|   15:07:40
דלג
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

לפני שהשרידים האחרונים מפנים את הבמה

מרכז הארגונים של ניצולי השואה זקוק בדחיפות לשינוי אג'נדה ולשילוב דור ההמשך
05/12/2013  |   צבי גיל   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות
סיפור התקומה [ציור: יורם פוגל]

ב-11 בנובמבר 2013 מלאו עשרים שנה להקמת "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל" תהליך ההקמה התחיל עוד בשלהי שנות ה- 80 כאשר שלושה ניצולי שואה בולטים, נוח פלוג, משה זנבר ויצחק ארצי הקימו את "וועד התביעות של ארגוני יהודיים יוצאי מזרח אירופה" . מעטים מודעים לכך כי הפיצויים האישיים, הרנטות, ששולמו לניצולי שואה לאחר הסכם השילומים, הועברו רק לילידי גרמניה או למדינות התרבות הגרמנית, כמו אוסטריה.

בישיבת הוועדה הראשונה, בדצמבר 1987 אושרה מדיניות הארגון החדש לפי קווי הפעולה שהציג זנבר. היעד העיקרי: להשיג פיצוי הולם, לרבות קצבאות חודשיות שוטפות, בעבור נרדפים יהודים (ניצולי השואה) שלא פוצו עד כה או שקיבלו פיצוי סמלי חד פעמי.

"אנו מודעים לכך שאין זה יעד שקל להשיגו. אבל אנו רואים בהשגתו את חובתנו המוסרית וההיסטורית. משום שניצולי השואה מזדקנים והולכים ורבים מהם חיים בתנאים כלכליים קשים ביותר" - נכתב בנייר עמדה ששימש כבסיס להקמת הגוף החדש.

מטרה נוספת שהציב לעצמו הארגון הוא טיפול סוציאלי בניצולי שואה הנזקקים לשירותי רווחה, לבתי אבות, למיטות סיעודיות וכדומה. לימים הקים המרכז את "קרן הרווחה לניצולי השואה" אשר פועלת עד היום ומסייעת לניצולים נזקקים בכול התחומים. מאוחר יותר, בשנת 1989, נקבע השם הפורמלי: "ועד התביעות של ארגונים יהודיים יוצאי מזרח אירופה, מרכז אירופה והבלקאנים".

ארבע שנים לאחר מכן, ב-11.11.1993 שונה שם הארגון לשמו הקיים: "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל". הוא מייצג קרוב לחמישים ארגונים שונים, אף שרוב חבריו בעת ייסודו הם כבר לא אתנו.

במלאת שני עשורים להקמת המרכז ניתן לומר בוודאות ובסיפוק כי לארגון זה קבלות רבות . בכול הנוגע לפיצויים ישירים לניצולים הן על-ידי ממשלת גרמניה ולאחר מכן על-ידי ממשלת ישראל. כמו-כן בקשת רחבה של נושאים כגון רכוש יהודי( בגרמניה ובאוסטריה) בירושות, ודברי אמנות שנשדדו כאשר בחזית העשייה העולמית נמצאת "וועידת התביעות" ה- claims conference וכן על סיוע ועזרה ליצולים באמצעות המרכז ומוסדות ציבוריים אחרים. שלא לדבר על הערך, הלא מוסף, של הזרמת מיליארדי שקלים למדינת ישראל - עובדה שמשום מה נמחקה מן הלוח הממסדי.

אין כול ספק שהעובדה שבראש היוזמה עמדו אישים מוכרים בארץ ובעולם היהודי הייתה גורם משמעותי בהצלחת הארגון. נוח פלוג, מפולין, איש כלכלה ומשק, הציר הכלכלי של ישראל בברן בירת שוויץ, יועץ בוועדת הכספים ודמות ציבורית בעולם בנושא השואה. משה זנבר, יוצא הונגריה, היה הממונה על תקציבים באוצר, האיש החזק במשרד לאחר השר, ואחר כך נגיד בנק ישראל השני. יצחק (איצ'ו) ארצי מרומניה, נמנה עם מנהיגי "העובד הציוני", חבר כנסת, עורך דין ואיש ציבור בעל שם שתרם רבות לחברה בכלל ולניצולים בפרט.

שלישיה זאת שאליה הצטרפו אישים אחרים כמו סטפן גראייק, מלוחמי גטו וורשה ויו"ר התאחדות יוצאי פולין, זאב פקטור,(לימים יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה) פעיל ציבורי ומעורה בכלכלה, ראשי ארגוני הפרטיזנים והלוחמים האטי נאציים, הוו את המנוע לפעילותו של גוף זה.לימים הוא הווה מוסד גג לחמישים ארגונים והתאגדויות של ניצולי שואה בישראל.

חשבון נפש נוקב
יצחק ארצי

ישנם עדיין כמה וותיקים אשר בשיחה אתם שפכים את מררתם על העוול שהמדינה עשתה ועושה לניצולים עד היום הזה, על שלא מלמדים בבתי ספר על מעשיהם האדירים של ניצולי השואה להקמת המדינה ולהתפתחותה, על העובדה שהם עומדים כמו עניים בפתח בשעה שבמישרין ובעקיפין הוזרמו בגינם עשרות מיליארדי דולרים שבלעדיהם המדינה הייתה פשוטת רגל.

צורב להם לאותו קומץ שרידים שאתם שוחחתי שכיום יותר מיובל שנים לאחר הסכם השילומים, ולאחר שני עשורים של קיום מרכז הארגונים, נושא הרכוש היהודי במזרח אירופה, בעיקר הרכוש הגדול, הציבורי והפרטי בפולין לא טופל, או בצורה של יציאת ידי חובה. האיש מזכיר ב יקור בפולין בתקופת המשטר הקומוניסטי של משלחת שחבריה היו השופט נאכט, ח"כ יצחק ארצי,נפתלי לביא, וזאב פקטור. הסתבר שכול הדלתות נפתחו בפני המשלחת, הם יכלו להיפגש כמעט עם כול מי שרצו. רק מאדם אחד נמנע מהם להיפגש, והוא שגריר ישראל בוורשה.הם מפרשים זאת בכך שכבר אז ממשלת ישראל לא רצתה להיות מעורבת ברכוש היהודי העצום בפולין. בשעה שהשילומים שקבלנו מגרמניה השתלמו לישראל, דרישת הרכוש מפולין לא עלתה בקנה אחד עם האינטרסים האחרים של ישראל בפולין. "עד עצם היום הזה- מרים אחד מהם את קולו " הם אומרים: האם אתם לא יודעים שהיחסים עם ממשלת פולין מצוינים". הסוגיה הובאה בשעתו גם בפני שר החוץ, אביגדור ליברמן, אבל לא זכתה למענה כלל. גם על ההנהגה היהודית האיש לא פוסח. "חשוב להם להיות דבוקים לכיסא מאשר להיכנס למערכה מתוך הנחה, שקיימת עשרות שנים, שהעניין אבוד., איך יכלו לדעת שזה אבוד כאשר לא יצאו מגדרם כדי לבדוק, כדי לבחון מה ניתן להציל" - הוא שואל-משיב.

הנושא של הרכוש היהודי העצום בפולין הועלה לפני חודש בעת ביקור נישא פולין ברוניסלב קומורובסקי בראשית נובמבר. הפניה אליו באה מצד יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, קולט אביטל ויו"ר ארגון יוצאי פולין בארץ, לילי הבר. בפניה שתחילתה בסקירה קצרה של הסוגיה והעיכובים הביורוקראטיים והלגליסטיים, מבקשות השתיים לזרז את החקיקה אשר תשיב את הרכוש בפולין אשר הוחרם על-ידי הנאצים ותומכיהם, תאפשר תהליך מהיר ופשוט לפניות להשבת רכוש, ונגישות קלה לארכיונים השנונים שבהם יש רישום של הרכוש היהודי. "עלינו לנוע תמיד לקראת העתיד ביחד, כשני עמים אשר שותפים לערכים ולחזון. אולם הדרך לעתיד טמונה בכך שחובה לעמוד מול העבר. שלושה מיליון יהודים לא שרדו ואינם יכולים לפעול להחזרת רכושם. אך השרידים וילדיהם- יכולים .לכן אנו מבקשים ממך אדוני הנשיא לעמוד מול אתגר היסטורי זה כדי לתקן את העוול ההיסטורי".

כמי שמכיר היטב את הנושא, אני בספק רב אם ממשלת פולין, כול ממשלה, תחזיר את הרכוש האדיר, הפרטי והציבורי, של יהודי פולין. אבל טוב שהמכתב נכתב. לפחות שהממסד הפולני והציבור בפולין יידע, אם יידע עליו בכלל, שהממסד הישראלי והיהודי עושה כמעט כלום, אצל שעוול ניצולי השואה לא נשכח.

במרכז - נושאים חומריים
נח פלוג

אשר למרכז הארגונים של ניצולי השואה, הארגונים שהצטרפו בשעתם למרכז לא היו עשויים, כמובן, מקשה אחת, לא באופי הארגון ולא בעומדים בראשם. מהם היו "לנדסמנשאפטים" לאמור יוצאי קהילות, מהם ארגונים מסונפים למפלגות, או לתנועות, או לעבר משותף כמו הפרטיזנים והלוחמים האנטי נאציים וכיוצא באלה. בשעה שבנושא של תביעות נגד גרמניה וגם מול ממשלת ישראל הייתה בדרך כלל חזית אחידה ואפשר שגם הרמוניה, בסוגיות אחרות באו לידי ביטוי הבדלים, גדולים או ממוזערים, הן בכול הקשור לארגון עצמו וכן לאלה שייצגו אותו במוסדות המרכז, המועצה והוועד המנהל.

בתקופת היותי חבר הוועד המנהל,( יחד עם נפתלי לאו- לביא) שלא ייצגו שום ארגון, יכולתי להתרשם מהקשת האנושית והאידיאית של אנשים אלה- כולם פעילים נמרצים למען הארגונים שאותם ייצגו. אבל היה גם האלמנט האישי, אותו אלמנט שהיה קיים, ועודנו קיים, במוסדות של קהילות יהודיות בפזורה וכאן בארץ היהודים . סוגיות כמו יוקרה, כבוד, אגוצנטריות וגם טינות וקנאות ושנאות, מעל פני השטח ומתחתיו.מי שהשכיל לנבט את הויכוחים הלוהטים היה היו"ר משה זנבר. עם זאת, באותם ימים גם חילוקי דעות גלויים התנהלו ביחס של כבוד הדדי, ובסובלנות ואף בנועם.

בכול הנוגע להיבט אחר של ניצולי שואה, לאמור ההיבט הלא חומרי, המוסרי הערכי, האתי, היהודי והאוניברסאלי - חברי הוועד המנהל נזהרו מאוד שמא חלילה וחס הם ידרכו על יבלות פוליטיות ויגרמו לפרימה במרקם הקונצנזוס, ואז המרכז יהיה חשוף להתקפות פוליטיות. מזה המרכז ביקש להתרחק מאוד כמו ממטען צד. זה מלמד משהו על התקופה הזאת.

עד כדי כך הייתה זהירות מופלגת שהתגובות לרעיון להוציא לאור "ביטאון של מרכז הארגונים" נעו בין התנגדות, לבין היסוס גם מצד אלה שצידדו ברעיון כמו יצחק ארצי. מי שתמך תמיכה איתנה ברעיון היו היו"ר, משה זנבר, המזכיר הכללי נוח פלוג וכן זאב פקטור שנושא המדיה היה חשוב לו. מבחוץ תמך ברעיון ראול טייטלבאום, עיתונאי מנוסה וחוקר שואה, וותיק ממני בעיסוק בנושא. עם זאת, גם הוא היה ספקן אם אכן ההצעה תתקבל. לבסוף הוחלט להדפיס כמה גיליונות ניסוי ומאז קיים "מזכר" (בדרך כלל בצורה סדירה פחות מאשר יותר, בייחוד בעת האחרונה עם מינויה של קולט אביטל כיו"ר המרכז אשר דוחפת להוצאה סדירה של הביטאון). ה"מזכר" נותן ביטוי ליריעה רחבה מאוד בחיי ניצולי השואה, ולא רק החומריים אלא גם הרוחניים והערכיים.

קבלות מצהיבות
משה זנבר

עם מותו של נוח פלוג, שנבחר ליו"ר במקומו של משה זנבר שפרש,עלו מבית הקונפדרציה הציונית בירושלים, המשכן של מרכז הארגונים, קולות לא נעימים מעל ורחשים תת-קרקעיים עוד פחות נעימים. אין בדעתי להיכנס לחרושת השמועות שלוותה את ההתרחשויות במרכז הארגונים. לא שהדבר לא ראוי לאזכור. הוא ראוי גם ראוי, מכיוון שרצוי לחשוף דברים כאלה אם לא בשעתם, אז בשעתנו. אבל תכליתו של מאמר זה מודגש בכותרת שלו: הצורך בעירוי וברענון ובשינוי הנראטיב.

בנושאים חומריים כמו מצוקת ניצולי שואה בערוב חייהם מטפלים גורמים אחרים, בראש אלה " הקרן לרווחת ניצולי השואה". גם "הרשות לניצולי השואה" ויש גם המשרד לגמלאים שגם ידו בנושא. לדעתי יש חסר בטיפול, בלשון המעטה, בניצולי השואה מצד שני הגופים המיניסטריאליים. מרכז הארגונים צריך, יחד עם הבעיות השוטפות, להתמקד יותר ב"עתיד הזיכרון" כלומר בנושא התיעוד וההנצחה הן של השואה והן של ניצוליה, כאשר אלה יסתלקו מבמת החיים יחד עם הבעיות שלהם. בראש וראשונה יש חשיבות בתיעוד תרומת הניצולים למדינת ישראל והטבעת תודעה זאת לדורות. לא רק של דורות ההמשך אלא של כול הציבור ובעיקר הדור הצעיר.

אחד המעשים שמשום מה אנו ממעטים להזכיר בהקשר של תרומת ניצולי השואה למדינה היא היוזמות והפעילות הנמרצת של ניצולי השואה לעצב את הזיכרון לשואה ולגבורה, הן בנרטיב והן במוסדות לתיעוד ונצחה אך בעיקר במערכת החינוכית הכללית והצבאית: משרד החינוך וקצין חינוך ראשי בצה"ל. אלה עשו מעט מאוד, אם בכלל, לתעד ולהטביע את נושא של עשיית ניצולי השואה להקמת המדינה ולשגשוגה.

יש עוד היבט שהמרכז כן חייב לעסוק בו והוא לבחון את הנרטיב של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אני הקדשתי לכך רשומה בבלוגים שלי בעקבות הופעתו של פרופסור דן מיכמן המדען הראשי של "יד ושם", בפני המועצה של המוסד. זאת עקב התהודה של הספר של ההיסטוריון טימותי סניידר bloodlands: Europe between Hitler and Stalin- basic books 2010 - בפרסומו העברי בהוצאה "כתר" 2012: ארצות דמים:אירופה בין היטלר לבין סטאלין. ספר זה עוסק מאוד בשואה אבל מנקודת ראות רחבה יותר, כפי שניתן ללמוד משמו. .ב"בשואה", כפי שאנו רואים אותה, נספו ששה וחצי מיליון יהודים. והיא ייחודית ליהודים. ספרו של סניידר עוסק ברצח 14 מיליון בני אדם, ולא רק על-ידי הנאצים בהנהגת היטלר אלא גם על-ידי הסובייטים בהנהגת סטאלין, ולא רק יהודים אלא הרבה לא יהודים .זאת עובדה היסטורית מבוססת שאין עליה עוררין.

פרופסור דן מיכמן ראש מכון לחקר השואה ב"יד ושם", מדגיש שזאת לא רק כותרת של ספר אלא שהוא מוגש על-ידי החוקר כתפיסה היסטורית. פרופסור מיכמן מנתח אחת לאחת את ההבחנות בין סוגי רצח המוני, מבחינה היסטורית, הגדרה, מונחים, שטחי הרצח, כולל תהיות השוואתיות שאותם לא אביא כאן. אסתפק בהבחנה שהוא מדגיש היטב את ייחודיות השואה. לא אחזור על הניתוח המלא שכן הקדשתי לו רשומה.

הנושא הוא כבד משקל ויש לו שייכות לעתיד הזיכרון. לאמור, לזיכרון השואה, ובקונטקסט הרחב, האוניברסאלי, שיש להדגיש אותה. אני את דעתי הבעתי, ואיני רואה טעם כאן לחזור עליה. אבל אני מזכיר זאת כנושא שחייב להיות על הפרק של הגוף העליון של הניצולים, בבד בד עם הליבון והשיח בציבור ובעולם האקדמי. לעניות דעתי, כדי למנוע את השכחה בעולם, חייבים למצוא את הנרטיב הנכון, אשר מצד אחד, ידגיש את הייחודיות של השואה אבל מצד שני יצביע על הלקחים העכשוויים, של הדורות הבאים, שיש להם עניין רב, בסוגיות כמו הג'נוסייד, רצח מיעוטים וכיוצא באלה מעשי זוועה. וזה אמור לא רק לגבי העולם, אלא גם לגבינו. מלבד היותנו מדינה יהודית אשר קמה על חורבות השואה, אנו שייכים לעולם הנאור ולערכיו, אף שמזמן איבדנו את התואר של "עם סגולה", אם בכלל יכולנו לטעון לכתר הזה.

העברת הדגל לדורות ההמשך
קולט אביטל [צילום: רונן אקרמן]

יתרה מזאת אם הוועד המנהל הקיים של מרכז הארגונים רוצה להנחיל אחריו מורשת כפי שהנחילו מוסדות המרכז פעם, עליו לתת דעתו על מילוי שורותיו בנציגי דור ההמשך. הם לא צריכים להיות עוד ארגון בין שאר הארגונים. הם צריכים לקבל את הדגל כדי להוביל. יתרה מזאת. גם שמו של הארגון טעון שינוי והוא צריך להיות "מרכז הארגונים של ניצולי השואה ודורות ההמשך". זה לא רק עניין סמנטי, אף שאני לא מזלזל בסמנטיקה. זה עניין של הבטחת המשכיות של תעוד וזיכרון, אם הנושא יעוגן בחוק, כפי שהוא צריך היה מזמן להיות (ונעשו ניסיונות כושלים להעביר אותו בכנסת).

ישנה עמותה של דורות ההמשך, והיא פעילה מאוד. אני גם חושב שיושבת הראש של מרכז הארגונים קולט אביטל, אשר משופעת בעשייה ציבורית, החל בשרות החוץ הישראלי וכלה בכנסת ובזירות אחרות, בארץ ובחו"ל יכולה להנהיג את השינוי המיוחל. יחד עם זאת אני חושב שאותם פעילים בדור ההמשך לא צריכים לחכות עד שיקבלו את הדגל מדור המייסדים. גם דור המייסדים לא קבל אותו. הוא לקח אותו. ההנהגה הקיימת חייבת להבין שהיא האחרונה של דור השרידים. טבעי שכול נציג של ארגון יפעל למען הארגון שלו ורווחת חבריו. אולם יחד עם זאת נקרית לו הזדמנות היסטורית להעביר בהדרגה את התפקידים לדור השני, ולצרוב את המורשת של ניצולי השואה לדורות הבאים. אם הדבר לא יקרה, תיעוד השואה ובייחוד תרומת ניצולי השואה למדינה ייכנסו לגנזך ומדי פעם בפעם באירועים מסוימים יאווררו אותם אנשי מחקר, ואי אלה אנשים בעלי זיקה מיוחדת לנושא.

מנשר הניצולים אשר פורסם ביום הזיכרון לשואה בשנת 2002 בנעילת "הכנס הבינלאומי למורשת ניצולי השואה הלקחים המוסריים והערכיים לעולם" - שנערך ב"יד ושם" הייתה קריאת כיוון של הניצולים. זאת חייבת להיות המורשת של ההנהגה הצעירה של בני הניצולים ונכדיהם לקראת העשור השלישי לקיומו של מרכז הארגונים והיא להטביע את חותמו על עתיד הזיכרון של השואה וניצוליה, על מה שקרה שם ומה שאותם הניצולים עשו במדינה ולמענה, ומקומם של אלה בפנתיאון הלאומי.

פורסם במקור באתר המחבר "זרקור"
תאריך:  05/12/2013   |   עודכן:  05/12/2013
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לפני שהשרידים האחרונים מפנים את הבמה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
פרופסור מרתה (אריקה) רוזנברג - תושבת בואנוס איירס, בעלת אזרחות ארגנטינאית וגרמנית, בת להורים יוצאי גרמניה שכל משפחותיהם נספו בשואה בעוד הם היגרו לארגנטינה בשנת 1936 - הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב תביעה נגד מוסד יד ושם, להצהיר כי מזוודת המסמכים שנלקחה מביתו של אוסקר שינדלר שייכת לה.
20/11/2013  |  יצחק דנון  |   חדשות
השנים חולפות ודור השואה הולך ונעלם. אלפי צעירים אלה, שביקרו במחנות ההשמדה במסגרת שניתן לכנותה "חינוך בהלם", יהיו אלה שיעבירו את מסר השואה לדור הבא וייאבקו נגד מכחישי השואה מבחוץ, ומגמדי השואה מבית. שום מסגרת חינוכית, לרבות סרטים תיעודיים, הרצאות וביקורים ביד ושם ובמוזיאון לוחמי הגטאות, אינם מסוגלים להעביר את מסר השואה באותה עוצמה רגשית ובאותן תוצאות, כפי שמסוגלים מסעות הנוער לפולין ומצעד החיים. אחרי השתתפותם במסעות לפולין, חוזרים רובם המכריע של צעירים אלה כאנשים אחרים - יהודים וציונים בעלי הכרה והזדהות חזקות יותר עם כל מה שמסמלות ישראל והציונות.
17/11/2013  |  מתי דוד  |   מכתבים/הערות
השבוע לפני 75 שנה בדיוק, ב-10 וב-11 בנובמבר 1938, התרחש בגרמניה ובאוסטריה פוגרום 'ליל הבדולח', שהתברר כ'פרומו' מבעית לזַוועת שואת היהודים, שכמותה לא הייתה מאז ברוא אלוקים אדם על פני האדמה.
13/11/2013  |  מנחם רהט  |   מאמרים
בשולי הכותרות: הַנציחו את השואה במוסדות החינוך אובמה האנדרדוג וביבי המנהיג די לדוספוביה ולקינוח בית הבד
13/11/2013  |  ציפי לידר  |   מאמרים
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום ב', 11.11.13) תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה, שהגיש שר האוצר יאיר לפיד. החוק מסדיר את הסיוע עבור כ-12,000 איש מאוכלוסיית יוצאי המחנות והגטאות.
11/11/2013  |  עופר וולפסון  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
מופעי השנאה והקריאות להשמדת מדינת ישראל גברו מאוד לאחר טבח שבת שמחת תורה    הקורבן הואשם בכל רעות העולם ונשיאות שלוש האוניברסיטאות סברו כי מתקפות השנאה נגד היהודים בקמפוסים חוסות תח...
הפינוי הגדול בתולדות המדינה [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
אריאל היימן, אלון ברקמן
פינוי מאות אלפי תושבים מגבולות הדרום והצפון מאפשר להפיק מספר לקחים למקרה הבא - בין אם הסיבה תהיה ביטחונית ובין אם היא תהיה בשל אסון טבע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il