|   15:07:40
דלג
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

לרדת למרכז הרפואי הדסה עין כרם ולשוב בשלום <br>

אם אתם רוצים דוגמה כיצד פועל המנהל שלנו, מימים ימימה, ומה הוא סדר העדיפויות שלו, סעו, נכון יותר, רדו, למרכז הרפואי הדסה בעין כרם בירושלים - מכלול אדיר שמעטים כמוהו
21/02/2014  |   צבי גיל   |   מאמרים   |   תגובות
במרכז השיקולים- המדיניות ולא האדם [צילום: פלאש 90]

פרק מ"סיפורי הדסה"

אם אתם רוצים דוגמה כיצד פועל המנהל שלנו, מימים ימימה, ומה הוא סדר העדיפויות שלו, סעו, נכון יותר, רדו, למרכז הרפואי הדסה בעין כרם בירושלים - מכלול אדיר שמעטים כמוהו. בכך תיווכחו כי במרכז השיקולים עמדה, ועודנה עומדת, המדיניות ולא האדם, וודאי שלא האדם שזקוק לעזרה רפואית. הדרך, גם אם זאת עקלקלה פיסית או תפיסתית, ולא המטרה, היא החשובה. גם כיום מוסיפים נדבכים למכלול הקולוסאלי הזה שהוא אמור להיות המגדלור במצודה הרפואית. הוא אינו פיל לבן אלא חטוטרת אורבאנית מפחידה, וודאי לא מוסיפה לבריאות הנפש.

הרקע

לפני מלחמת ששת הימים, כאשר "השטחים" הסמוכים לירושלים היו כבושים בידי ירדן, היה לבירת ישראל מוצא אחד בלבד. הפתח למערב, אותו נתיב שדרכו באו השיירות לירושלים בעת המצור. במילים אחרות ירושלים הייתה יכולה להתפשט רק כלפי מערב. אבל לכורח זה של המציאות נוסף גורם גחמני של ההוזים האורבאניים למיניהם, ושיטות, שהיו מעין המשך ל "חומה ומגדל". מי שלא יודע או לא זוכר, השיטה של קביעת יתד בתקופת המנדט בתחום ההתיישבות החקלאית הייתה הקמת מגדל מים ושלדי מבנים שכוסו בגג, והתקנת גדר. עובדות בשטח, נוסח השלטון העותומאני.

בירושלים, לדוגמה, המסורת הייתה לא לבנות בצורה רציפה. השיטה הייתה לבנות רחוק ואחר כך למלא את החלל, מעין "חריש סגור " כלל ממוסמר זה נקבע לא רק למגורים אלא גם לשירותים חיוניים ביותר כמו בית חולים. משום כך בית חולים הדסה, כיום "מרכז רפואי הדסה", לא הוקם במרכז או בפאתי העיר ממש,כמקום נגיש לחולים ולמבקרים, אלא בריחוק של קילומטרים רבים ובנתיב גישה מסוכן ביותר שבין מושב אורה לבית החולים. זאת הייתה המדיניות וככה כפו אותה על התושבים, בין אם זה היה לרוחם, לנוחיותם, או אפילו לחייהם. שכן זהו כביש עקלקל ומסוכן מאוד, בעל שני נתיבים בלבד עד עצם היום הזה. הבעיה אינה המרחק. ממרכז העיר ועד לקריית הדסה המרחק הוא כ-‏15 ק"מ. אבל בקטע האחרון, אופי הנתיב הוא הבעייתי. אם מישהו ברכבו הפרטי מסיע אדם במהירות כדי לקבל עזרה רפואית דחופה הוא עלול לסכן גם את חיי החולה וגם את חייו שלו. אבל מי חשב על זה במסגרת "כיבוש המערב". כיום כאשר מנהל מקרקעי ישראל מנסה לקדם תוכנית בנייה בעין כרם, תושבי הסיבה מגייסים תוך שעות עצומה שעליה חתומים אלפים נגד הבנייה באזור ייחודי זה. אבל זה היה אז.

הדרך מן ההר אל הגיא


האימפריה הרפואית

וככה, המתחם של הדסה בעין כרם נפתח בשנת 1961 כאשר בראש העיר עמד שלמה זלמן שרגאי, ממנהיגי הציונות הדתית, עיתונאי וסופר, איש נעים סבר, שלא נמנה עם המצטיינים בניהול העיר. לכאורה ראש העיר יכול למנוע הקמת בית חולים, או למצער, לקבוע את מיקומו. אבל אם ממשלת ישראל סבורה שזה לטובת המדינה והבירה שבית החולים הגדול ביותר בארץ יוקם הרחק מן המרכז, לא איש כשרגאי, וספק רב אם מישהו אחר באותו עידן, יעמוד בדרך. מה גם שזה היה בהשראתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מנהיג וחוזה גדול, ושליט יהיר. בכול מה שקשור לטובת הציבור .לזקן הרי מייחסים את האמירה "לא חשוב מה שהציבור רוצה, חשוב מה שטוב לעם". כנראה שהדסה בעין כרם הייתה "טובה לעם". עד אז, במשך 13 שנים סיפקה הדסה את שירותי הרפואה מאתרים שונים בירושלים משום שלא ניתן היה להפעיל את בית החולים בהר הצופים שהיה בשטח ירדן.

המרכז הרפואי נבנה על גבעה בסמוך לכפר עין כרם, במערב ירושלים. מתחם המרכז הרפואי כולל 22 בניינים, והוא בגדילה מתמדת מיום הקמתו. בקריית הדסה בעין כרם ממוקמים גם בתי הספר של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה: בית הספר לרפואה, בית הספר לרפואת שיניים, בית הספר לרוקחות, בית הספר לסיעוד, ובית הספר לריפוי בעיסוק. כן יש בו מרפאות ומכונים .בית הכנסת של הקמפוס נודע בויטראז'ים של שבטי ישראל שנוצרו על-ידי מארק שאגאל

האתר הווירטואלי של המרכז נפתח בכותרת: "בונים עולם טוב יותר בעזרת הרפואה." הנתונים שמופעים באתר אמורים לגָבות סיסמה זאת. ב"הדסה" - נאמר באתר - המטופלים הם החשובים ביותר - לפני האשפוז ובמהלכו ואחריו. נוחיותם והטיפול בהם עומדים בראש דאגותינו. בני אדם מכול ארצות האזור פונים להדסה כדי למצוא תקווה ועזרה. הם מטופלים לצד מתרפאים מאגן המזרח התיכון, מאירופה,מדרום אמריקה ומארה"ב" -לשון המבוא..
אם מדובר ברפואה, ברמה המחקרית וההישגית, אני מצטרף לסופרלטיבים אלה. אבל אם מדובר בנשוא הרפואה, החולה, הלקוח, הפציינט - שהוא האוביקט הרפואי, כסובייקט - הוא הולך לאיבוד.

המבצר

לפנים, נכנסת למתחם הדסה לשטח המרובע שנראה אז, כמו בזאר וטרמינל עותומאני. נהגי מוניות בלבוש מרושל, מוסדרים וחאפרים, מתווכים, משגיחים, יהודים, ערבים, דרוזים, כמרים, תלמידי ישיבה בקפוטות, אחיות רחמניות, נשים ברעלות, אברכים חבושים מגבעות וכיפות, נשים בהריון ועגלות של תינוקות. תלבושות בכול צבעי הקשת, כנאה וכיאה לשוק. כאן קונים ומוכרים - זמן. הכול בליל אחד גדול כמו שוק בקסבה. אבל אצלנו אין התפתחות אטית אלא מהפכנית.

עכשיו נוסף לו מימד חדש. קניון של חברת ישפאר. עם מין "גשר ביילי" בדומה לזה שב"לב דיזנגוף". אך בעוד ב"דיזנגוף סנטר" הגשר משמש מעבר בין שני חלקי המכלול, בהדסה עין כרם, הוא גשר עָליה לצורך ירידה. הוא מבואה לקניון על עמודים. אתה עולה על הגשר חוצה אותו ומוצא עצמך מול אולטרא פארם, הכול לתינוק, אופנת שפיץ, דוכן קריץ, נרות הבדלה, מצרכים דחופים של חב"ד. קודש וחול שוכנים זה לצד זה באישור בד"ץ. כול מה שלבך חפץ בתחום הביגוד, האוכל, חפצי נוי, הנעלה, ספורט, פרחים ללידה, שושנים לאבלים, עוקץ ודבש ועוד.

בקיצור כול מה שצריך חולה לב, ריאות, לוקה בפרוסטאטה, שבר, שלבקת חוגרת, אנמיה מפתחת, עגבת, אדמת, כלבת, זיבה ועוד goodies מן הסוג הזה. אני הלכתי לבדיקת עיניים בלבד, ולא היה לי צורך בכול ההיצע. אילו הלכתי עם מקל או היו לי כאבים הייתי מתקשה בהליכה מיותרת זאת: לעלות למעלה, לקניון, לעבור את כול המרכולת ואחר כך לרדת למטה - לבית החולים. אילו לפחות הכניסה הייתה מעוצבת ברוח הקניון - מילא, עיצוב מחדש. אבל, לא. אתה מגיע לאותו בניין הראשי עם אותה בודקה - סוכה עלובה לבדיקה ביטחונית ונכנס לאותו טרמינל הומה.

אגב, אם אתם מבקשים למצוא באותו "סופר מדיקל סנטר" איזו אינדיקציה מה קרה לחברה שלנו תמצאו אותה בשר"פ (שרות רפואי פרטי). פעם היה אשנב אחד לשר"פ. עכשיו יש אולם שלם, עם 7 עמדות מאוישות, תלושי תור, מספרי עמדות מתפנות שנדלקות, המילה האחרונה.

לכאורה, רעיון הקניון הוא רעיון טוב. אדם בא לבקר חולה והוא חייב להמתין עד לאחר הביקור הרפואי, הולך לו בינתיים לקניון. או אם הוא עצמו ממתין לרופא במכונים או במרפאות, הוא לא צריך לשבת במקום ולהתעצבן, אלא הולך לו לשתות קפה בקניון. אגב עמדות קפה, היו וישנן גם בתוך כותלי בית החולים. בשבילם לא היה צורך בקניון. אבל חשבו נא אם השכר הזה יוצא בהפסד של האנשים. של בעלי העסקים וודאי שלא. אלמלא היו עושים עסקים, או מצפים להם, לא היו משקיעים פרוטה שחוקה, ליד בית חולים או מחוצה לו. הכול מופרט, הכול עסקים. אם יש יתרון לגשר הזה שמגשר בין עסקים לבין רפואה, הרי זה מבט פנוראמי מלמעלה איך כלים דינוזאוריים: מנופים, מלגזות, דחפורים, קומפרסורים, משנעים, נוגסים בהר האומלל הזה שנראה כמו לוע געש לאחר התפרצות. כול אלה כדי לבנות גורד שחקים כיאה למטרופולין רפואי. זאת כאשר אתה מביט לימין. אם אתה מסתכל שמאלה, עיניך רואות את החניון הגדול ביותר בירושלים או אולי בכול הארץ. אין חתיכת אדמה, מוסדרת או לא, שאין עליה רכב,לאורך, לרוחב ובשיפוע, סה"כ קילומטרים של מכוניות חונות. הנוף כולו לקוח מאיזה סרט בדיוני, כאשר המוטאנטים בונים מחדש את המבצר לאחר המלחמה הגדולה של החוצנים, הציקלופים, הפנטומים, והחייזרים הקטלניים.

שבית חולים חייב להתרחב במקום אחד שהוא ממוקם בריחוק מן העיר כתוצאה מהחלטה שגויה. הרי יש גם קמפוס בהר הצופים (ידידותי יותר). ואם הדסה מבקשת להתרחב מדוע שלא יבנו עוד אחד קרוב יותר לעיר, והקיים ישמש בעיקר את הישובים במערב, מבשרת, מוצא, בית שמש וכיו"ב וגם חולים שזקוקים לטיפול מיוחד כמו חולי סרטן במכון שרת.

אבל מסתבר שהמעבר היחיד בחיינו, היה מעבר מריכוזיות ממשלתית לריכוזיות המשק בידי לוויתני ממון, כרישי נדל"ן, קונגלומראטים בתחום ההשקעה, וגם מרכזים רפואיים. בימינו אלה, הגודל, העוצמה, השטח - הם שקובעים. אם יש היום cinema city מדוע שלא יהיה medical city.

אגב, לפני כשבוע התפרסמה ידיעה שמנהל המרכז הרפואי הפרופסור שלמה מור-יוסף שוקל להיות מועמד של המפלגות הלא דתיות לראשות עיריית ירושלים. הנה, אם ירוץ הוא יכול לומר שהוא מכיר מקרוב מגאפוליס רפואי. פרופסור מור-יוסף הוא איש נעים סבר והליכות, והוא, בהופעתו לפחות, אנטי תזה מוחלטת למצודה שבראשה הוא עומד ובחומותיה אנשים חשים כחגווים. אפשר שבתת מודע הוא מבקש קצת אוויר ביציאה מן מבצר הרפואי, מסגרת שבה האדם הבריא וגם החולה אמורים לעמוד במרכז העניינים.

אשר לדרך. בחזרה היא פחות מסוכנת כי נאלצים לטפס.

מימין: הדסה 2002 מתוך אתר "הדסה" משמאל: הדסה 2008
זהו חלק מרשומה שהתפרסמה ב"זרקור" בחודש יוני 2008
תאריך:  21/02/2014   |   עודכן:  23/02/2014
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לרדת למרכז הרפואי הדסה עין כרם ולשוב בשלום
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הודעת בית הנשיא על כך ששמעון פרס אינו מוכן, בשום פנים ואופן, להמשיך בתפקידו ולתת יד לשינוי חוק יסוד: נשיא המדינה, מכבדת את הנשיא ואת מעמדו הרם. הספקולציות הפוליטיות, הספינים של ראש הממשלה ושרים אינטרסנטים לא עזרו. שמעון פרס החליט שהגיעה העת לסיים את כהונתו כפי שמורה החוק. זו תעודת כבוד לנשיא, למוסד הנשיאות ולדמוקרטיה הישראלית.
21/02/2014  |  צ'לו רוזנברג   |   מאמרים
על המזימה הנוראה של הח"כ (והרב) ליפמן שזומם למנוע מזון כשר מאסירים, על ההונאה הבין-דורית של לפיד ואנשיו, ולמה צ'רציל לא הפציץ את אושוויץ
21/02/2014  |  אברהם פריד (פריצי)  |   מאמרים
אהוד אולמרט, אשר יגורת בא. דווקא בימים אלה, מלאי האופוריה עבורך, כשאתה מרבה להתראיין בערוצי הטלוויזיה ובכלי התקשורת, מכתיר לעצמך כתרים של עושה-שלום-לא-במרומם ומבטל את העשייה של קברניטי המדינה, נחתה עליך צרה שלא צפית.
21/02/2014  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
יום חמישי, 13.1.14, מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ הטלוויזיה ה"ממלכתי" של מדינת ישראל: שתי כתבות מנוגדות באופיין על הבנייה ביהודה ובשומרון, "שטחים" בפי הכתב של ערוץ 1 ב"שטחים". אחת עסקה בהפגנת המחאה של אזרחים ישראלים משני צדי "הקו הירוק", "מתנחלים" - כלומר בני אדם שמותר להקפיא - בפי הכתב של ערוץ 1 ב"שטחים"; השנייה עסקה בעיר הערבית רוואבי.
21/02/2014  |  ד"ר רון בריימן  |   מאמרים
בפרשת השבוע יש חזרה כמעט מלאה על מה שקראנו לפני שבועיים ושלושה, בפרשות תרומה ותצווה; ההבדל הוא שבאותן פרשות נאמר הציווי על מה שיש לעשות ובפרשתנו מסופר על הביצוע. ולכאורה, כמו בהרבה מקומות, גם כאן יכלה התורה להסתפק באמירה קצרה שבני ישראל עשו כאשר ציווה ה' את משה, ומדוע בחרה להאריך בפרטים שאמורים להיות מובנים מאליהם? אומר כ"ק אדמו"ר מליובאוויץ' שזה מזכיר את מאמר חז"ל ביחס למקום אחר שבו מצאנו אותה תופעה; כאשר אברהם שולח את עבדו להביא אישה לבנו יצחק, התורה מספרת פרטים רבים על מסעו של העבד, כולל הלבטים והחששות שלו בדבר הצלחת השליחות, והיא חוזרת על אותם פרטים בשלב של מילוי השליחות; המפגש ה"אקראי" עם רבקה, ועד לסיפור כל הפרטים (שכבר קראנו) לבני משפחתה.
21/02/2014  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il