השופט: איתן קורנהאוזר, בית משפט השלום בירושלים
המועד: יום רביעי, 27.11.13, שעה 09:00
הנושא: תיקים פליליים
"הוא תמיד מאחר. לא קרה שבאתי והוא התחיל בזמן", אומר עורך דין היושב לצידי באולמו הקטנטן של איתן קורנהאוזר, מי שהיה חבר בהרכב שזיכה את
אביגדור ליברמן. הדיון אמור להתחיל ב-09:00, אך קורנהאוזר נכנס רק ב-09:27, בלא כל מילה של הסבר ובוודאי לא של התנצלות. בעוד כשעה נקבל רמז לסיבת האיחורים הקבועים.
בתיק הראשון מודיע הסניגור שהוא חוזר בו מהבקשה להפריד את האישומים והתובע מגיב: "חבל שלא חשבתי על המשיח". קורנהאוזר: "חשבתי יותר על אראלה ממפעל הפיס". הוא מעדכן את הצדדים מה החליט בבקשותיהם השונות ושולח אותם להסתכל ביומנים על תחילת פברואר, כי "אני רוצה לאפשר להיפגש עם המאשימה ולערוך
שימוע מאוחר, אם אפשר לכנותו כך". האולם כה צפוף, עד שקורנהאוזר מוותר על חלק מהעידכון ופונה לסניגור: "בגלל הסיטואציה באולם, אדוני יעיין מאוחר יותר בהחלטה שלי". קורנהאוזר דוחה את הדיון ל-5.2.2014, אחד הצדדים אומר 09:00, השני אומר 09:30, והוא חותך: 09:15.
"אנחנו עוברים מחמישייה לשלישייה", מתקדם קורנהאוזר במניין הנאשם. "מתי נעבור לבודדים?", שואל אחד הסניגורים, שכמו רוב הנוכחים נאלץ לעמוד. "יש לי עוד זוגות לפני הבודדים", משיב קורנהאוזר. עורכי דין מדברים ביניהם כאילו קורנהאוזר איננו באולם, אך לבסוף משתרר שקט והוא מקריא גזר דין. קורנהאוזר נוהג כמקובל ומודיע שהוא מסתפק בעיקרי הדברים. "לא פירטתי במה הנאשמים הורשעו, זה מופיע בהכרעת הדין. אחר כך אני מפרט את טיעוני המאשימה, טיעוני הסניגורים ודברי הנאשמים". הוא מתמצת במקום מתוך גזר הדין המלא ואף מתקן טעויות הגהה תוך כדי.
לאחר שהוא מקבל את בקשת אחד הנאשמים להימנע מהרשעתו, אומר קורנהאוזר: "החלטתי כדי לחסוך [זמן], אחרי שראיתי במי מדובר כאן, קצת לעקם את הוראות החוק ולסיים כאן את התיק בלי שיש לי תוכנית של"צ". הוא מביט על הנאשמים: "זה מחייב אתכם לשירות המבחן, וזה לא רק לערוך תוכנית אלא גם לבצע אותה, אחרת אתם חוזרים אלי ואני אתן עונש". קורנהאוזר חוזר לגזר הדין: "שירות המבחן יכין תוכנית, בלה בלה". כעת הוא פונה לסניגור: "שירות המבחן אמור להעביר לי את תוכנית השל"צ עד תחילת מרץ. שלא יהיו עיכובים, אני לא רוצה לזמן אותם שוב". הסניגור מבטיח שהכל יהיה בזמן.
רק לא להיות במעבר ברמלה
קורנהאוזר פונה לסניגור בתיק הבא: "רק נאשם אחד נשאר בתיק הזה". הסניגור: "וגם לגביו מסתפקת הפרקליטות במה שהוא כבר הודה". קורנהאוזר: "זה מה שחשבתי כבר בדיון הקודם". התובעת: "יש חובת תסקיר". קורנהאוזר: "רק אם התיק מסתיים במאסר. מה שנשאר בתיק הזה, זה באמת... קודם כל בואו נראה שאפשר להסתפק במשהו שהוא לא מאסר בפועל". התובעת יוצאת להתקשר לממונים עליה, מה שיעכב את הדיון בתיק הזה, אך בינתיים קורנהאוזר מתקדם לתיקים נוספים.
"גבירתי יודעת מה התקדם מהדיון הקודם? קיבלתם את החומר?", פונה קורנהאוזר למתמחה מהפרקליטות. הוא מבקש לקבוע את התיק ליום ראשון הבא כדי להתקדם, אבל הסניגורית אומרת שהיא מבקשת להימנע מימי ראשון, כדי שמרשו לא יהיה במעבר בכלא רמלה כל סוף השבוע - שם התנאים קשים במיוחד. קורנהאוזר קורא במקום את חוות הדעת שהגיש חוקר הילדים, דוחה ליום רביעי ופונה לסניגורית:
"עדות הקטין תישמע בהקדם, לפי חוות הדעת. התביעה ביקשה חוות דעת פסיכיאטרית, עד השבוע הבא אני רוצה לשמוע את דעתכם. צריך לשמוע את הקטין, כי אם נדחה - אולי לא נוכל לשמוע אותו". וכעת לנאשם: "אנחנו דוחים. עורכת הדין שלך צריכה לבדוק כמה דברים, בעוד שבוע אנחנו נפגשים שוב".
"נקבע באיזה צומת"
קורנהאוזר לא יכול להתקדם יותר מדי בשלושת התיקים הבאים, כי הנאשמים אינם נוכחים. במקרה הראשון אומר הסניגור, כי מרשו נמצא במעון בשל מצבו הבריאותי, השב"ס לא הודיע למעון בזמן ואי-אפשר לשלוח אותו לבדו לירושלים. קורנהאוזר דוחה ל-5.2.2014 בשעה 10:00, כדי שהנאשם יספיק להגיע מכפר קרע, וגם זוכר להורות למזכירות להעביר עותק למעון. במקרה השני הסניגור איננו יודע מדוע מרשו לא טרח להתייצב, וקורנהאוזר מכתיב בשמו לפרוטוקול בקשה לתת לו עוד הזדמנות להתייצב בלי צו הבאה. קורנהאוזר נענה לבקשה - היא הרי בעצם של עצמו - ומורה להביא לו את צו ההבאה לחתימה רק בעוד שבוע.
בתיק השלישי מזכיר הסניגור שהדיון אמור להתקיים בדלתיים סגורות, אך קורנהאוזר מגיב: "אני יודע, אבל אם אנחנו לא עושים שום דבר מהותי [אז אין צורך]. זה אצלי [בפרוטוקול] בדלתיים סגורות". הסניגור מסביר שמרשו אינו נוכח משום שלדברי אמו, המסמכים הגיעו אליה רק בערב הקודם והבן אינו בבית. הוא מבקש העתק מכתב האישום, קורנהאוזר נענה ואז מעיר שלפי כמות העותקים - "אפשר לחלק לכל הכפר כתבי אישום".
הנאשם מתגורר בטייבה, מה שמעורר התדיינות לגבי השעה בה יתקיים הדיון שנדחה ל-5.2.2014. קורנהאוזר קובע לשעה 09:00 - "הוא יספיק אם ייצא מספיק מוקדם" - ומתלוצץ: "אני יכול לתת לו טרמפ, נקבע באיזה צומת. אני יוצא מרעננה ב-08:30 ומגיע ב-09:00" - והנה לנו ההסבר המובטח לאיחורים הקבועים.
השורה התחתונה: בלגן אחד גדול, בין היתר מסיבות שאינן תלויות בקורנהאוזר - התנאים הבלתי אפשריים בבית משפט השלום בירושלים והיעדרויותיהם של נאשמים. הוא כן יכול וצריך לתת דוגמה בעצמו ולהתחיל את הדיונים בזמן, וגם לא להיות כל כך ותרן עם מי שאינם טורחים להופיע לדיונים בעניינם.
יעילות: 7.
מזג שיפוטי: 9.