|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
הרבה מאוד מושבים ריקים באירוע [צילום: ארי בוסל]

הסלקציה

בשולחנות ההרשמה באירוע בו נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו באולפני פרמאונט בהוליווד קיבלו המשתתפים צמיד פלסטיק אדום או צהוב. ימין או שמאל. אנשי הפדרציה קירקרו סביב אנשי הצמידים הצהובים, ואף ליוו חלק מהם כך שלא יאלצו לעמוד בתור לבדיקה הביטחונית כמו כל שאר בני תמותה. ישנם אנשים חשובים (כל המוזמנים להקרנה פרטית עם ראש ממשלת ישראל), וישנם אנשים חשובים עוד יותר
09/03/2014  |   ארי בוסל   |   כתבות   |   כינוסים - ועידות   |   תגובות
[צילום: ארי בוסל]

אני זוכר שיום אחד התלבטתי קשות אם ללכת לשמוע את הנשיא אובמה. המחיר היה שישה עשר אלף דולר לאדם (או שמא היה זה שלושים אלף, כבר איני זוכר). אני זוכר הזדמנויות אחרות במשך השנים, בהן עמדתי שעות בהמתנה לראות מישהו זה או אחר - הזדמנות של פעם אחת בחיים. לדוגמה, חתונת צ'רלס ודיאנה.

בה באותה מידה, כיוון שאני מרבה לטוס, אני מודע לכל אותן שעות ארוכות שאני מבזבז בהגעה מוקדמת לשדה התעופה, המתנה בתור לבדיקה ה"ביטחונית" (טרטור ששכרו אינו בצידו - מערך התעופה אינו בטוח יותר תודות לכל עובדי ה-TSA האומרים לנו להוריד את הנעליים והחגורה, לפתוח את המחשב הנייד ולעבור דרך מכונה המפשיטה אותנו לעיניהם החודרניות) ואז ישיבה באחד מהמועדונים טרם הטיסה.

לכן, כשציינתי שחיכיתי כמעט שלוש שעות כדי לראות ולשמוע את ראש ממשלת ישראל, הבנתי שזה הכבוד שאני רוחש לראש הממשלה של היישות היהודית היחידה בעולם, מדינת ישראל שלי. אני ושאר המוזמנים היינו שם לכבודו, ושלוש השעות היו מעט מן המעט שהיינו יכולים להקדיש (ואפילו לא היינו צריכים לשלם כך וכך עשרות אלפי דולרים לאותה הזכות, אלא שלא זכינו בתמונה אישית עם כבוד ראש הממשלה).

בכלל, בר מזל הייתי שהוזמנתי, שכן לאירוע הראשון באולפני פרמאונט בהוליווד (על שדרות מלרוז) הוזמנו 525 אנשים, ולארוע השני, במכון סימון ויזנטל (על שדרות פיקו), הוזמנו 235.

מי עוד היה בין המוזמנים? לסרט באו שלדון אדלסון ואשתו ד"ר מירי, האמרסונים (תומכים גדולים מאוד של הטכניון, ארגון Stand With Us ועוד) והסיידלים מבוורלי הילס, דינה לידס (פילנתרופית ידועה מבל אייר), זאב ירוזלבסקי ואשתו ברברה, רבי הייר, פסטור קוין דיקלמן (לב אחד למען ישראל), נשיא CBS, ראשי PBS, סוראיה ואייזיק נזראין, ליאורה אברהמי נציגת אל-על בחוף המערבי, כל צוות ה-IAC שהגיע ישירות מוועידת איפא"ק, ועוד.

אך 525 אנשים לא היו שם, וכך יצא שהיו מקומות רבים ריקים באולם ההסרטה.

הארוע אורגן על-ידי הפדרציה, וזו הגדילה לעשות: את התקשורת הם הצליחו לטרטר במשך למעלה משעה (ועורכו של עיתון זה ואחרים עזבו בשאט-נפש), ואת הקהל כולו הם הצליחו להפריד, ימין ושמאל.

חשובים יותר וחשובים פחות

בשולחנות ההרשמה קיבלת צמיד פלסטיק אדום או צהוב. ימין או שמאל. אנשי הפדרציה קירקרו סביב אנשי הצמידים הצהובים, ואף ליוו חלק מהם כך שלא יאלצו לעמוד בתור לבדיקה הביטחונית כמו כל שאר בני תמותה. ישנם אנשים חשובים (כל המוזמנים להקרנה פרטית עם ראש ממשלת ישראל), וישנם אנשים חשובים עוד יותר. זה היה ברור לחלוטין.

האנשים החשובים יותר הוזמנו לאזור סגור, גינה, לארוחת בופה. בכניסה עמדו אנשי הפדרציה ומנעו כניסה מבעלי הצמידים האדומים.

הסתכלתי סביבי וחייכתי: אנשים שבחייהם לא נאלצו להישאר בחוץ עמדו בחוץ, בין כל בני התמותה, שווים בין שווים, ולאחר שעתיים התברר שהקור חודר באופן שווה לעצמות כולם, ובייחוד לעצמות כל הנשים שלא היו לבושות בהתאם. מסתבר שיש דברים האדישים לעושר אגדי ולכוח מדומה (או כוח אמיתי אך בר-חלוף), ובהם קור, רעב, מחלות, מוות.

חלק לימין וחלק לשמאל

את הסרט שענדו לידי, בצבע אדם בוהק, לא הורדתי זה יומיים. מזכיר הוא לי איך הפדרציה הפרידה קהל של יהודים ימינה ושמאלה. המעניין היה שלא רק אני, בן ונכד של ניצולי שואה, הרגיש את האבסורד שבחלוקה ובהפרדה. ניצולי שואה שהיו שם, וכך גם אמריקנים, פרסים וישראלים שלא חוו את השואה באופן ישיר או אישי, הזדעזעו מההפרדה.

כיוון שכל עובדי משרד החוץ בעיצומים, לא היה ולו נציג אחד של הקונסוליה. מסתבר, אגב, שכל האנשים החשובים מאוד שהופרדו והושארו בחוץ הם אורחי הקונסוליה. אנחנו, בעלי התווים האדומים לידינו. בעלי התגים הצהובים הם האנשים שהפדרציה רצתה בכבודם, והנה נשכח מהם כלל בסיסי אחד: באירוע מסוג זה אסור להפריד בין קהל המוזמנים. יוצא שהשארתם בחוץ את שלדון אדלסון ואשתו, המדורגים במקום החמישה-עשר כאנשים העשירים ביותר בעולם.

עובדי הפדרציה ומנהליה-המאוד-חשובים כבר מזמן שכחו את כל הכללים הבסיסיים של התנהגות ואכפתיות, ואולי לכן ארגון ה-IAC מהווה איום כה מוחשי עליהם?

ראש הממשלה, במסר יום חמישי בבוקר במרכז סימון ויזנטל, פתח ואמר שאדם נמדד במעשים, לא בעושר, בתפקיד או בתואר. הייתה זו תזכורת נאותה לכל ראשי הפדרציה שישבו באולם (והוכחה לכל הנוכחים שדבר לא נעלם מעיניו).

ראש ממשלה ואולם ריק חלקית

נחזור לאותן שעות המתנה בחוץ, בליל חורף נאה, באולפני פרמאונט. היה ברור לכל מי שנמצא שם שחמש מאות אנשים אינם בנמצא, ועד מהרה זה הפך לנושא השיחה (שכן לאחר שעה ולאחר שעתיים, כבר מיצינו את רוב נושאי השיחה האפשריים והחלפנו את כל הפרטנרים האפשריים עד שחזרנו לתחילה).

ניגשתי לרבי הייר, שכן ידעתי שהארוע הבא הוא ביום חמישי בבוקר, והוא המארח. "רבי הייר", פניתי אליו, "אני מקווה שאותה תקלה בשלה חסרים פה אנשים לא תישנה מחרתיים".

"אל דאגה", ענה לי רבי הייר. "אנחנו מאוד מאורגנים ומוכנים. 235 אנשים מגיעים ('כן, אני בין המוזמנים') בנוסף לכל אנשי הביטחון והתקשורת (היה צורך לקחת אותם בחשבון בשל דרישות בטיחות באולם)".

את הארועים במרכז ויזנטל אני מכיר היטב, מזה שנים רבות. כמעט תמיד הארועים "מכורים" לחלוטין, והרבה אנשים נאלצים לעזוב ולחזור לבתיהם ולעיסוקיהם, שכן כל כך הרבה מאשרים את השתתפותם ואכן מופיעים.

ובכל זאת הטריד אותי שראש ממשלת ישראל מגיע לביקור כה חשוב, יוצא דופן ומיוחד בעיר המלאכים, ולא רק שלא היו הפגנות ענק מול אולפני ההסרטה, המקום לא היה שוקק אנשים. גם כאן, ידעתי, זה לא צריך היה לקרות, וחרושת השמועות כבר פעלה במלוא המרץ.

לכן לא הרפיתי והקשיתי פעם נוספת: "רבי הייר, אולי כדאי לשלוח תזכורת נוספת לכל המוזמנים (הדבר אכן נעשה), ואולי כדאי שתהיה עתודה, כך שלא נבייש את כלל הקהל - את כולנו - שראש ממשלת ישראל מגיע והאולם חלקו ריק?"

רבי הייר הסתכל ישירות בעיניי וענה: "אם יהיה צורך, יש לנו את האנשים שלנו. אל תדאג", הוא אמר בחיבה (מעושה או אמיתית?), ואני לקחתי דברים כפשוטם ורווח לי.

עוד פעם, שורות ריקות מאדם

מבין הקורא שלא הקדשתי את כל השורות עד הלום בתיאור השתלשלות הארועים כדי לציין לשבח את העומד בראש מכון סימון ויזנטל. יום חמישי בבוקר, והסטירה המצלצלת שחיכתה לכולנו עדיין מהדהדת באוזני.

שלוש שעות המתנה, אך בגלל שהיינו במכון לזכר ולהנצחת השואה, לא הפרידו אותנו ימינה ושמאלה. אני עדיין עונד, כאמור, את הצמיד האדום, להזכירני את מעללי הפדרציה חסרת הרחמים.

האולם, שבכל אירוע רגיל של המכון מתמלא עד אפס מקום, היה בדיוק היפוכו של דבר. כה מבייש היה לראות את השורות הריקות, שאנשי המכון פנו לכל אחת ואחד מאתנו שישבו בשורות העליונות והזמינו אותנו לבוא לשבת בשורות הראשונות, במקומות השמורים (לאנשים חשובים ביותר). כך הייתה "נהירה" זמנית, לדוגמה של דיויד סוויסה נשיא הג'ואיש ג'ורנל ואחרים, אך בשל מיעוט האנשים כל זה נמשך דקות אחדות בלבד.

ברברה ירוזלבסקי, ג'ינג'ית בעלת מרץ ויכולת, הציעה מיד: "הביאו את ילדי בית הספר השכן". יזכו הם לראות ולשמוע את ראש ממשלת ישראל, ויזכה הוא לראות ילדים בקרב הקהל. יזמנו ובלי לבזבז דקה יקרה פנינו לעובדי המכון. לאחר זמן מה הם חזרו: המקום נעול (קרי ב-lock down). אין נכנס ואין יוצא.

עובדי המכון, שהרגישו מובסים ומבוישים בדיוק כמונו, התגייסו כולם והתיישבו בצורה מבוקרת למלא ככל האפשר את החללים הריקים שנוצרו (או ליצור רושם כזה). כמעט בכל הארועים הם נאלצים לעמוד, אך הפעם רווחה.

ועדיין נותרו כל אותם כסאות מיותמים - גם אחרי שכל הפמליה המלווה את ראש הממשלה (כחמישים במספר) נכנסה והתיישבה.

ליבי נקרע, וכך ליבם של מוזמנים אחרים. היינו באירוע הפדרציה ביום שלישי בערב, ובמקום שנקבל את ראש הממשלה באולם מלא עד אפס מקום, הייתה זו הזדמנות - נוספת - שהוחמצה.

יומיים למחרת, למרות ההבטחות והידע המוקדם, הדבר חזר על עצמו ביתר שאת. הכשלון צורב, בייחוד בגלל שידענו והיינו אמורים לתת מענה שהדבר לא יישנה.

כמה אנשים מצפים כל חייהם להיות מוזמנים לאירוע כזה?

כמה אנשים נותנים את כל כולם להגנת המדינה היהודית האחת והיחידה שיש לנו, ולא היו עדיין בארץ ולו פעם אחת!

יותר מלהיות מאוכזב, כאב לי. במהלך העשורים, לא הרבו ראשי ממשלת ישראל להגיע ללוס אנג'לס, כך שכל ביקור מקבל משנה תוקף.

מהקונסול הכללי ואנשי הקונסוליה שעמלו במהלך חודשים על הביקור נבצר להיות נוכחים בשל העיצומים שנוקט משרד החוץ.

ואנחנו, כקהילה (אחת העשירות, המשפיעות והחשובות ביותר שישנן), קיבלנו את פני ראש הממשלה באולמות מלאים למחצה, עם שורות שלמות של כסאות ריקים.

חכם מאוד שלא הגיב

לא רק אויבינו התעלמו מהביקור (שכן מרוב ה"חופשים" מהם אנחנו נהנים, מותר היה להם להפגין), אלא שגם - לכאורה - אנשים שאישרו את השתתפותם לא טרחו להגיע. מי שינסה לשכנע אותי שאכן זה מה שקרה, לא יעלה הדבר בידו. לא מתעלמים מהזמנות כה נחשקות, ודאי לא מארוע שקורה אחת לשנים רבות. ולרוב האנשים, חשובים ככל שיהיו פה, אין גישה ישירה ל"ביבי" וגם לא הזדמנויות למכביר להיפגש איתו או להיות נוכחים בארועים בהם הוא מופיע בארץ.

אין כל הצדקה, כל תרוץ וכל הסבר שישכנעו אותי שמה שקרה היה בסדר. אנחנו כולנו גרמנו לעלבון.

ולאלו שחושבים שראש הממשלה המוקף ביועצים ומלווים, אנשי תקשורת ומאבטחים, לא הבחין - חישבו היטב. דבר לא נעלם מעיניו, גם אם הוא היה חכם מספיק לא להגיב. ואולי זו בדיוק הסיבה שבארוע הבוקר הוא דיבר רק תשע דקות (ויש אומרים שהייתי רחב לב, והוא דיבר באמת רק שש דקות)?

כה צורם לי, אותן קבלות הפנים. כה כואב.

הנה, אפילו את ביקור ראש הממשלה אנחנו לוקחים כמובן מאליו.

תאריך:  09/03/2014   |   עודכן:  09/03/2014
ארי בוסל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  כינוסים - ועידות
בזמן שהממשלה נלחמת על הורדת מחירי הדירות, בנק ישראל הוסיף עוד שמן למדורה בשעה שהכריז על הורדת הריבית ברבע אחוז.
"בהסתכלות על החודשים האחרונים, מסתמנת האטה נוספת בצמיחה בישראל" - כך אמרה (יום ג', 4.3.14) נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שנשאה דברים בוועידת פיננסים 2014 של העיתון דה-מרקר.
04/03/2014  |  עופר וולפסון  |   חדשות
אני חושש שהעיסוק המרכזי יהיה לטפל בחוב של חברת החשמל. אפשר לקרוא לזה רפורמה ולהזניח את התחרות. אין תחרות במשק החשמל אבל יש ניצנים. מכאן ועד לתחרות של ממש יש עוד דרך ארוכה", כך אמר (יום ב', 3.3.14) איתן מאיר, מנכ"ל דליה אנרגיות כוח, במסגרת פאנל שהתקיים בוועידה הלאומית ה-6 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, במלון הילטון בתל אביב, כשהנושא המרכזי שעל הפרק הוא השינויים המבניים במשק האנרגיה.
03/03/2014  |  עופר וולפסון  |   חדשות
הרפורמה במשק החשמל לא תהיה שלמה ללא הוזלת תעריפי החשמל כך אמר היום שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים סילבן שלום.
03/03/2014  |  עמירם ברקת  |   חדשות
ביקורת חריפה על עירית תל אביב, המפלה לדעתו לרעה משרדים ונכסים מסחריים, השמיע (יום ב', 17.2.14) יזם הנדל"ן שמואל עטיה, הפעיל בעיר. בדברו בכינוס השלישי לנדל"ן מסחרי, שנערך בתל אביב, אמר עטיה: "העירייה גובה מעסקים ארנונה ב-1.6 מיליארד שקל לשנה, ונותנת להם מעט מאוד שירותים. תושבי העיר משלמים רק 600 מיליון שקל, ומקבלים הרבה יותר שירותים"?
17/02/2014  |  אלעזר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il