ממשלת ישראל היא זו שמעוניינת להפעיל את הכח, ההתגוננות מבית תבוא, זה לא יעבור בשלום. לעצור את זה עכשיו.
אנו עם מקובץ מעמים, עם מוכה וחבול, פליט חסר כל שנאחז בציפורניו בשורשי עברו, בתהילת אבותיו. אלוהי ישראל הוא הפותח והוא הסוגר, וחזונן נביאיו הוא אשר יהיה, שוב ישוב ישראל לאדמתו. זה לא יעזור, עם ישראל ישב לבטח על הארץ הזאת ולא יהיה חצי החזון.
אנו עם ישראל, נשפטנו בגויים, וההיסטוריה שלנו כתובה בספר הדברים אשר אמר משה לישראל בטרם הוכנסו לארץ. וכל הקללה וכל הברכה היא עלינו כאשר הועד בנו, הלא נכלם על טפשותינו? הלא נספוק כפיים לאמר, איך עיניים לנו ולא נראה? היהיה כדבר הזה? היקום עם יושב גלות מקץ שנים כה רבות ויקבץ, האין יד האלוהים בדבר? פקחו עיניכם וראו, מיהו מובילכם ומיהו מועידכם.
וממי תבקשו עצה? וממי תבקשו ברכה? בארץ אשר ביקשה את מותכם במישרפות? בעמים אשר אמרו נחסום עינינו והינה קם ליהודים מכה?עמים היושבים היום באומות המאוחדות כמוכי הלם, כממאנים להכיר בעצמם. הבהם תחפשו ברכה? ומהם תבקשו ישועה?
הן לא תראו? נקו לבכם, פתחו עיניכם והאמינו, ואל תבקשו פשרה והכרה, כי האל הוא המחלק עמים לארצותם. הוא המקים והוא המושיב. וגם אתם אחי החרדים, הפשילו בגדי גלות, והיו גם אתם לנו ליתד.
ולמה זה תבקשו אתם בני הקיבוצים את עקירת אחיכם? הם לא התפללו, למען האדמה, אבותיכם המקימים? ולא ביקשו להפריח את השממה לבנות בית? אם ישבתם לבטח תאמרו אחי - צרותי. ותבקשו את עקירת אחיכם למען תערוב שנתכם, התערוב שנתכם אחרי שתעקרו את אחייכם?
המבקשים אתם לבדוק את חוסנכם ואחדותכם, היש עוד דרך לא הלכתם בה לא ביקשתם בה, היש עוד מחווה, עוד ויתור, שלא אמרתם גם זה ראו אוייבי אולי גם יעלה נא על שולחן משא המתן. ואין מולכם מי אשר יושיט יד לחתימה ואתם בעקשנותכם, תעשו כאילו החתימה בידכם. ומולכם? כלום.
אין יושב, אין מקשיב, בין אויבכם, רק גדרותכם שריונכם חרוף נפש חייליכם עומדים בינכם ובין אויבכם, ותמשיכו באומרכם, קץ יקוץ על הסכסוך, כלום אינכם מבינים. אלוהים הוא המרים והוא המוריד, טוב יהיה אם תבינו עם מי באמת יש לכם סכסוך.
