשון המעטה, לא רווה נחת מהנאום, ואלקין שילם את המחיר. ראש ה
ממשלה יוצא מיד אחרי החגים לוושינגטון. השרים שטייניץ ולבני שעתידים להשתתף בפגישות המתוכננות יצאו מראש והם כבר בארה״ב. את סגן שר החוץ אלקין הזמינה לשכת ראש הממשלה להצטרף למשלחת לפני קצת יותר משבועיים. אלא שהשבוע התברר שאלקין ככל הנראה לא יצורף למשלחת. נכון לעכשיו, היחיד מקרב הפוליטיקאים הבכירים שמתלווה לראש הממשלה הוא השר
גלעד ארדן. בתשובה לשאלתנו האם ישתתף בפגישות בוושינגטון, השיב סגן שר החוץ שיש לו פגישות מתוכננות והוא טס בכל מקרה, אלא שלאחר שהוזמן תחילה להצטרף למשלחת נאמר לו שהתעוררו קשיים טכניים. מי שמדבר משלם.
שלא כמו אלקין, שרי הליכוד שומרים על זכות השתיקה. נכון לעכשיו, איש מהם לא יצא נגד הסדר ביניים. בהרמת הכוסית, פתח סילבן שלום במשפט בנוסח "אין מקום ואין אפשרות להסדר קבע, אבל..." והנוכחים ציפו שימשיך ויתבטא לטובת הסדר ביניים. אבל שלום נעצר ברגע האחרון. גם השר ישראל כ"ץ, שערך קבלת פנים בסוכתו במושב כפר-אחים, דיבר על האידיאולוגיה של הליכוד, אבל לא התבטא מפורשות בעניין הרעיון של הסדר ביניים.
ליברמן, לעומת זאת, נכנס לזירה. הוא חזר ותקף את הרעיון. אם יקבל החלטה אסטרטגית לשבור ימינה, ליברמן יאגף מימין את נתניהו ואת שרי הליכוד ויתייצב מול בנט, והתחרות על ההנהגה תהיה בין השניים. בנט והאגף הימני בליכוד משתפים פעולה. לא תמיד ישירות, לעתים באמצעות ראשי מועצות ביו"ש או שדולת ארץ ישראל, שמשמשת גשר בין הסיעות.
ומי לא חתם? כשזה מגיע לזירה המדינית, גם שרי הליכוד וגם צמרת הבית היהודי מצויים במאבק פנים-מפלגתי. שרי הליכוד נקרעים בין עמדת המתפקדים לבין הנאמנות לנתניהו. ואילו בבית היהודי
אורי אריאל דואג לאגף את בנט מימין, והיחסים בין השניים מעורערים.
שרי הליכוד עשויים למצוא עצמם לחוצים אל הקיר כשסגני השרים ויו"ר הקואליציה דוהרים קדימה ורוכשים את אהדת המתפקדים. גם כך הארבעה – אלקין, דנון, לוין וחוטובלי – התברגו גבוה ברשימת הליכוד הנוכחית, ורק נאמנותו של נתניהו לשרים ותיקים דוגמת שטייניץ ולבנת, שהשתלבו בעשירייה השנייה, מנעה מהצעירים לשמש שרים.
הדיבורים על שינוי אפשרי של שיטת הבחירות לרשימת הליכוד, עכשיו כשנסתם הגולל על מיזוג בין 'ישראל ביתנו' לליכוד, יישארו דיבורים בעלמא. הגוף הבוחר יישאר כנראה כפי שהוא. עם זאת, עד לבחירות הבאות יש זמן רב. נתניהו כבר כאן, והמתפקדים עדיין שם. אך בשלב מסוים שרי הליכוד אמורים לחזור לתפוס את המושכות, אחרת יפנו את הזירה לסגני השרים ויו"ר הקואליציה. בינתיים, גם ישראל כ"ץ, שמבדל את עצמו מדינית מנתניהו יותר משאר השרים, נזהר שלא להתבטא נגד הסדר הביניים.
אשר לליברמן, נראה כי יו"ר 'ישראל ביתנו' טרם קיבל החלטה ברורה. מחד-גיסא הוא יוצא בהצהרות מדיניות, ומאידך-גיסא שומר מרחק. בשונה מבנט, ליברמן פיצל את סיעתו בהצבעה בממשלה על שחרור מחבלים; הוא תמך ו
יאיר שמיר התנגד. על מכתב השדולה חתמו רק שני חברי סיעתו דודו רותם ו
שמעון אוחיון, הדתיים של הסיעה, שתמיד סותמים כל פרצה מדינית-אידיאולוגית. השרים אינם חותמים על מכתבים, אך סגנית השר פאינה קירשנבאום, מתנחלת, הייתה יכולה להצטרף לאלקין, דנון, חוטובלי, אקוניס ובן-דהן – סגני השרים החתומים על המכתב. קירשנבאום, המקורבת לליברמן יותר מאחרים, מבטאת את עמדתה הרשמית של המפלגה. מסתמן שליברמן יקבל החלטה סופית לגבי הנתיב בו יבחר אחרי ההכרעה במשפטו. אם ההכרעה תאפשר לו לתפקד בזירה הפוליטית, הוא עשוי לשבור ימינה ולהתחרות בבנט.
ואילו בסיעת הליכוד שלושה מחברי הכנסת לא חתמו על מכתב השדולה. השלושה הם יו"ר ועדת הכנסת,
צחי הנגבי;
גילה גמליאל; ויו"ר הכנסת לשעבר, רובי ריבלין. לחתימתם של השלושה הייתה יכולה להיות משמעות פנים-מפלגתית חשובה: ביחד עם החתומים, הם היו 11 – רוב חברי הסיעה. הנגבי בחר שלא לחזור לימין, ולחבור בכל מקרה לעמדתו של נתניהו, תהיה אשר תהיה. ואילו גמליאל וריבלין רוחשים טינה מסוימת לקבוצות הימין במרכז הליכוד, שניהלו את ההחתמה. גמליאל משום שלא זכתה לתמיכה הולמת מהקבוצות, וריבלין נוקם את נקמת חברו בני בגין שלא נבחר לכנסת הנוכחית.
ובמישור המעשי: עם תחילת מושב החורף, תעלה לדיון בוועדת שרים לחקיקה הצעת החוק של ראשי שדולת ארץ ישראל,
אורית סטרוק ויריב לוין, שנועדה למנוע שחרור מחבלים בעתיד. על ההצעה חתומים 15 ח"כים, והיא קובעת שרק לנשיא ורק במקרים הומניטריים נקודתיים, תהיה סמכות לחתום על חנינה למחבלים שדם על ידיהם. גם אם בעקבות גל הטרור של השבוע האחרון ייענה נתניהו ליוזמה של בנט ויעצור את שחרור המחבלים, תהיה זו הוראת שעה בלבד. להצעת החוק שנחשבה קודם חסרת סיכוי יש עכשיו הזדמנות חדשה בעקבות האווירה הציבורית.
בנובמבר יתכנס מרכז הליכוד. אם עד אז יתברר שהסדר הביניים עומד על הפרק, יאלצו שרי הליכוד לקבל החלטה אם ליטול לידיהם את מושכות ההנהגה או שמא להשאיר את השטח לדור הצעיר. גם ליברמן צפוי בנובמבר לקבל החלטות אסטרטגיות. המאבק בין בנט, ליברמן והליכוד על הנהגת מחנה הימין עשוי להיכנס להילוך גבוה.