בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בצלה של פרשת הפרס שיוענק או שלא יוענק לזמר ולמלחין אריאל זילבר, בואו נדבר על איש אחר, איש מוכשר, מאוד מוכשר, אף הוא היה מועמד לפרס, איש עם דעות קיצוניות, מעברו השני של המתרס הפוליטי, הפרופ' זאב שטרנהל
|
שטרנהל. היה מועמד לפרס [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ואיזה אמירות מצוטטות מפיו של הפרופ' הנכבד? "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (1988), או "כאשר כתבתי ש"אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות", לא קבעתי כאן עמדה ערכית, לא אמרתי מה רצוי מבחינתי, אלא ניסיתי להציג, כמו במשחק מלחמה בצבא, איך היה הצד השני נוהג מבחינת האינטרס שלו עצמו אילו פעל באורח רציונלי ומבוקר (2001)". (המקור הוא ויקיפדיה) ובשנת 2008, הפרופ' יולי תמיר היא שרת החינוך, ו זאב שטרנהל מועמד לפרס ישראל על עבודתו המדעית, ואז עותרים קבוצת אנשי אקדמיה מהימין נגד הכוונה להעניק לו את הפרס, הבג"ץ דחה פה אחד את העתירה ולהלן חלק מנימוקי פסק-הדין כפי שנכתבו על-ידי כבוד השופטת עדנה ארבל. (בג"ץ 2454/08) "....בעוד פרס ישראל ניתן בגין הישגים מקצועיים ראויים להערכה, ההתבטאויות בהן מדובר על-פי רוב נעשות מחוץ למסגרת המקצועית בגינה ניתן הפרס. במצב דברים זה קשה שלא לראות את מניעת הפרס ממי שנמצא ראוי לו בשל הישגיו המקצועיים, אך על בסיס עמדות שהביע, כפגיעה ב חופש הביטוי, ולו באופן עקיף. תוצאה שכזו יש לה אפקט של "סתימת פיות" שאין לה מקום במשטר דמוקרטי, שהלוא מהו המסר המתקבל אם לא מסר של השתקה? עצם הידיעה כי הבעת דעה שאינה פופולרית עשויה לשאת כעבור זמן תוצאות במישור שיש לו היבט מקצועי, גם אם על דרך של הענקת פרס, אינה מתיישבת עם תרבות של חופש ביטוי במשטר דמוקרטי. יתר על כן, האינטרס הציבורי הוא כי בשיח הציבורי ישתתפו ויביעו דעותיהם בחופשיות - גם אם אלה לעיתים צורמות ובלתי-מקובלות - אזרחים רבים ככל הניתן, ובפרט מלומדים ואנשי אקדמיה שהידע והמחקרים שהם עורכים, יש בהם כדי להעשיר את השיח הציבורי, לחשוף את הציבור למגוון של דעות ועמדות ולאפשר לו לגבש עמדותיו. בשיח הציבורי, שבנו והדגשנו, יש מקום וחשיבות למגוון של דעות, ולא רק לאלה הנעימות לאוזן. אכן, חופש הביטוי "... אינו רק החופש להביע דעות מקובלות. זהו גם החופש להביע דעות חורגות... סיכומה של נקודה זו, הזכייה בפרס ממלכתי בגין הישגים מקצועיים, מצוינות או תרומה אישית לחברה ולמדינה, ראוי לה שלא תוגבל לדמויות המצויות בלב הקונסנזוס ושאמירותיהן בגדר המקובל, אלא תיעשה בעיקרה על-פי בחינת המועמדים לגופם, על-פי עשייתם, הישגיהם ותרומתם המקצועית...." "....איני מתעלמת מכך שהדברים שנאמרו במאמר המדובר, תהא פרשנותם אשר תהא, צורמים ואינם ערבים לאוזניים רבות, ויש אף מי שייפגע מהן. ברם, אל לנו ליתן לפגיעה ברגשות להכריע את הכף כאשר פרס בגין הישגים מקצועיים ותרומה לחברה ולמדינה עומדים על הפרק. המחלוקת הנוגעת לדברים שכתב המשיב 3 מקומה הנכון להתלבן הוא במסגרת השיח הציבורי, בין גבולותיו הרחבים של חופש הביטוי בהם מצויות גם התבטאויותיו של המשיב 3 [הפרופסור שטרנהל א.ה]. הפרס אינו ניתן למשיב 3 על דעותיו אלא על הישגיו המקצועיים הראויים להערכה....." "....בסיכומם של דברים. פרס ישראל הוא מהמפעלים שגאוותנו עליהם כאזרחי ישראל. הוא מבטא הכרה, הערכה והוקרה להישגיהם של בני הארץ ובנותיה שבחרו בישראל כביתם, כמקום בו יבנו לא רק את חייהם ויקימו את משפחתם, אלא כמקום בו יחקרו, ייצרו ויתרמו לתרבות ולמדע בארץ ובעולם. ההכרה ב"הון האנושי" שבורכנו בו חשובה גם במבט צופה פני עתיד, על-מנת שישראל תיוותר מדינה נאורה ומפותחת, שאינה נופלת מהמתקדמות שבאומות העולם. הענקת פרס ישראל למי שנמצאו ראויים לכך על בסיס הישגיהם המקצועיים היוותה מאז הוחל בחלוקת הפרס, סמל להישגים שאנו חולקים גאווה משותפת לגביהם, למשותף ולמאחד את החברה בישראל חרף חילוקי הדעות העמוקים בתחומים שונים. טוב יהיה אם נותיר את הפרס מחוץ למחלוקות אלה, וככלל גם - מחוץ לזירה המשפטית....." וכל המוסיף גורע.
|
תאריך:
|
05/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2014
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בני בנקר
|
5/02/14 12:38
|
|
2
|
|
הכל הכל ללא מורא.
|
5/02/14 13:16
|
|
3
|
|
יגאל הירושלמי
|
5/02/14 19:16
|
|
4
|
|
אהרון שחר
|
5/02/14 20:26
|
|
קשה, כמעט בלתי אפשרי, לתאר את הזמר הישראלי ללא נוכחותו הבולטת של אריאל זילבר. מעטים היוצרים הישראלים שהצליחו להטביע עליו את חותמם באותה עוצמה שהצליח לעשות זאת בנה של חלוצת הזמר העברי, ברכה צפירה, שגם היא, דרך אגב, קופחה בזמנה, ללא הצדקה, בשל מוצאה.
|
|
|
מארגני פרס אקו"ם נכנעים ללחץ השמאל. בטקס, שצפוי להתקיים הערב (יום ב', 3.2.14) במרכז נוגה ביפו, לא יקבל הזמר אריאל זילבר פרס על מפעל חיים כמתוכנן, אלא פרס על תרומתו למוזיקה הישראלית.
|
|
|
לא יפה, אחינועם ניני. לא יפה בכלל לערבב משהו טהור כמו מוזיקה, זך ונקי כל כך, יחד עם פוליטיקה. והדברים נכתבים מעומק הלב, מפני שאני מכיר את אחינועם ניני. ייצגתי אותה, בעבר, במסגרת עבודתי השוטפת כעורך-דין ואני יודע באיזו נשמה גדולה, מעניקה, רחבה ועצומה התברכה היא. כן, כן. מלבד הקול הנדיר, מטריף החושים ומרעיד צלילי האוזן שחנן אותה אלוקים בו, התברכה אחינועם ניני בברכה שלא רבים התברכו בה - בברכת הנתינה ולא סתם נתינה, אלא בברכת הנתינה המוחלטת. ודווקא - דווקא בגלל זה כועס אני עליה. אסור, לטעמי, בתכלית האיסור - גם בשם הטוב הגדוש והמוחלט - לפסול אחרים ואפילו שהם עשו, גם לטעמי שלי, מעשים בלתי ראויים שטוב להם שלא היו נעשים, על ידם, מלכתחילה.
|
|
|
האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, העוסקת במדעי הזיקנה וחקר ההזדקנות, תעניק פרס על מפעל חיים, פרסי מחקר ותעודות הוקרה במסגרת הכנס שייערך השבוע (20-21.1.14) תחת הכותרת "זיקנה אחרת בעולם מזדקן" בהשתתפות כ-1,200 גרונטולוגים, ביולוגים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ותזונאים המתמחים בגיל השלישי.
|
|
|
שר החינוך ויו"ר קרן וולף, שי פירון, הכריז (יום ה', 6.1.14)על זוכי פרס וולף לשנת 2014 באירוע בתל אביב, במעמד מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בינה בר-און. בין הזוכים בפרס וולף ברפואה: המדען הישראלי - קנדי פרופ' נחום זוננברג מאוניברסיטת מקגיל בקנדה. פרס וולף מוענק השנה לראשונה בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.
|
|
|
|