לפני כמה ימים (ג', 4.2.14)החליט בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ להורות לממשלת ישראל להפסיק לשלם ליותר מ10,000 בחורי ישיבות חרדים אשר קיבלו לאחרונה צווי גיוס ולא טרחו ללכת לבקו"ם בשל הדחייה שהעניק להם שר הביטחון יעלון.
הסיבה לפסיקה
כזכור, לפני יותר משנתיים ביטלה נשיאת בית המשפט העליון דאז השופטת בדימוס
דורית ביניש את חוק טל ונקבע כי המשך אי-גיוסם של החרדים אינו חוקי ויוצר אפליה בינם לבין החיילים החילוניים והדתיים הלאומיים אשר רובם נושאים בנטל השירות.
ולכן, ברוב של שמונה לעומת אחד החליטו השופטים להיענות למספר עתירות אשר מחו כנגד תקצוב מוסדות חינוך שלומדים בהם תלמידי ישיבה אשר אמורים להתגייס לצבא.
כדי להבין את הפסיקה לעומק צריך להכיר את מדיניותו של בג"ץ.
מדיניותו הכוללת של בג"ץ
ככלל, בג"ץ לא נוטה להתערב בעבודת הממשלה והכנסת מתוקף הפרדת הרשויות. למשל, בסוגיית שחרור האסירים בג"ץ דחה את כל העתירות שהגישו ארגון אלמגו"ר ודומיו; אך כאשר הממשלה מושכת זמן ולא נותנת מענה לאזרחים (כפי שקורה לא מעט)מוגשות עתירות לבג"ץ ואז הוא נאלץ להיכנס לעובי הקורה. למשל, בשנת 1998 קבע בית-העליון כי יש להסדיר את סוגיית הגיוס בחוק. הממשלה משכה זמן עד שנחקק "חוק טל" ב-2002 אשר נשא אופי של פתרון ביניים לחמש השנים הקרובות.
בשנת 2006 הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ בטענה כי חוק טל פוגע בעיקרון השוויון, אך בית המשפט דחה עתירה זו כדי להניח לכנסת לתקן את החוק.
מצב חוק "שוויון בנטל כיום
כזכור, התיקון לחוק שירות ביטחון שחוקק לראשונה בשנת 1986 גובש ע"י ועדת שרים מיוחדת בראשה עמד שר המדע והטכנולוגיה
יעקב פרי עבר בקריאה ראשונה בכנסת בחודש יולי האחרון.
מאז מתקיימים דיונים אינטנסיביים בוועדה מיוחדת שבראשה עומדת יו"ר סיעת "הבית-היהודי" בכנסת ח"כ
איילת שקד.
כזכור, מטרתו של החוק הינה ביטול עיקרון "תורתו אומנותו" באופן שיגביר את שילובו של הצעירים החרדים בחברה הישראלית. ולכן, כל צעיר חרדי שיגיע לגיל 24 לאחר ששירת בצבא או לחלופין קיבל פטור או צעיר חרדי שהיה בן 22 בעת גיבוש החקיקה יוכל להשתלב חלקית בשוק העבודה.
החוק אמור לעבור בחודש מרס הקרוב, וביום שני הקרוב תחלנה בוועדה זו ההצבעה על הסעיפים הסופיים של החוק.
הצגת הסעיפים הסופיים
1. גיל גיוס: כל צעיר חרדי יתייצב בבקו"ם בגיל 18 ויבחר בין האפשרויות הבאות: גיוס לצה"ל, קבלת פטור של שנה בכל פעם מחדש,או ללכת לשדירות אזרחי לאומי.
2. גיל דחייה: מכסות הגיוס אשר ייקבעו בכל שנה יתייחסו כאמור לצעירים חרדים בגילאי 24-18, כך שבפועל כל צעיר חרדי יוכל לדחות את גיוסו למשך שש שנים (במקור דרשו המפלגות החרדיות).
3. קביעת יעד גיוס: הממשלה תקבע יעד גיוס לצעירים החרדים וכאשר יתמלא הסד"כ ויהיו כאלו שישארו בחוץ הם יזכו לפטור מלא. כלומר: למרות שמפלגת "יש עתיד" דרשה גיוס מלא בתחילה היא מוכנה להתפשר בנושא בתוספת קבלת סנקציות.
4. הענקת פטור: יעד הגיוס יהיה צעירים חרדים בגילאי 24-18. חשוב לציין בהקשר זה כי מי שעבר גילאים אלו לא יחויב להתגייס.
5. סנקציות: לא ברור כרגע האם מדובר בסנקציות פליליות (כפי שרוצים אנשי "יש עתיד") או בסנקציות כלכליות (כפי שרוצים סיעות ה"ליכוד-ביתנו" ו"הבית-היהודי").
לאחרונה שוקל הצבא לקצר את שירותם של עובדי המנהלה בטענה שיש עודף כוח-אדם.
ולכן, נשאלת השאלה: למה לא לנסות להכשיר למשל את הבנות בתור טבחיות, את הצעירים החרדים שיתגייסו לתפקידי משגיחי כשרות, פקידות, וכך לא תווצר אבטלה סמויה בצבא. בנוסף, על הצבא לקבוע מראש את סדרי-הכוחות כך לא יווצר גירעון מחד-גיסא,ועודף מאידך-גיסא.
ייתכן אף שאולי צריך לתת לצעירים החרדים כלים אשר יעזרו להם להשתלב בשוק העבודה הישראלי.
