ברוב שלבי מושב החורף הקודם שבו והעלו מפלגות הימין הצעות חוק אשר מטרתן להצר את צעדיו של בית-המשפט העליון. לכן, זה לא מפתיע כי יו"ר הקואליציה ח"כ
יריב לוין בשיתוף פעולה עם
איילת שקד (בתיאום יו"ר מפלגתה השר
נפתלי בנט) מנסה להעביר במושב החורף הנוכחי חבילת חוקים אשר אמורה להסדיר אחת ולתמיד את יחסי הרשות המחוקקת עם הרשות השופטת.
פירוט החוקים - נציג אחד לבית-המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים.
כזכור, כיום מונה הוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים מתוכם שלושה שופטי בית-המשפט העליון, שני חברי-כנסת (אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה) ושני חברי לשכת עורכי-הדין. לפי הצעת החוק, ייבחר נשיא בית-משפט מחוזי שייבחר על-ידי עמיתיו הנשיאים, ונציג מן האקדמיה שייבחר על-ידי ראש-הממשלה.
- הכנסת תבחר את נשיא בית-המשפט העליון.
כיום נבחר נשיא בית-המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים, וכהונתו מוקצבת לשבע שנים בשיטת הסניוריטי (בכירות). לפי הצעת החוק, הכנסת תבחר את נשיא בית-המשפט העליון לכהונה של חמש שנים, כאשר הוא יידרש לוותק של מינימום שלוש שנים בעליון.
- מסלול עוקף בג"ץ לחוקים שייפסלו על-ידו.
כיום יכול בית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לבטח חוקים אשר חוקקו על-ידי הכנסת מכורח שני חוקי היסוד (
חופש העיסוק,
כבוד האדם וחרותו). לפי הצעת החוק, הכנסת תוכל לחוקק מחדש הצעת חוק אשר נפסלה על-ידי בג"ץ ברוב של 61 ח"כים. החוק יהיה תקף במשך ארבע שנים מתוקף חקיקתו.
- ניתן יהיה לדון על ירושלים ורמת-הגולן ברוב של שמונים חברי-כנסת.
כלומר, בכל מו"מ לשלום הממשלה תצטרך לבקש אישור מן הכנסת לדון בחלוקת שטחים.
ככל הנראה, חבילת חוקים זו באה כתגובה לרפורמה שהציעה שרת המשפטים
ציפי לבני בנישואין ובגירושין דרך הרבנות הראשית. זאת מאחר שהשרים לבני ובנט מסוכסכים האחד עם השני.
חשוב לציין כי השרה לבני הודיעה כי תתנגד להצעת החוקים. כמו כן, הודיע בעבר ראש-הממשלה נתניהו כי לא יתן לפגוע בעצמאותו של בית-המשפט העליון.
לכן נשאלת השאלה: האם מדובר בדבר רציני, או במהלך שתכליתו לעצבן גורמים מסוימים בקואליציה? אין ספק כי בעתיד נקבל את התשובה לשאלה זו.
