מי שהאזין אתמול (10.2.14) לפסטיבל הבכיינות, בכל הכבוד הראוי, שארגן לעצמו ניצב
מנשה ארביב אצל כתבת הפלילים של
קול ישראל, לא יכול היה שלא לתמוה ולשאול עצמו, אם מדובר בבלרינה שברירית או במפקדו המסוקס, לשעבר, של מה שהוגדר בעיתונות כ
"ארגון ה-FBI הישראלי". כל מי העוקב אחר הביוגרפיה של מפקדה, לשעבר, של יחידת להב 433, אינו יכול להתעלם מהעובדה, כי ניצב מנשה ארביב מתרעם על אחד מ"תרגילי החקירה" שנעשו לו,
אישית, בידי חוקרי משטרת-ישראל. הכוונה להזמנת בתו
שלו, לחקירה משטרתית. דבר זה שבר אותו - מעיד על עצמו - מי שהתנדב לצנחנים בתקופת שירותו בצה"ל, עבר מסלול הכשרה כלוחם ובכלל זה קורס מ"כים וחי"ר והיה חלק מהפעילות המבצעית השוטפת של הגדוד והחטיבה, בהם שובץ הוא, בלבנון.
למי שאינו זוכר נזכיר, כי ניצב מנשה ארביב, התגייס בתום שירותו בצה"ל לימ"מ, ובתום השלמת מסלול הלוחם עבר הוא קורס קציני חי"ר והיה מפקד צוות. הוא היה אף בין אלה שהשתתפו בפריצה ל"אוטובוס האימהות", בהיותו קצין אמל"ח בימ"מ. כן שירת הוא ביחידת המסתערבים של משמר הגבול ברצועת עזה והיה מפקד מרחב שרון במשמר הגבול. מנשה ארביב פיקד - במסגרת שירותו במשטרת-ישראל - אף על תחנת טייבה ומרחב יפתח. בתקופת פיקודו על מרחב יפתח התרחשו ההתפרעויות של ערביי ישראל, הנחשבות למהומות החמורות והקשות ביותר שאירעו בעיר תל אביב-יפו מאז קום המדינה. בשנת 2002 היה מנשה ארביב מפקד היחידה המרכזית של מחוז המרכז וקודם לדרגת תת-ניצב בשנת 2004 ופיקד על מרחב השרון.
בהמשך הקריירה שלו במשטרה מונה מנשה ארביב, בשנת 2007, לתפקיד ראש מנהלת תיאום פעילות אכיפת דיני מקרקעין (מתפ"א) באגף המבצעים של המשטרה. בשנת 2008 מונה הוא לתפקיד סגן מפקד מחוז תל אביב, כאשר בשנת 2011 היה ממלא-מקום מפקד מחוז תל אביב, עד שמונה אהרן אקסול לתפקיד מפקד המחוז. בהמשך אותה שנה נשלח מנשה ארביב לארה"ב כנציג משטרת-ישאל במקומו של אורי בר-לב שסיים כהונתו בתפקיד זה ובשנת 2013 הוענקה לו דרגת ניצב. בחודש ספטמבר 2013 מונה מנשה ארביב למפקד יחידת להב 433.
בחצר המקובל לשם מה?! ביום ראשון (9.2.14) הודיע ניצב מנשה ארביב, בהודעה פומבית, כי הוא פורש מהמשטרה לאחר 36 שנות שירות, משום שאינו יכול להשלים עוד עם התנהלותה של מערכת המשפט, המגלגלת אותו ואת משפחתו ב"זפת ונוצות", כפי שהתנסח הוא בהודעה זו. ארביב טען, כי הוא יושב בביתו, משך חודש ימים, בהמתנה לחוקרי משטרת-ישראל שיחקרו את הטענות שהועלו בעניינו והוא דרש כמה פעמים שיזמנו אותו לחקירה, אולם - לטענתו - איש לא פנה אליו ולא ביקש לשמוע את גרסתו. בהתייחסו לרב פינטו, שהשמיע טענות חמורות כלפיו, אמר הוא, בלשונו הוא, כי אדם החשוד בפשעים חמורים המציא מידע כוזב כדי לחמוק מהעמדה לדין והמדינה הייתה מוכנה לשקול אם להעניק לרב פינטו חסינות, כל זאת מבלי לבקש תגובה ממנו.
"אינני יכול להשלים עם מהלכים אלה, שתוצאתם אי-העמדה לדין של עבריין בכיר, והחלטתי לעצור את מחול השדים ולא להשתתף עוד במשחק הזה", אמר ניצב מנשה ארביב. בהודעתו זו, הדגיש ארביב, כי הוא עדיין דורש מן היועץ המשפטי לממשלה לזמן אותו כדי לשמוע את גרסתו, תוך שהוא מודה למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון הפנים על תמיכתם בו.
איני מכיר את העובדות בעניין ניצב מנשה ארביב והרב
יאשיהו פינטו ואיני מתיימר להכיר עובדות אלה. עם זאת, איני מבין מה היה לקצין בכיר, במעמדו ובדרגתו של מנשה ארביב, להסתופף בחצרו של רב ומקובל,
שעה שלדעתי, בכל הכבוד הראוי, תפקידו ומעמדו הציבורי, מחייב אותו לשמור על מרחק מהתרועעות עם רבנים ולו רק כדי למנוע מראית עין ולזות שפתיים בלתי ראויות ובלתי נחוצות.
דמה אדום יותר משל אחרים? בימים אלה פרש משירות במשטרת-ישראל חברי, כאח לי, בדרגת תת-ניצב, שאזהה אותו, אך ורק בראשי תיבות של שמו ומכאן ואילך יכונה הוא - ח"ק. ח"ק עשה את כל שלבי ודרגות הפיקוד במשטרת-ישראל, מאז התגייס הוא אליה כשפ"ש (
שוטר פשוט) ועד שסיים הוא שירותו בה, בדרגה של תת-ניצב. "למה לא מעניקים לך דרגה של ניצב?" שאלתי - לא פעם - את ח"ק והוא ענה לי: "כדי לקבל דרגה של ניצב צריך קשרים פוליטיים, במקומות הנכונים, ואני לא מכיר את השר ואין לי שום קשר עם מקבלי ההחלטות. אני שוטר פשוט שעושה את עבודתי, נועל כל בוקר את הנעליים הגבוהות שלי, שורך את השרוכים ויוצא לשטח - לעבוד", סיים הוא דבריו בחיוך מריר.
בין התפקידים שמילא ח"ק, מילא הוא גם תפקיד של מפקד מרחב דן ובתחום שיפוטו היה מצוי גם אצטדיון רמת-גן. ח"ק הינו אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב (בכך מסגיר אני זהותו ליודעי ח"ן) וכאוהד כדורגל מושבע, היה מצוי הוא, במסגרת תפקידו השוטף - לא פעם אחת ולא פעמיים - באצטדיון רמת-גן, בעת שנערכו משחקי כדורגל חשובים בו, כדי לשמור ולפקח על הסדר בזמן משחקים אלה.
מעולם - מעולם - לא קיבל ח"ק כל כרטיס הטבה וגם/או כל טובת הנאה ממי מהקשורים לעסקנות הספורט בכלל ולעסקנות הכדורגל בפרט. ח"ק ידע לבדל ולהבדיל עצמו מלהתערבב יחד עם מי שהוא היה אמור לפקח עליהם, במסגרת עבודתו הציבורית, כקצין וכמפקד מרחב דן.
איני טוען - חלילה וחס - כי ניצב מנשה ארביב, קיבל טובות הנאה ממאן דהוא בתקופת שירותו במשטרת-ישראל. עם זאת, איני מבין מדוע לא שמר ניצב מנשה ארביב על הבידול הנדרש מהתרועעות ומקרבת יתר לרב יאשיהו פינטו - קרבה והתרועעות שגרמה לו להסתבכות שבה הסתבך לאחרונה ובעקבותיה נאלץ הוא להתפטר מתפקידו במשטרת-ישראל.
איני מבין גם, כיצד קצין בכיר, דוגמת מנשה ארביב -
שעבר במסגרת תפקידו גם שורה של תפקידים הקשורים לחקירות - מתלונן על כך, כי חוקרי משטרת-ישראל הזמינו את בתו לחקירה משטרתית. אודה על האמת ולא אבוש, איני יודע במה אדום דמה של בתו של מנשה ארביב מדמם של מאות ואלפי נחקרים אחרים, שהוריהם, נשותיהם, בעליהם, ילדיהם, ילדותיהם ושאר קרובי משפחה שלהם מוזמנים לחקירה במשטרת-ישראל, שעה שבן משפחה שלהם נעצר. אם סבור ניצב מנשה ארביב, כי בתו הוזמנה לחקירה, בידי חוקרי משטרת-ישראל, שלא כדין ושלא בצדק, הרי פתוחה בידו האפשרות להתלונן בפני מחלקת חקירת שוטרים, בגין שימוש לרעה בכוח המשרה. עם זאת, מכאן ועד מתיחת ביקורת
כללית וכוללנית על חוקרי משטרת ישראל, בשל זימון בתו לחקירה, בעניינו, רחוקה עדיין הדרך, מרחק של ממש.
עתה מרגיש ניצב מנשה ארביב, על בשרו, את שייתכן שעשה הוא לנחקרים אחרים, במהלך שירותו במשטרת-ישראל, אם וככל שעשה הוא מעשים שכאלה של הזמנת בני משפחה לחקירה משטרתית, בעניינו של בן משפחתם שנעצר וגם/או שמתנהלת חקירה בעניינו במשטרת-ישראל. גם אם לא עשה כן ניצב מנשה ארביב, הרי הדבר הינו בגדר של מעשה של שגרה ומעשה של יום ביומו, שחוקרי משטרת-ישראל מזמינים לחקירה בני משפחה, בעניינו של בן משפחתם הנחקר על-ידם וגם/או החשוד בפלילים וגם/או שנעצר על-ידם. המבחן היחיד הקובע לעניין זה, הינו מבחן רלוונטיות החקירה.
באין תשובה חד-משמעית... בתוך גל הביקורת שבו שוטף ניצב מנשה ארביב את משטרת ישראל ובתוך פסטיבל הבכיינות, בכל הכבוד הראוי, שארגן הוא לעצמו, במתן ראיון לכתבת הפלילים של קול ישראל, עדי מאירי, חסר לי נתון יסודי אחד.
לא שמעתי כל הסבר מניצב מנשה ארביב, מה היה לו לעשות בחצרו של הרב פינטו, שעה שהדבר אינו קשור ואינו נוגע לתפקידו השוטף, כקצין בכיר במשטרת ישראל. קציני וחוקרי משטרת-ישראל מותחים, לא אחת, ביקורת קשה על אנשי ציבור המתרועעים עם עבריינים. הרב יאשיהו פינטו, לא הורשע ועומדת לו חזקת החפות, כמו לכל אדם, שנחשד בפלילים, אולם לא הוגש נגדו כתב אישום ואשמתו לא נקבעה בפסק-דין חלוט. עם זאת, התנהלותו של הרב יאשיהו פינטו -
כפי שמעיד הוא עצמו על התנהלותו, אל מול ניצב מנשה ארביב - מראה על התנהלות עבריינית, לכאורה, של רב נכבד זה, הגם שלא הוגש נגדו כתב אישום.
מי שאינו חשוד בהתנהלות עבריינית, לכאורה, אינו פונה - באמצעות פרקליטיו - ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לקבל חיסיון מהעמדה לדין, בתמורה לכך שהוא יעביר מידע מפליל על פלוני. בענייננו אנו, הודיע הרב יאשיהו פינטו, כי מצוי ברשותו מידע מפליל, בנוסף למידע שהעביר הוא ליועץ המשפטי לממשלה וגם/או למשטרת-ישראל, בעניינו של ניצב מנשה ארביב, כל זאת בתמורה לקבלת הבטחה, כי הוא לא יעמוד לדין פלילי בגין מידע זה, שעתיד הוא למסור למשטרת-ישראל וגם/או לכל גורם אחר שהוא.
אם התנהלותו זו של הרב יאשיהו פינטו, אינה התנהגות והתנהלות עבריינית, של מי המחשיד עצמו - מכוחו הוא - כמי שהיה מעורב בפעילות פלילית אסורה, לכאורה, איני יודע התנהגות והתנהלות עבריינית מה היא. בנסיבות אלה, שבה, צצה ועולה השאלה -
מחדש - מה היה לו, לניצב מנשה ארביב, לעשות בחצרו של הרב יאשיהו פינטו.
כל עוד לא נקבל תשובה ברורה וחד-משמעית מניצב מנשה ארביב, הרי טעם חמוץ של התנהגות והתנהלות פלילית, לכאורה, דבק בו, גם אם יתקוף הוא, ברבים, את מי שיתקוף, כפי שעשה, יום אתמול.